חסידות צאנז
חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.
לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו) הקימו ששת בניו[1] ושבעת חתניו חצרות עם שמות חדשים בערים בהם כיהנו כרבנים, וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.
חצרות חסידיות בשושלת צאנז
אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב השושלות נרצחו בשואה. החסידויות בשושלת שנשארו הן:
- חסידות צאנז עם אלפי חסידים.
- חסידות באבוב עם אלפי חסידים.
חסידויות עם מעט חסידים ומורכבות בעיקר מאוהדים ומתפללי בית הכנסת.
- חסידות צאנז-ז'מיגראד, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי סיני הלברשטאם בן בנו רבי ברוך מגארליץ.
- חסידות סטראפקוב, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי אברהם שלום הלברשטאם, בן בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא.
- חסידות ראצפערט, הוקמה על ידי בנו השישי של רבי חיים, רבי שלום אליעזר הלברשטאם.
- חסידות טשאקאווא, הוקמה על ידי נינו של רבי חיים, רבי יעקב הלברשטאם, נכד בנו רבי ברוך מגארליץ.
- חסידות גארליץ הוקמה על ידי בנו החמישי של רבי חיים, רבי ברוך הלברשטאם.
- חסידות צאנז-גריבוב, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי אריה לייבוש הלברשטאם, בן בנו רבי אהרן מקרייז-צאנז.
- חסידות טשכויב, הוקמה על ידי בנו הצעיר של רבי חיים, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם.
- חסידות קשאנוב, הוקמה על ידי בנו השני של רבי חיים, רבי דוד הלברשטאם.
- חסידות ברדיוב, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי משה הלברשטאם בן בנו רבי ברוך מגארליץ.
- חסידות הורונסטייפל, הוקמה על ידי חתנו של רבי חיים, רבי מרדכי דב טברסקי.
- חסידות דוקלה, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי אריה לייבוש הלברשטאם (דוקלה).
- חסידות פריסטיק, הוקמה על ידי נכדו של רבי חיים, רבי מנחם מנדל הלברשטאם (פריסטיק).
- חסידות קולושיץ, הוקמה על ידי נינו של חיים, רבי חנה הלברשטאם.
מלבד חצרות אלו, ישנן עוד חצרות שאדמו"ריהן היו חסידי צאנז, והם ממשיכים את דרכה של צאנז, בהן חסידות סאטמר וחסידות פשעווארסק.
שושלת צאנז
רבי אהרן, בנו של ה"דברי חיים", נולד בתקפ"ז בעיר רודניק שבגליציה. נישא לחנה עלקא בת הגביר יעקב מדוקלה, נכד הנודע ביהודה. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש מרימנוב ועוד. בשנת תרי"ז, בחיי אביו, נבחר לרב של צאנז ובהמשך גם לרב הגליל ובו כשלושים עיירות. בשל התקשרותם העזה של תלמידי וחסידי צאנז לרבם הראשון רבי חיים, לא נקרא ממלא מקומו רבי אהרן בשם 'הרב מצאנז', אלא 'רב הקרייז' בשל היותו כאמור גם רב המחוז (-קרייז באידיש), וכך מכונה עד היום בפי נכדי ותלמידי צאנז. בתרל"ו החרים אדם שסירב לפסק דין שהוציא בית הדין ובעקבות כך ישב שישה שבועות בבית האסורים. דברי תורתו עסקו רבות בחטא אדם הראשון ובעקידה. העלה באש את כתביו לפני פטירתו. מקצת מדברי תורתו נמצא בספר מגד ארץ לרבי אהרן הלברשטאם (נכד אחיו רבי דוד מקשאנוב). תולדותיו ומכתביו נדפסו בספר קדושת אהרן. נפטר בא' באב תרס"ג.
לאחר פטירתו מילא את מקומו באדמו"רות צאנז בנו רבי אריה לייבוש, שנולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"ג נקרא למלא את מקום רבנות אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בגריבוב, וממנו יצאה חסידות גריבוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב שכיהן לפני כן בגריבוב.
בן נוסף של רבי אהרן, רבי שלום, היה חתנו של רבי מאיר הורוביץ מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (בפרברי צאנז) וכראב"ד בצאנז. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות צאנז חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב.
צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:
- רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
- רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. כיהן משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי זלמן יהודה כיהן אף הוא בצאנז.
- רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שכיהנו בפיקלו.
- חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
- נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון כיהנו באדמו"רות בצאנז.
חסידות צאנז לאחר השואה
לאחר השואה רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם הקים את קריית צאנז בנתניה ובה הקים את מוסדותיו בשם צאנז, אך בציבור החרדי היה מכונה בדרך כלל האדמו"ר מקלויזנבורג, על שם מקום רבנותו לפני השואה. כמו כן בן דודו, רבי אריה לייבוש הלברשטאם פתח בית כנסת בשם צאנז-ז'ימיגראד. אף הוא בדרך כלל כונה רק בשם ז'ימיגראד. בציבור החרדי בישראל מקובל לכנות את חסידות צאנז-קלויזנבורג בשם צאנז לבד.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בנו השלישי רבי מאיר נתן נפטר בחייו בשנת תרט"ו בגיל 31. והשאיר אחריו בן ובת. בנו היה רבי שלמה אבי חסידות באבוב, בתו הייתה אשת רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי היה קרוב משפחתה בהיות רבי מאיר נתן חתנו של רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, דודו זקינו של רבי נפתלי.
