חסידות סקולען

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות סקולען
רבי ישעיה יעקב פורטוגל, אדמו"ר בדור השלישי
רבי ישעיה יעקב פורטוגל, אדמו"ר בדור השלישי
מידע
מקום ייסוד סקולני מולדובהמולדובה מולדובה
מייסד רבי אליעזר זוסיא פורטוגל
אדמו"ר

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, בסקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.

תולדות החסידות

הדור הראשון

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (המשפחה נקראה כן בשל היות מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה[1]), היה חסיד שטפנשט בוהוש וסאדיגורה. לאחר פטירת אביו רבי ישראל אברהם, רבה של סקולען, בל"ג בעומר תרע"ה, מונה לממלא מקומו ברבנות העיר, בגיל 18. רבו, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, המליץ כי יקבל את בקשת אנשי צ'רנוביץ לעבור למקום ולפעול בו, והוא עשה זאת[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, התמנה לאדמו"ר והכניס לביתו מאות יתומים שהוריהם נהרגו בשואה. נאסר עם בנו רבי ישראל אברהם על ידי השלטון הקומוניסטי ברומניה ועונו על ידם. לאחר שהשתחררו מהמאסר, בשנת תש"כ עברו לארצות הברית. הוא הקים עשרות מוסדות חינוך שנקראו "חסד לאברהם", ועסק בשחרור אסירים יהודים תחת השלטון הקומוניסטי.

נודע בתפילותיו אשר ארכו שעות רבות, המונים באו לראות את הטישים שערך. בצוואתו משתקפת מעט מאישיותו[1]:

אני העני מדעת וממעש נותן תודה גדולה לאנשים שהחזיקו בי. אם כי לא הייתי ראוי לזה כי חוטא ופושע אני, בכל זאת אחשוב כי יש להם שכר כי כוונתם רצויה שחשבו אותי לצדיק ותלמיד חכם, וכפי מחשבתם מגיע להם שכר.

זמן קצר טרם הסתלקותו ביקש מבנו להמשיך במפעליו[1].

הדור השני

האדמו"ר השני בשושלת היה רבי ישראל אברהם פורטוגל, תרפ"ג-תשע"ט. הוא סבל מעינויים שעבר תחת השלטון הקומוניסטי יחד עם אביו. נישא לריזל, בתם של רבי מנחם זאב שטרן, רבה של גבעת שאול. בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, ובתי החסידים של סקולען פעלו בויליאמסבורג, מונסי, ליקווד, ובני ברק.

האדמו"ר רבי ישראל אברהם נפטר בכ"ה באדר ב' ה'תשע"ט והשאיר אחריו שלוש בנות וחמישה בנים.

הדור השלישי

לאחר פטירת רבי ישראל אברהם מונה חמשת בניו לאדמורי"ם:

הדור הרביעי

לאחר פטירת רבי ישעיה יעקב, מונה בניו לאדמורי"ם:

דרך החסידות

אדמו"רי החסידות העניקו משקל מיוחד לעבודת השם מתוך תענוג ושמחה וניגוני דביקות, והביאו לידי ביטוי את דרכם זאת ב"ניגוני הנשמה"[5] שאותם הלחינו אדמו"רי סקולען במטרה להאיר את אהבת ה' ויראתו בלב השומעים[6], והנוסח הייחודי לזמירות השבת שאף התפרסמו לציבור באלבומים רבים במשך השנים, ולתפילותיה. נוסח התפילות של אדמו"רי סקולען נשמרו בקו של החסידות - "אוצר ניגוני סקולען".

ניגוני סקולען

ערך מורחב – ניגוני סקולען

לחסידות סקולען אוצר של אלפי ניגונים, שרובם הולחנו על ידי רבי אליעזר זוסיא וחלקם על ידי רבי ישראל אברהם. גם רבי ישעיה יעקב הלחין כמה ניגונים.

רבי אליעזר זוסיא היה מלחין ידוע, רבים משיריו ידועים בציבור החרדי. כך למשל, הלחן לשיר "יוודע בגויים", שחיבר בשנות הזעם ברומניה, בעת סעודת מלווה מלכה שיזמו השלטונות כדי להציג את מצבם הטוב כביכול של יהודי רומניה. בשיר זה רמז למבקרים את מצבם העגום. לחנים נודעים נוספים יצר לשירים: "ונשגב ה' לבדו", "לולי תורתך שעשועי", "אוהבי ה'", "ביום השבת, שבת קודש, שישו ושמחו", "ליהודים הייתה אורה" (הלחן הידוע). גם השיר הידוע "ימים על ימי מלך תוסיף" נוצר על ידו (ביום הולדת האדמו"ר משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, בעת ביקורו בביתו שברומניה). רבי ישראל אברהם הלחין את השירים "הוי הוי הוי שבת", "ונגלה כבוד ה'". השיר "ועתה יגדל נא כח ה'" משולב: החלק הראשון חובר על ידי רבי אליעזר זוסיא, והחלק השני על ידי בנו רבי ישראל אברהם.

ספרי סקולען

ספרי רבי אליעזר זוסיא מסקולען

על תולדות רבי אליעזר זוסיא מסקולען

  • לבבן של ישראל (יידיש)
  • הרב צבי יוסף מיסקי, זכרונות פון סקולענער רבי'ן (יידיש)

קישורים חיצונים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25727914חסידות סקולען