רבי משה יהודה לייב פרידמן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה |
ט"ו בשבט תרכ"ה בוהוש | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י' באלול תש"ז (בגיל 82) בוקרשט, רומניה | ||||
| מקום קבורה | בוהוש, רומניה | ||||
| מקום מגורים | |||||
| מקום פעילות | פשקאן, דורוחוי, בוקרשט | ||||
| תחומי עיסוק | חסידות, קבלה, תנ"ך, תלמוד | ||||
| רבותיו | אביו, רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| חיבוריו | "ברכת משה" | ||||
| בת זוג | אלטא נחמה גיטל פרידמן | ||||
| אב | רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| אם | שיינא רחל לבית הגר | ||||
| צאצאים | הרבנים יעקב דוד פרידמן, יצחק פרידמן, ישראל יוסף פרידמן, בלומה-רייזל שפירא וחוה פרידמן | ||||
| |||||
רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה ה"פַּאשְקַנער" או ה"ברכת משה", היה מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.
קורות חייו
נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר רבי יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1].
לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן וייסד שם את חסידות פשקאן שהייתה למרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה.
לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוחוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן.
נפטר בבוקרשט ביום פטירת אביו, י' באלול, ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוחוש.
דברי תורתו יצאו בספר "ברכת משה", שיצא לאור על ידי בנו רבי יעקב דוד פרידמן.
משפחתו
- בנו בכורו, רבי יעקב דוד פרידמן, הנהיג את חסידות פאשקאן לאחר פטירת אביו.
- בנו, רבי יצחק, חתן פעמיים של בן דודו רבי מנדל מבוהוש.
- בנו רבי ישראל שלום יוסף.
- חתנו, רבי אבי עזרא זליג שפירא (נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ')
- חתנו, רבי אהרן מתתיהו פרידמן בן אחיו רבי אברהם יהושע השיל פרידמן מאדז'וד ולאחר פטירתו נישאה בתו לרב ברוך אברהמוביץ.
שושלת פשקאן
מקראה:
| ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי שפיקוב | |||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- "היהודים מרומניה", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 156 (ברומנית)
- "נוכחויות רבניות במרחב הרומני" מאת ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 196 - 199 (ברומנית)
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004
- יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה"
| תקופת חייו של רבי משה יהודה לייב פרידמן על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
- ^ לעץ המשפחה המורחב של כל אדמור"י בית רוז'ין ראו: עץ שושלת רוז'ין
- ^ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
- ^ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
| הקודם: רבי יצחק פרידמן, "מייסד חסידות בוהוש" |
האדמו"ר מפאשקאן | הבא: רבי יעקב דוד פרידמן |
.png){kind=small}
23069741משה יהודה לייב פרידמן