התבודדות
התבודדות היא פעולה שבה אדם מתרחק מסביבתו ושוהה עם עצמו לבד מתוך רצונו החופשי.
יתרונות ההתבודדות
ישנם מספר יתרונות בהמצאות אדם עם עצמו בלבד. חופש נחשב אחד היתרונות הגדולים של בדידות. היחיד אינו נאלץ להתפשר עם רצונותיהם של אחרים ויכול להחליט כיצד ואיך יבלה את זמנו. היצירתיות של אדם יכולה להתעורר בהיותו לבד, כאשר כוח הריכוז שלו עולה, והוא פטור מהסחות דעת שונות. בדידות יכולה לסייע בפיתוח עצמי של האישיות על פי נטיות הלב. מתבודדים מתרגלים להעריך את עצמם על פי קני המידה שלהם, בעיקר, בחברות שאינן רואות התבודדות בעין יפה.
הן חוסר יכולת להיות לבד אפילו לזמן קצר (חברתיות מוגזמת) והן חוסר רצון להימצא בחברה בכלל, יכולות להעיד על התמודדויות רגשיות עמוקות ומורכבות של היחיד.
התבודדות ביהדות
הרמב"ם ראה בהתבודדות את הדרך שבה הנביא מקבל את הנבואה מהאל. הוא כתב: "כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים, שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה."[1]
בקבלה נחשבת ההתבודדות מעלה גדולה. השל"ה כותב על כך:
וגם בכמה חבורים מהראשונים נמצא שההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד מהר"י המקובל הנזכר, שזה מועיל לנפש שבעתים מהלימוד, ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה.
— שני לוחות הברית, מסכת יומא [2]
היו רבנים שנהגו להתבודד. ר' יוסף יוזל מנובהרדוק ממייסדי תנועת המוסר חי בבדידות שנים אחדות בחדר קטן עם שני פתחים להכנסת מזון, אחד למאכלי חלב ואחד למאכלי בשר. לבסוף התחרט על התנהגות זו.
בחסידות חב"ד מומלץ לכל אדם להתבודד ביום הולדתו לצורך חשבון נפש[3].
בחסידות ברסלב
 |
ראו גם – עבודת ה' עפ"י שיטת ברסלב |
חסידות ברסלב רואה בהתבודדות את אחד מיסודות דרכה החשובים ביותר. ומסביר רבי נחמן מברסלב, שעיקרה של ההתבודדות היא עצירה משטף החיים, ורגיעה- ובעקבות זאת שיחה בינו לבין קונו, בשפתו האישית, שיחה שנועדה לחזק את הקשר שבין האדם לבורא ולהתעלות רוחנית. רבי נחמן מברסלב כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן: ”התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל[4]”. הוא גם כותב שהאדם ידבר בשפת אימו בעת ההתבודדות וכך ירגיש קשר לה'.
חסידי ברסלב נוהגים להתבודד שעה אחת ביום ולומר לפני כן תפילת התקשרות לצדיקים. רבי נחמן שהחדיר בתלמידיו את מידת השמחה, אמר שבעת ההתבודדות של אדם בינו לבין קונו יש לערוך חשבון נפש מה עשה באותו יום, ולחזור בתשובה, וראוי לעשות זאת מתוך שמחה. רבי נחמן מבאר שבהתבודדות יש שלש בחינות, הר, שדה, בית.[דרושה הבהרה] ולשיטתו, בהתבודדות בשדה, הצמחים עוזרים לתפילה[5].
רבי נחמן החשיב כל כך את ההתבודדות, עד שמדבריו מובן שבעת ביאת משיח יהיה הבדל מהותי בין אלה שהתבודדו לבין אלה שלא, שכן אלו הראשונים יקבלו את המשיח בשלווה וביישוב הדעת.
התבודדות בעמים שונים
בדתות שונות נחשבת ההתבודדות לפעולה רוחנית וחיובית, המאפשרת לאדם להתרחק מהמולת העולם ולהתקרב לה'. מנהג זה היה גם מקובל בקרב הפילוסופים - הם נהגו ללכת ביערות או במדבריות ולהרהר. ההתבודדות מאפשרת לאדם התבוננות פנימית ופרטיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: בדידות |
- איתי להט, טוב היות האדם לבדו, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2011
- "התבודדות" וכיצד מקיימים אותה למעשה?
- אתר "התבודדות - המעלה העליונה מן הכל"
- התבודדות, באתר "ברסלב"
- הדר מרגולין, איך התבודדות מביאה לשמחה, מאתר אש התורה
- הרב שלמה אבינר, התבודדות. הרצאת שיעור בוידאו אתר מכון מאיר
- נתניאל ריץ', "חוכמת המתבודד" - על סיפורו של כריסטופר תומאס נייט, שהתבודד במחנה במיין במשך 27 שנים, ועל התבודדות בכללי, באתר "אלכסון"
הערות שוליים
- ^ משנה תורה להרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז
- ^ שני לוחות הברית, מסכת יומא, ורשה, תר"ץ, עמ' מו:, באתר היברובוקס;
שני לוחות הברית, מסכת יומא, אמסטרדם, תנ"ח, עמ' רלג, באתר היברובוקס - ^ ספר היום יום, יא' ניסן
- ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כה
- ^ ”דע כשהאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפלה, ומסייעין לו ונותנין לו כוח בתפילתו... וזה "יבול" - ראשי תיבות [של] ויצא יצחק לשוח בשדה, שכל יבול השדה התפללו עימו” (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב' תורה י"א)
25100609התבודדות