רבי יונה לייב לבל
 | |
| לידה | תרע"ה |
|---|---|
| פטירה | כ' בניסן ה'תשכ"א (בגיל 46 בערך) |
רבי יונה לייב לבל (תרע"ה - כ' ניסן תשכ"א) היה מהחסידים הבולטים בדור החמישי לחסידות ברסלב.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרע"ה בירושלים העתיקה לרבי חיים משה נחמיה לבל (לאיבל) ויענטא לאה בתו של רבי ישראל זאב מינצברג. נקרא על שמו של סביו רבי יונה לייב לאביל שהיה מתלמידי ההחתם סופר שעלו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ה נשא את חנה רודא בתו של רבי אהרן שיינברג נכדתו של רבי דוד בידרמן מלעלוב.
התקרב לחסידות ברסלב כאשר גילה את הספר משיבת נפש, ומאז דבק בתורתו של רבי נחמן מברסלב. שם היה מקורב לחסיד רבי שמואל הורביץ ולרבי אברהם שטרנהרץ. בעת שהתקרב לברסלב ספג התנגדות קשה מצד הוריו ובני משפחתו, אך בהמשך אביו השלים אתו[1].
היה ממייסדי הכנסת אורחים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, וגם שימש שם כבעל תוקע במנין המרכזי של חסידי ברסלב בראש השנה[2].
נהג בפשטות וענווה, ועסק לפרנסתו בקניית ומכירת רהיטים וחפצים שונים, והייתה לו חנות לממכר שמן בבתי אונגרין. דאג במסירות לצרכיהם של עניים ושבורי לב[3]. תכונות בולטות אצלו היו שמחה תמידית והארת פנים. היה לו כח גדול לקירוב רחוקים[4], בתקופה שנערים רבים הצטרפו לתנועות הלח"י והאצ"ל ועזבו את היידישקייט, הציל רבי יונה נערים רבים על ידי דיבוריו הלבביים, ובזכותו נותרו יהודים כשרים[5].
ממשפחתו
- בתו טובה, נשאה לר' שבתי בן רבי שמואל הורביץ מגדולי ברסלב.
- בתו פייגא, נישאה לרבי שמעון שפירא מרבני חסידות ברסלב ומרבני השול בנו של רבי שמואל שפירא (ברסלב)[6]
- בתו שרה, נשאה בזיוו"ש לחסיד רבי יעקב גדליה תפילינסקי, תלמידו ובן אחותו של הרב יעקב מאיר שכטר.
לקריאה נוספת
- נתן אנשין, "ויתפלל יונה", בתוך: סיפורים ירושלמים, חלק ה' עמ' 65-81, ירושלים תשנ"ז.
- יאיר וינשטוק, "כחה של תפילת ראש השנה" בתוך סיפור לחג, חלק ד' עמ' 38
קישורים חיצוניים
- בצילו של העיר וקדיש, גליון אבקשה (ברסלב)
- רבי יונה לבל, באתר שער ברסלב
- ב' ניסן יום הילולת רבי יונה לבל זצ"ל, באתר ברסלב נייעס
- כ' אייר- הילולת הרבנית חנה רודא אשת רבי יונה לבל, באתר ברסלב נייעס
הערות שוליים
- ^ מכתב רל"ב "אוסף מכתבים ח"ב להגרי"מ שכטר.
- ^ "ספר מירון" של יוסף הגלילי.
- ^ "אוסף מכתבים" של הגרי"מ שכטר ח"א מכתב ט' עמ' כ"ז.
- ^ "סיפור לחג" חלק ד' של יאיר וינשטוק, עמ' 39.
- ^ רבי יונה לבל, באתר שער ברסלב
- ^ כרטיס נפטר, פייגא שפירא, באתר עיר דוד ירושלים הקדומה.
