חסידות ויז'ניץ
 | |
| רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק" | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | ויז'ניץ, עיירה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תאריך ייסוד | תחילת המאה ה-19 |
| מייסד | רבי מנחם מנדל הגר |
חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) בתחילת המאה השביעית לאלף השישי, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות הרב ישראל הגר. חצר זו מנתה בדצמבר 2020 כ-6,000 בתי-אב בישראל ובחו"ל, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שויכו לחסידות בישראל כ8,500 בעלי זכות בחירה[1].
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ מונסי המונה כ-3,500 בתי-אב, חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של הרב מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660 בתי-אב ב-2016[2]. ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות 986 בעלי זכות בחירה. חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב[3], ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות מעל 2,000 בעלי זכות בחירה. חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ בבית שמש וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אנטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.
היסטוריה
חסידות ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום". רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי יעקב קופיל חסיד (תלמיד הבעש"ט) ותלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, רבי צבי הירש מנדבורנה ורבי משולם פייבוש מזבריז' ועוד. רבי זאב וולף הבטיח לו באחת מאיגרותיו: ”"שיתחדש המלוכה שלו, הן על עצמו והן על נפשות ביתו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם"”. אחרי פטירתו בשנת ה'תקפ"ו כיהן כאדמו"ר בנו, רבי חיים מקוסוב, בעל ה"תורת חיים". לאחר פטירתו, בשנת ה'תרי"ד, כיהן בנו, הראשון לשושלת ויז'ניץ, רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדיק", חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר עד שנת תרמ"ה).
אחריו התמנה לאדמו"ר בנו, רבי ברוך מויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך". לרבי ברוך היו תשעה בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה. לאחר פטירתו בשנת ה'תרנ"ג ירש את תפקיד האדמו"ר מוויזניץ בנו רבי ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל". במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מויז'ניץ לאורדאה (גרוסוורדיין). נפטר בשנת ה'תרצ"ו.
ארבעת בניו כיהנו כאדמו"רים לאחר פטירתו. בנו הבכור, רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה וכיהן בה כאדמו"ר וכראש ישיבה. נפטר בה'תש"א ואת מקומו מילא בנו רבי ברוך שנספה בשואה. שלושת בניו הנוספים של ה"אהבת ישראל" כיהנו כאדמו"רים ומנהיגי ציבור ברומניה ובבוקובינה. רבי חיים מאיר מילא את מקום אביו בגרוסוורדיין רבי אליעזר כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בויז'ניץ, ורבי ברוך כרב וראש ישיבה, ולאחר מכן כאדמו"ר, בסירט. לאחר השואה שלושתם הגיעו לארץ ישראל והשתקעו בה.
בחסידות נהוג שבהלווית האדמו"ר לא נישאים הספדים[4], ולאחר פטירתו כל הבנים הופכים לאדמור"ים.
חסידות נוספת שהושפעה מחסידות ויז'ניץ היא חסידות תולדות אברהם יצחק שאדמו"רה הרב שמואל יעקב קאהן היה תלמיד ישיבת ויז'ניץ וחסידו של רבי חיים מאיר הגר.
מאדמו"רי החסידות בעבר ובהווה
-
ה'צמח צדיק' מויז'ניץ -
ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ
-
-
-
-
ה'אמרי חיים' מויז'ניץ -
ה'דמשק אליעזר' מויז'ניץ -
-
ה'ישועות משה' מויז'ניץ -
-
-
הרב ישראל הגר מויז'ניץ -
-
-
הרב נפתלי ראובן קורנרייך מקוסוב ויז'ניץ -
-
-
-
-
-
הרב יעקב יוסף הגר מבורו פארק (מימין) -
.jpg)
חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל
.jpg)
רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר" הגיע לארץ ישראל בשנת ה'תש"ד, והקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. נפטר בשנת ה'תש"ו לאחר מחלה. חסידיו עברו לאחיו, רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים", שהגיע לארץ ישראל כמה חודשים לאחר מכן. רבי חיים מאיר הגר הקים את שיכון ויז'ניץ בבני ברק ופעל להחייאת החסידות לאחר השואה. האח השלישי, רבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", התיישב בחיפה והקים בה את חסידות סרט-ויז'ניץ (ראו להלן).
לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר הגר בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר, מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי מרדכי הגר התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ במונסי שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.
