חסידות חוסט
חסידות חוסט היא חצר חסידית, ענף משושלת נדבורנא, אשר נוסדה במאה ה-19. האדמו"ר הראשון היה רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט.
תולדות החסידות
שורשי חסידות נדבורנא מגיעים עד לרבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. רבי מרדכי מנדבורנא היה דור חמישי לרבי מאיר הראשון מפרימשלאן. ציווה שכל צאצאיו ישמשו באדמו"רות.[דרוש מקור]
הדור הראשון
רבי ישראל יעקב לייפר, בנו הרביעי של רבי מרדכי, התיישב בעיר חוסט וניהל משם את חצירו. היה חתנו של רבי ראובן פרנקל ממעליץ. היה מפורסם במופתיו, והיה רושם מרשמי רפואה לחסידיו. רבים מיהודי האזור נהרו אליו, אף אלו שלא היו חסידיו. נפטר בט' באדר תרפ"ט (1929), ונקבר בבושטינה ליד אביו. ארבעה מבניו שימשו כאדמו"רים.
בניו:
- ממלא מקומו רבי שמואל שמעלקא.
- רבי ישכר בער מחוסט, ממלא מקום אחיו רבי שמואל שמעלקא.
- רבי ראובן חיים, היה אדמו"ר בגרוסוורדיין, נקרא הרבי מויזער על שם הרחוב בו גר, נרצח בשואה.
- רבי דוד, גם הוא אדמו"ר בגרוסוורדיין. נרצח בשואה.
- חתנו רבי שלום גינצבורג מסטרוז'ניץ, אביו של רבי מרדכי מחבר ספר תפארת מרדכי לתולדות רבי מרדכי מנדבורנא.
- חתנו רבי חיים שלמה לאווי בנו של רבי אלימלך מטאהש.
הדור השני
בנו רבי שמואל שמעלקא מילא את מקום אביו בחוסט. גדל אצל סבו רבי מרדכי מנדבורנא. גם הוא כאביו היה מפורסם במופתיו. היה מתפלל בהתלהבות, ונודע בפקחותו. נפטר בכ"ז בסיוון תרצ"ד (1934) ונקבר בבושטינה עם אבותיו. בנו ואחיו מילאו את מקומו.
אחיו רבי ישכר בער מחוסט, שימש גם הוא כאדמו"ר בחוסט, ואחר פטירת אחיו מילא את מקומו. הנהיג את העדה בימי השואה. נלקח לאושוויץ ונרצח במחנה בונה מונוביץ.
החסידות אחרי השואה - הדור השלישי
בנו של רבי שמואל שמעלקע, רבי אהרן משה ניצל מהשואה והיגר לניו יורק. היה חתנו של רבי ברוך פנחס רבינוביץ מסקאליע. לפני המלחמה כיהן גם הוא כאדמו"ר בבודפשט. תורותיו הועלו על הכתב, בספר 'תולדות אהרן משה'. בספר מופיעות גם הנהגותיו וסיפור הצלתו בשואה בידי ראול וולנברג מתוך צעדות המוות.[1] בספרו הוא התייחס לשואה ולתקומה עם תפיסה מסודרת וסטואית, ולפיה דווקא החושך הלא טבעי מעיד על ההשגחה ודווקא הרוע החשוף מעיד על החוב המוסרי של היהודים בעולם.[2] נפטר בי"ז בטבת תשנ"א (1991) ונקבר בהר הזיתים.[3] בניו התאומים משמשים כיום באדמו"רות. חתנו היה הרב בנימין שיק, אב"ד טוקאי בפלטבוש[4].
הדור הרביעי
- בנו הגדול רבי שמואל שמעלקא מחוסט ארצות הברית, בבחרותו שימש את סבו האדמו"ר מסקאליע. בצעירותו עבד כיהלומן, לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת גור. אחר זמן פתח ישיבה בשם "תורת חסד". לאחר פטירת אביו מילא את מקומו באדמו"רות. היה פעיל בתחום הכשרות.[5] נפטר בכ"ט שבט תשפ"ג.
- אחיו רבי ברוך פנחס מכהן כאדמו"ר בישראל. רבי ברוך פנחס הוא חתנו של רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר, יחסו למדינת ישראל הוא חיובי אך מסתייג. הוא תלמידו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. לאחר פטירתו היה לחסיד של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. רבי ברוך פנחס עלה מארצות הברית לישראל. הוא דר והקים בתי כנסת בעמנואל, בירושלים (בשכונת גבעת שאול), בבני ברק, בראשון לציון, באלעד ובבית שמש. כיום מפעיל בית מדרש ברמת שלמה, אך ממשיך ללמד ולשמור קשר עם קהילתו בראשון לציון. קהילתו מתאפיינת במגוון רחב של הבאים בחצרו, מכל העדות. הוא פועל גם עם קהילת ביתא ישראל וריכז פרויקט עם זקני העולים מאתיופיה בבית שמש, שהתפללו בקביעות בבית מדרשו. ערך והוציא את ספרו של אביו 'תולדות אהרן משה'. אחת לשנה, אור לי"ז בטבת עורך הילולא ברוב עם בהיכל חסידות קאליב בראשון לציון, שם הוא גם עורך את הדלקת ל"ג בעומר עם הסעודה והשיעור המסורתי על רבי שמעון בר יוחאי. דברי תורתו נאמרים בדרך כלל בעברית, ולקהל מתאים גם באנגלית או יידיש. האדמו"ר הוא גם מלחין, והוציא תקליט בשם "שבת ויום טוב בחוסט".[6]
- אח נוסף הוא רבי ישראל יעקב המכונה אב"ד חוסט.
