רבי יונה לייב לבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יונה לייב לבל (תרע"ה - כ' ניסן תשכ"א) היה מהחסידים הבולטים בדור החמישי לחסידות ברסלב.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרע"ה בירושלים העתיקה לרבי חיים משה נחמיה לבל (לאיבל) ויענטא לאה בתו של רבי ישראל זאב מינצברג. נקרא על שמו של סביו רבי יונה לייב לאביל שהיה מתלמידי ההחתם סופר שעלו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ה נשא את חנה רודא בתו של רבי אהרן שיינברג נכדתו של רבי דוד בידרמן מלעלוב.

התקרב לחסידות ברסלב כאשר גילה את הספר משיבת נפש, ומאז דבק בתורתו של רבי נחמן מברסלב. שם היה מקורב לחסיד רבי שמואל הורביץ ולרבי אברהם שטרנהרץ. בעת שהתקרב לברסלב ספג התנגדות קשה מצד הוריו ובני משפחתו, אך בהמשך אביו השלים אתו[1].

היה ממייסדי הכנסת אורחים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, וגם שימש שם כבעל תוקע במנין המרכזי של חסידי ברסלב בראש השנה[2].

נהג בפשטות וענווה, ועסק לפרנסתו בקניית ומכירת רהיטים וחפצים שונים, והייתה לו חנות לשמנים בבתי אונגרין. דאג במסירות לצרכיהם של עניים ושבורי לב[3]. תכונות בולטות אצלו היו שמחה תמידית והארת פנים. היה מקרב רחוקים[4].

ממשפחתו

לקריאה נוספת

  • נתן אנשין, "ויתפלל יונה", בתוך: סיפורים ירושלמים, חלק ה' עמ' 65-81, ירושלים תשנ"ז.
  • יאיר וינשטוק, "כחה של תפילת ראש השנה" בתוך סיפור לחג, חלק ד' עמ' 38

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכתב רל"ב "אוסף מכתבים ח"ב להגרי"מ שכטר.
  2. ^ "ספר מירון" של יוסף הגלילי.
  3. ^ "אוסף מכתבים" של הגרי"מ שכטר ח"א מכתב ט' עמ' כ"ז.
  4. ^ "סיפור לחג" חלק ד' של יאיר וינשטוק, עמ' 39.
  5. ^ כרטיס נפטר, פייגא שפירא, באתר עיר דוד ירושלים הקדומה.