בנו הגדול של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון תרע"ו - כ' באדר תשע"ב), התמנה לאדמו"ר בבני ברק, כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה שלאגודת ישראל. בסוף ימיו התפלגה החסידות בין שני בניו של האדמו"ר. הבן הגדול, הרב ישראל הגר, שהורחק במשך שנים מן החצר אך חזר למעמדו המרכזי בסוף ימי אביו, ניהל בפועל את החסידות בשל מחלת אביו. הבן הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר הקים חצר נפרדת בבית כנסת חדש בשם "מרכז חסידי ויז'ניץ", סמוך לקריית ויז'ניץ. לאחר פטירת רבי משה יהושע הוכתרו שניהם לאדמו"רי ויז'ניץ - הרב ישראל הגר מכהן כיורשו של אביו באדמו"רות של החצר המרכזית של החסידות, והרב מנחם מנדל הגר מכהן כאדמו"ר של החצר שהקים[5]. אחיינו של רבי משה יהושע, הרב ישראל אליעזר אדלר שכיהן כרב הקהילה ברחובות, הוכתר חודשיים לאחר פטירת דודו כאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ, וחלק מהחסידים פנו אליו.
במרכז החסידות בקריית ויז'ניץ בבני ברק מתגוררות כ-2,300 משפחות. לחסידות ריכוזים נוספים בישראל (ראו להלן). מחוץ לישראל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, מונטריאול ולייקווד, ובאירופה - בבלגיה, לונדון ומנצ'סטר.
לחסידות ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" שהוקם על ידי רבי משה יהושע במטרה לקרב בחורים מישיבות ליטאיות ותיכוניות ששורשם מחסידי ויז'ניץ במזרח אירופה. בזכות הארגון החסידות התרחבה באופן משמעותי. כיום הארגון משמש גם כאיחוד הבחורים שאינם לומדים במוסדות החסידות.
מוסדות החסידות בישראל מאוגדים בשם 'איגוד מוסדות ויז'ניץ בארה"ק'. הרשת כוללת כ-70 מוסדות: תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בתי ספר וסמינרים. המוסד ה-70 של האיגוד (תלמוד תורה בעיר ביתר) נוסד בשנת תש"ע, בעת שחגגו בחסידות 70 שנה מאז הקים האדמו"ר את ישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדין. לפי פרסומי החסידות בשנת 2012, במוסדות החסידות יש כ-15,000 תלמידים[6].
לחסידות ביטאון בשם "קשר איתן" היוצא מדי שבוע, המכיל חדשות ומאמרים ומופץ חינם לחסידי ואוהדי בית ויז'ניץ בישראל ובעולם, לחסידות קו מידע טלפוני בשם "מערכת ויזניץ" עם עדכונים יומיים על הנעשה בחסידות ושידור אירועים. לחסידות ארגון סיוע רפואי בשם "רפואה וחיים".
בחג הסוכות תשע"א פרצה שריפה בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק ו-11 ספרי תורה עלו באש. לאחר החג נערכה לספרים הלוויה שבה השתתפו אלפי בני אדם.
בית דין ויז'ניץ ורבני הקהילה
רב הקהילה בבני ברק היה רבי משה יהושע הגר, עד להכתרתו כאדמו"ר. לאחר הכתרתו, מונה בנו הרב ישראל ואחריו אחיו הרב מנחם מנדיל. כדומ"ץ הקהילה לשאלות הלכתיות שימש רבי משולם זושא לוריא. לאחר שהרב לוריא נפטר כיהן בתפקיד הרב יעקב מאיר שטרן. ובאדר תשפ"א מונה לרב הקהילה הרב חיים מאיר הגר בנו של האדמו"ר הרב ישראל.
לחסידות בית דין שמרכזו בשיכון ויז'ניץ. בית הדין הוקם מלכתחילה לטפל בענייני הקהילה והשיכון, אך בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, החל לתפקד כבית דין רגיל לענייני ממונות. ראש בית הדין הוא הרב משה שאול קליין, דיין בבית דינו של הרב וואזנר ורב שכונת אור החיים. הדיינים הם הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שרגא פייבל וינברגר, הרב ישראל מילר, הרב אליעזר מאירוביץ והרב יצחק אייזיק טוביאס (שממלא את מקום אביו רבי טוביה אריה טוביאס שכיהן כדיין עד פטירתו בשנת תשפ"א).