רבי יעקב יוסף בנו של רבי ראובן חיים מויזער ניצל אף הוא וכיהן כאדמו"ר מאונגוואר בארצות הברית.
חוסט-טאהש
חתנו של רבי ישראל יעקב מחוסט היה רבי חיים שלמה לאווי, בנו של רבי אלימלך לאווי מטאהש. רבי חיים שלמה נולד בשנת תר"נ. לאחר חתונתו התגורר בחוסט. לאחר פטירת חותנו נתמנה כממלא מקום חמיו בבית מדרשו, לפני מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מטאהש-חוסט, אחר שאחיינו האדמו"ר מטאהש בקנדה רבי משולם פייש לאווי התבסס, הפסיק רבי חיים שלמה לקרוא לעצמו אדמו"ר מטאהש והשתמש רק בשם חוסט. נפטר בי"ב בשבט תשמ"א (1981).
צאצאיו:
- חתנו רבי צבי מאיר גינזבורג מנהל אגודת הרבנים בארצות הברית וראש בית הדין שלה.
- בנו רבי משולם פייש גינזבורג (חתן רבי אהרן אריה כץ חתן רבי אלעזר טברסקי מפאלטישאן) ממלא את מקום זקינו בבורו פארק, נחשב לדרשן גדול.
- חתנו רבי יהודה טירנואר (רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק). אחיו רבי אלימלך טירנואר מויליאמסבורג, מכונה לעיתים אדמו"ר מחוסט אך אין לו בית כנסת עצמאי.
- בנו רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, חלק ראשון - שושלת רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006, עמ' 125-
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 50-45
קישורים חיצוניים
- תמונת רבי אהרן משה בצעירותו (בחדרי חרדים)
- תמונות הרבי מחוסט, בדבריו לפני סיום מחזור לימודים עם יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר ועם ידידו הקרוב הרב נחשוני. (אתר טוג)
- תמונות דרשת הרבי מחוסט בבית חב"ד מערב ראשון, לכבוד חג הגאולה בי"ט כסליו (חב"ד אונליין)
- תמונות בניו הצעירים של הרבי מחוסט, המטפלים ברבי מקאליב, ניצול הניסויים הרפואיים במחנות ההשמדה. (אתר כיכר השבת)
אלבומי חתונה עם משפחות אדמורים
- עם בית ויזניץ (אתר בחדרי חרדים)
- עם נדבורנה חדרה (אתר אידישע טעגליכע נייעס)
- עם הרבי מנארול (אתר טוג - תוכן יהודי)
הערות שוליים
- ^ לפי פרק 'מתולדותיו', הוא חזר לחוסט על מנת לשכנע את אמו האלמנה לשוב עמו לבודפשט, אך היא לא נענתה לו. לבסוף הגרמנים כינסו את היהודים למשלוח הראשון לאושוויץ. שוטרים שנכנסו אליהם הביתה לא ראו אותם יושבים עם המזוודות בסלון, והפכו את שאר הבית. עם עזיבתם, נגשו הרבי ואמו לתחנת הרכבת, בה נאספו היהודים, אך הוא, הלבוש בבגדי אדמורותו ניגש לתחנה לבודפשט, עלה לרכבת בלי שאלות ונחלץ מחוסט. וראה תיאור המשלוח הראשון מחוסט לאושוויץ, באתר יד ושם.
- ^ מאמרו על נח והמבול, וכן במבוא ל'פרקי אבות'
- ^ [1] על רבי אהרן משה לייפר קורותיו בשואה, הגעתו לארצות הברית ומעט על דבריו, על הפסוק בפרשת נח: "צהר תעשה לתיבה". תיבה - מלשון דיבור, וצוהר מלשון חלון - המכניס אור, ומכאן, כל דבר שתאמר, חשוב תחילה איך תכניס אור בדבריך אלו, אור שיבוא לאחרים. (אנגלית)
- ^ אחיו של רבי אליעזר שלמה שיק.
- ^ רבי שמעלקע מחוסט בהילולא לזכר אביו סרטון באתר בחדרי חרדים.
- ^ תקליט שירי חוסט ובהם רבים מניגוניו של האדמו"ר (אתר חסידיניוז)
22331265חסידות חוסט