חסידות וסלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית האדמו"ר בוסלוי, רומניה

חסידות וואסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בתל אביב ובני ברק.

אדמו"רי החסידות

האדמו"ר הראשון

רבי שלום הלפרין (1848 - 1939). נולד בט"ו בשבט תר"ח לרבי דוד ולרבנית לאה בתו של רבי ישראל מרוז'ין. נקרא על שם רבי שלום שכנא מפראהביטש, אביו של הרבי מרוז'ין. גדל והתחנך בהשפעת סבו ודודו, רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ב-1873 נישא לבתו של בן דודו רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש. ב-1895 בעצת חותנו, החל לכהן כאדמו"ר ברדוקנן (Răducăneni), והנהיג שם את חצרו שמשכה אליה רבים מיהודי רומניה. בהנהגתו השתלבו קנאות מחד ורחמנות ו'ירידה אל העם' מהצד השני. לצד הסגנון המלכותי האצילי המקובל בבית רוז'ין, נלחם רבי שלום מלחמה חסרת פשרות בהשכלה ובציונות. גם מעברו לוואסלוי ב-1909 בא בעקבות פתיחת בית ספר יהודי שלא לרוחו. רבי שלום הלפרין היה מתנגד חריף לציונות וטען כי הערבים ילחמו ביהודים עד בוא המשיח. הוא נפטר בכ"ד באב תרצ"ט ונקבר בוואסלוי.

האדמו"ר השני

רבי חיים דב הלפרין (1876 - 1957), אדמו"ר בוואסלוי, בבוקרשט ובחיפה, הנהיג את חסידות וואסלוי לאחר מות אביו. היה בנו היחיד של רבי שלום הלפרין. נולד ב-1876 בבוהוש בחצר סבו, שם התחנך עד גיל שמונה עשרה יחד עם דודו רבי יעקב פרידמן, לימים הרבי מהוסיאטין. הוא נשא את חיה בת ציון בתו של רבי דוד מסאווראן. מגיל צעיר עמד לימין אביו בהנהגת חסידות וואסלוי. במלחמת העולם הראשונה נשלח לבוקרשט על מנת לארגן מרכז עבור הפליטים הרבים שהגיעו לשם. ב-1939 אחר פטירת אביו, שב לוואסלוי והנהיג את החסידות. במהלך מלחמת העולם השנייה נתן מקלט בביתו לעשרות פליטים יהודים שבאו מפולין. לאחר המלחמה עבר לבוקרשט וב-1949 עזב את רומניה והתיישב בחיפה, שם ריכז סביבו יהודים יוצאי רומניה. נפטר כ"ב בסיון תשי"ז ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה, בחלקת אדמור"י רוז'ין, סמוך לקבר דודו רבי יעקב.

האדמו"ר השלישי

רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין (1902 - 1984) - נולד בה' באלול תרס"ב בחצר סבו ברדוקנן, שם התחנך יחד עם אחיו על ידי מורים מיוחדים כמקובל בקרב אדמו"רי רוז'ין. למד תקופה קצרה בוורשה שבפולין וכן בישיבתו של רבי מנחם מנדל הגר מווישווא. נישא לשרה דבורה בתו של רבי יעקב שמשון קנר, האדמו"ר מטשכויב. חתונתו נערכה בעיר קלויזנבורג בהשתתפות סבו הזקן. החל לשמש כאדמו"ר ברומניה עוד בחיי אביו ושימש גם כרבם של חסידי שטפנשט ביאס. עלה לארץ ישראל זמן קצר אחרי אביו. תחילה ישב בנהריה, שבה התרכזו ציבור גדול של עולי רומניה, ופתח שם בית מדרש, מקווה וייסד חוגים תורניים לילדים ולנוער. לאחר מכן בשנת תשט"ו עבר לתל אביב והקים שם מרכז רוחני. נפטר בי"א בטבת תשמ"ה ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

האדמו"ר הנוכחי

רבי אברהם שלום שמשון הלפרין. בנו של רבי יעקב יוסף שלמה, וחתנו של רבי יהושע העשיל ברים ראש ישיבת תפארת ישראל - רוז'ין. בימות החול הוא מתגורר בבני ברק ומתפלל בבית מדרשו שברחוב סורוצקין, ובשבתות וחגים הוא שוהה בבית אביו בתל אביב, ונמנה בין האדמו"רים האחרונים הפעילים בעיר. זאת על פי צוואתו של אביו. גם בימות החול מתקיימים בבית אביו בשדרות בן-גוריון תפילות ושיעורי תורה מדי יום. בסוכות מקיימת החסידות שמחת בית השואבה בהשתתפות רבים מתושבי תל אביב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
  • יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
  • יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת סגולה, 1967.

קישורים חיצוניים



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0