ישיבות וסמינרים
לחסידות שלוש ישיבות גדולות:
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, בראשות חתנו ואחיינו של ה"ישועות משה", הרב מנחם ארנסטר.
- ישיבת ישועות משה באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית, בראשות הרב יוסף אהרן ויז'ניצר. לפני כן שכנה הישיבה בשכונת הר נוף בירושלים. שמה ניתן לה לאחר פטירת רבי משה יהושע.
- ישיבת תורת חיים באלעד, בראשות הרב אליעזר שלומוביץ. לפני כן שכנה הישיבה במרכז העיר בני ברק.
ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה באלעד, בראשות הרב ישראל ברכר. הישיבה הוקמה באשדוד בראשות הרב שלמה זלמן וייס[7] ושכנה בה עד שנת תשע"ג. במהלך שנת תשע"ד נסגרה הישיבה ותלמידיה פנו לשתי הישיבות האחרות של החסידות.
ישיבות לצעירים קיימות בבני ברק (2), ירושלים, אשדוד, אלעד (2), מודיעין עילית, בית שמש, בורו פארק, אנטוורפן (2) ולונדון.
לחסידות סמינרים בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד ומודיעין עילית. בסמינר בבני ברק לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בבתי הספר והסמינרים למדו בעברית, מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי העדה החרדית ועוד. האדמו"ר הנוכחי החל להחזיר את שפת היידיש למוסדות החינוך לבנות.
בית עלמין ויזניץ
ערך מורחב – בית הקברות ויז'ניץ
בפאתי קרית וי'זניץ נמצא בית הקברות שומרי שבת שהוקם בשנת תש"ב, ובסמוך אליו הוקם בשנת תשנ"ט בית הקברות ויז'ניץ הנמצא בבעלות איגוד מוסדות ויז'ניץ בבני ברק.
החסידות בפוליטיקה
באופן מסורתי איש החסידות מייצג את "הסיעה המאוחדת" במפלגת אגודת ישראל-יהדות התורה ובדרך כלל מכהן בכנסת[8]. בעבר שימשו בתפקיד שמואל הלפרט ומנחם אליעזר מוזס וכיום יעקב טסלר. לחסידות נציגים גם בכמה יישובים שבהם קהילות חסידי ויז'ניץ: בבני ברק (כיום מכהן איש החסידות יהושע מנדל כסגן ראש העיר), בירושלים, באשדוד, באלעד (סגן ראש העיר יעקב דוד ברקוביץ), בביתר עילית, במודיעין עילית, בבית שמש ובעמנואל.
כמו כן ארבעה ממזכירי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל היו חסידי ויז'ניץ: שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר), הסופר שמואל אבישי שטוקהמר, הרב יעקב ולצר והדיין הרב מרדכי שטרן.
קהילות ויז'ניץ
קהילות ויז'ניץ קיימות בארץ ישראל כבר מסוף המאה ה-19, בצפת ובירושלים. בתחילת המאה ה-20 הוקמו קהילות גם בתל אביב ובחיפה. אחרי מלחמת העולם השנייה השתקעו ה"אמרי חיים", רבי חיים מאיר הגר, ואחיו ה"מקור ברוך", רבי ברוך הגר, בארץ ישראל. רבי חיים מאיר הקים בבני ברק את קריית ויז'ניץ ורבי ברוך הקים בחיפה את רמת ויז'ניץ.
קהילה של החסידות ברחובות הוקמה בתחילת שנות ה-80. בראשות הקהילה הועמד הרב ישראל אליעזר אדלר, אחיינו של האדמו"ר, שלימים מונה לאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ. לאחר מכן הוקמו 4 קהילות באשדוד. קהילות נוספות קיימות בביתר עילית, בית שמש, ירושלים, אלעד, מודיעין עילית, חיפה, ועפולה. בצפת הייתה קיימת קהילה בעבר, שהתדלדלה עם הקמת מדינת ישראל. בית המדרש משמש כיום יוצאי תוניס.
בחו"ל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, ומונטריאול, ובאירופה - בבלגיה, בלונדון, אנטווערפן, ובמנצ'סטר.
מאפייני החסידות
תפילה: חסידות ויז'ניץ בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת. האדמו"רים נהגו להסתובב בשעת התפילה בין החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה.
אהבת ישראל: האדמו"ר השלישי, רבי ישראל, בלט במידת אהבת ישראל ולימים אף כונה על שמה. הוא קירב יהודים פשוטים שכמעט לא שמרו תורה ומצוות. רבי ישראל נהג לומר שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות הוא כקרח הנמס כשהוא נכנס למים, כלומר לאווירה תורנית. לחשובי החסידים מסר הדרכות בעבודת ה' ודברי תורה ואת הפשוטים יותר קירב בעזרת חלוקת שיריים וברכות. בהנהגה זו מתאפיין גם נכדו האדמו"ר השישי, רבי ישראל הגר. בנו רבי חיים מאיר הקים בארץ ישראל חסידות קפדנית בהנהגה ובלבוש, והחסידות השתנתה מהאופי העממי שהיה לה באירופה. לעומתו, אחיו רבי ברוך הגר, נהג בדרכי נועם ובסגנון מתון יותר. עם זאת חסידי ויז'ניץ השתתפו בשנות החמישים בהקמת הנח"ל חרדי בהסכמת האדמו"ר.
לימוד תורה: בשנת ה'תשל"ז תיקן רבי משה יהושע תקנה ששמה "שיעורי תורה ברבים" וכוללת חובת השתתפות בסדר לימוד של שעה מדי ערב בבתי המדרש של החסידות.
שבת: רבי מנחם מנדל מקוסוב מרבה בספרו 'אהבת שלום' דברים על ערך השבת. רבי חיים מאיר הגר הדגיש את ערך השבת בחסידות. הוא הנהיג שירת זמירות שבת עד שעה מאוחרת, לעיתים עד אור הבוקר. רבים מדברי תורתו נסובים על כך. כמו כן התחיל לשיר את הניגון קה אכסוף (בנעימה שהלחין בעצמו), שלא הושר עד אז בחסידות.
לבוש: חסידי ויז'ניץ נוהגים ללבוש בשבת במכנסיים קצרים (אברקיים) ובגרביים לבנים. ביוזמת האמרי חיים נוהגים חסידי ויז'ניץ בניגוד לשאר החסידים, לחבוש את הכובע כשלולאת הסרט נמצאת בצדו הימני של הכובע. ביוזמת הישועות משה לובשים הילדים בשבתות ויו"ט כובע קסקט, וביוזמת האדמו"ר מויזניץ חודש המנהג הישן שהבחורים לובשים גרביים שחורות המגיעות עד לברכיים, (לאחר שהופסק לתקופה).
ניגוני ויז'ניץ
לחסידות אוסף של מאות ניגונים. הניגונים כוללים זמירות שבת, תפילות ופסוקים. ניגוני ויז'ניץ בדרך כלל מאופיינים בעממיות והם קליטים וסוחפים. חלק מהניגונים הם בעלי מוטיבים צועניים שהיו פופולריים באזורים שבהם היו חסידי ויז'ניץ באירופה.
לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט מנוחה ושמחה (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-4 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת הטיש על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא קה ריבון עלם, שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי חיים הגר (תורת חיים)) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי[9]. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההימנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).
רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי אוי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "השבת נועם הנשמות", "אשר בחר בנו", "הללו את ה'". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר במירון, שם קלט מספר ניגוני מירון והחל לשיר אותם בטיש. מלחיני החסידות העיקריים הם ניסן יוסט (במזרח אירופה) ויצחק אונגר (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגוני מארש.
החסידות הוציאה כ-30 דיסקים של ניגונים. כמו כן קיים אוסף הקלטות ביתיות של אליהו גנץ ויוסף שכטר הכולל כ-200 ניגונים.
בחסידות מושרים גם ניגונים רבים שאינם של החסידות במקורם, כמו ניגוני דז'יקוב-רופשיץ שאדמו"רי השושלת הם נכדיהם, ניגונים של יעקב תלמוד (אחד מהם הולחן במהלך השתתפות בטיש של רבי חיים מאיר), ניגוני מודז'יץ ועוד. כמו כן מושרים בחסידות ניגונים של מלחינים מפורסמים מאירופה של לפני המלחמה כמו פיניע חזן (מחסידי בויאן), בעריש ווישיווער (הרב דב שימשוביץ מהעיר ווישיווא, אוברלנד), והחזן זיידל רובנר.
לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת. רבי חיים מאיר הגר התבטא פעם: "כמדומה לי שהתווים של התפילה הם נוסח ויז'ניץ". כמו כן אמר שהנעימה של ויז'ניץ מפרשת את מילות התפילה. חלק מנעימות התפילה מיוחסות בחסידות לאבי השושלת, רבי יעקב קופיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעל שם טוב[10].
חסידים מפורסמים
רבנים
- רבי שלמה דרימר - רבה של סקולה ומחבר הספרים "שו"ת בית שלמה" ו"ישרש יעקב" על מסכת יבמות
- רבי שלמה אלכסנדרי סופר (שרייבר) - רבה של סירט ועסקן.
- רבי פנחס חיים הורוביץ - מחבר ספר "פתחא זוטא"
- רבי מרדכי חנא פוקס מווילחוביץ.
- רבי יהודה יואל דייטש - רבה של העיירה גאניטש.
- רבי משה חיים לאו - חתנו של רבי ישראל הגר ורבה של פיטרקוב.
- רבי יחזקאל וידמן - רב העיירות יועד, קעכניא וסיטשל.
- רבי אשר יונה ויינברגר - אב"ד ור"מ טעמשוואר - ירושלים.
- רבי אליעזר דוד פרידמן - רב בית הכנסת בעלז 99 בלונדון
- רבי אברהם צבי בעק - אב"ד מונטווידאו באורוגוואי, ומלבורן שבאוסטרליה
- רבי משולם זושא לוריא - כיהן כדומ"ץ של קריית ויז'ניץ בבני ברק למעלה מחמישים שנה
- רבי מנחם מונדרר - האדמו"ר מקוסוב-ירושלים
- רבי מאיר שטרן - רב המושב מירון
- רבי טוביה אריה טוביאס - כיהן כדומ"ץ בבית דין צדק ויז'ניץ וממקימי מוסדות חסידות בוהוש
- הרב משה שאול קליין - דיין בבית דין של הרב ואזנר, ראש בית הדין של ויז'ניץ בבני ברק ורב שכונת אור החיים בעיר
- הרב יעקב מאיר שטרן - דומ"ץ ויז'ניץ ואב"ד בד"צ קהילות יעקב בני ברק
- הרב מנחם מנדל פוקס - רב קהילת שומרי החומות בשכונת רמות בירושלים, ונשיא ארגון "משמרת השלום"
- הרב אהרן טויסיג - משפיע
- הרב שרגא פייביל וויינברגר - רב קהילת 'ישועות משה' ויזניץ באלעד וחבר בית דין צדק ויזניץ
- הרב יצחק אייזיק טוביאס - חבר בד"צ ויזניץ
- הרב מרדכי גנוט - חוקר אסטרונומיה מזוית יהודית-תורנית, מחבר הלוח דבר בעתו, וזוכה פרס ירושלים לתרבות תורנית
- דוד לייב שוורץ - גבאי צדקה
- יעקב (יענקל) מילר - בדחן חסידי ומכונה גם יארמער רב
אישי ציבור
- חיים משה פלדמן - הנגיד לבית ויזניץ ואיש אמונם של של אדמור"י ויזניץ
- יעקב ולצר - מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מנהל רשת הכוללים של איגוד מוסדות ויזניץ
- שלמה יעקב גרוס - חבר כנסת
- שמואל הלפרט - חבר כנסת
- מנחם אליעזר מוזס - משב"ק ה'אמרי חיים', וחבר כנסת לשעבר מטעם אגודת ישראל.
- יעקב טסלר - חבר כנסת
- שמואל אבישי שטוקהמר - לשעבר מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- חיים מאיר כץ - חבר מועצת עיריית אלעד
זמרים
- ניסן יוסט - מלחין
- יצחק אונגר - מלחין
- מאיר אדלר - קלידן בעל מנגן ומלחין
- יעקב יהודה דסקל - מלחין ובעל מנגן, סולן החצר.
- מוטי שטיינמץ - זמר
- שלומי גרטנר - זמר
- בנצי שטיין - מלחין מפיק וזמר
ענפים שהסתעפו מהחסידות
מרכז חסידי ויז'ניץ
- ערך מורחב – מרכז חסידי ויז'ניץ
מרכז חסידי ויז'ניץ הוא כינוי חצרו של רבי מנחם מנדל הגר, בנו השני של רבי משה יהושע. חצר זו מונה מאות משפחות בישראל ובעולם. בית המדרש, הישיבות והתלמוד תורה של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק.
ראשיתו של החצר ב-ה'תשס"ו כשש שנים לפני פטירת אביו, שכרו החסידים מבנה בפאתי קריית ויז'ניץ וקראו לו בשם "היכל ברוך", בו החל לערוך "באטעס" ותפילות, במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, לצורך בניית קריה למוסדותיו. שם פתח תלמוד תורה וישיבה קטנה באלול ה'תשס"ז[11], בשבועות ה'תשס"ט חנך את בית הכנסת הגדול, ברחוב שלמה המלך עזרא, ובאלול ה'תשע"א פתח ישיבה גדולה בבנין שכור מישיבת שערי ציון, שבהמשך בי"ג בסיוון ה'תשע"ו עבר לבנין חדש ברחוב שלמה המלך יחד עם הת"ת.
באלול ה'תשפ"ב הועברה הישיבה קטנה לבנין הישיבה גדולה, והחלה הריסת המבנה הקיים לקראת בניית המרכז העולמי של החסידות.
חסידיו מדגישים במיוחד את הצורך להתבטל כלפי האדמו"ר בביטול גמור. בשנת ה'תשע"ח הכריז על "השיטה הקדושה", שלפיה על החסידים לחוש את עצמם מבוטלים לגמרי לדעת האדמו"ר כ"שוואנצען" (זנבות) לראש. האדמו"ר ביטא זאת בשיר: "די שיטה הקדושה פונעם הייליג'ן ישועות משה, דהיינו קב חומטין דהיינו שוואנצאנעס" (השיטה הקדושה של הישועות משה הקדוש, דהיינו קב חומטין[12] דהיינו "שוואנצאנעס" - ביידיש: "זנב" ע"ד מאמר המשנה הוי זנב לאריות[13]). השיר הפך להמנון החסידות[14].
קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד ומונטריאול.
ישיבה גדולה בבני ברק, ועוד ישיבות קטנות בבני ברק, בלונדון, במונסי. וכן סמינר ובתי ספר לבנות בבני ברק ואשדוד.
חסידות ויז'ניץ-מונסי
- ערך מורחב – חסידות ויז'ניץ מונסי
בנו השני של רבי חיים מאיר הגר - רבי מרדכי הגר (נולד בי"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 1922; נפטר בכ"ט באדר ה'תשע"ח, 2018) - בחיי אביו היה רב החסידות בארצות הברית ולאחר פטירתו הוכתר כאדמו"ר מוויזניץ במונסי שבניו יורק. במקום קהילה בת כ-1,400 משפחות. כמו כן יש לחסידות ויזניץ-מאנסי מרכזים ומוסדות בויליאמסבורג, בורו פארק, גיברס (קיימישא לייק), לונדון ומונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש.
לאחר פטירתו של רבי מרדכי, מונו שבעת בניו ונכדו לאדמורי"ם תחתיו: הרב ישראל, ממלא מקומו במונסי; הרב מנחם מנדל בקיימישא לייק (גיברס) שבהרי קטסקיל; הרב יצחק יוחנן בוויליאמסבורג; הרב אליעזר זאב בירושלים; הרב דוד בלונדון; הרב אהרן במונטריאול; והרב ברוך שמשון בבית שמש. נכדו הגדול, רבי יעקב יוסף הוא אדמו"ר בבורו פארק (במקום אביו, הבן הבכור הרב פנחס שלום, שהיה רב החסידות שם ונפטר עוד בחיי האב בשנת ה'תשע"ה), נכד נוסף רבי יעקב יוסף טווערסקי בן חתנו רבי אברהם דב, החל לכהן באלול תשע"ט כאדמו"ר מ"תולדות מרדכי" בלייקווד.
חסידות סרט-ויז'ניץ
- ערך מורחב – חסידות סרט ויז'ניץ
בן נוסף של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, כיהן באדמו"רות בעיירה סירט. לאחר השואה בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ובה ביסס את חצרו. לאחר פטירתו בשנת ה'תשכ"ד (1963) הוכתר בנו, רבי אליעזר הגר, כממלא מקומו. לאחר פטירתו בתשע"ה הוכתר תחתיו בנו, הרב יעקב הגר. בתי מדרש נוספים של חסידות זו קיימים בבני ברק, בירושלים, באלעד, בביתר עילית, ובאשדוד, וכן בית מדרש בארצות הברית.
חתנו של רבי אליעזר, הרב נפתלי ראובן קורנרייך, החל אחר פטירת חמיו לכהן כאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ בבית שמש[15]. לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב תל ציון, שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. בשנת תשע"ה עבר להתגורר בבית שמש, שם הקים את מרכז החסידות ולשם העביר את ישיבתו. לחצרו עשרות משפחות בארץ ועוד כמה עשרות בחוץ לארץ המרוכזים בעיקר בניו יורק[דרוש מקור]. חתנו השני של רבי אליעזר, הרב אהרן טוביה שפיטץ הוכתר בשנת ה'תשפ"א לאדמו"ר מסערט ויזניץ בלייקווד. לפני כן כיהן כרב חסידי סרט ויז'ניץ בארצות הברית.
חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ
- ערך מורחב – חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ
כחודשיים אחר פטירתו של רבי משה יהושע הכתירה קבוצת חסידים את אחיינו, הרב ישראל אליעזר אדלר, רב חסידי ויז'ניץ ברחובות, לאדמו"ר. הרב אדלר הוא נכדו של רבי חיים מאיר מצד אמו, וחתן הרב משה ארנסטר חתן רבי חיים מאיר. מצד אביו הוא נכד לאדמו"רי דז'יקוב, וחצרו נקראת 'חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ'. בשנים הראשונות שכנה החצר ברחובות. בשנת תשע"ט עבר לבית שמש, שם הקים קריה חסידית ובה בית מדרש, תלמוד תורה ובית ספר. רוב חסידיו הצטרפו אליו ועברו לגור בקריה.
ענפים נוספים
אנטניא
- ערך מורחב – חסידות אנטניא
בנו השני של רבי ברוך הגר ("אמרי ברוך"), רבי חיים הגר כיהן כאדמו"ר באנטניא. חסידיו נמנו באלפים. לאחר פטירתו בשנת ה'תרצ"ב (1931) מילא את מקומו בנו רבי ישראל שלום יוסף. הוא נרצח בשואה בשנת תש"ד (1944) עם אשתו ושלושת ילדיו.
בתו בלומה רייזל נישאה לדודה רבי יחיאל מיכל הגר מהורדונקה בן רבי ברוך. נכדם רבי משה הגר, הוכתר על ידי רבי חיים מאיר הגר, לכהן כאדמו"ר מאנטניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בני ברק. לאחר פטירתו בכ"ה באב תשנ"ד, הוכתר בנו הרב ברוך לכהן באדמו"רות.
לפני מספר שנים פתח אף אחיו הרב אריה הגר קהילה בשם "אנטניא הורדנקא".
שאץ ויז'ניץ
- ערך מורחב – חסידות שאץ ויז'ניץ
בנו השלישי של רבי ברוך הגר, רבי משה (תרכ"ג - ט' באייר ה'תרפ"ו), כיהן באדמו"רות בשאץ. נישא לחוה, בתו של רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז'. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים, חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. לאחר מלחמת העולם השנייה הפסיק רבי חיים לכהן באדמו"רות והתגורר בחיפה ובערוב ימיו בבני ברק. נפטר בכ"ד בטבת תשל"ז (1977).
בשנת ה'תשל"א הכתיר רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ את אחיינו רבי מנחם דוד הגר (בנו של רבי משה הגר) לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ. מרכז החסידות הוא ברחוב הרצל בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מרכז נוסף של החסידות קיים באשדוד.
הורודנקה
בנו הרביעי של רבי ברוך הגר, רבי שמואל אברהם אבא (ה'תרכ"ה - ל' בשבט ה'תרנ"ה), כיהן בהורודנקה. היה חתנו של רבי משה מרדכי ממקארוב. חיבר ספר בשם שפתי צדיק. חתניו היו אחיינו (בן גיסו רבי מרדכי האדמו"ר מטאלנא-ויזנ'יץ) רבי מנדל חודורוב מקולומיאה ואחיינו רבי ישראל שלום יוסף מאנטניא.
בנו השמיני של רבי ברוך הגר, רבי יחיאל מיכל (בערך ה'תרל"ב - י"ג בכסלו ה'תש"ב) מילא את מקום אחיו בהורודונקה. היה חתנו של אחיו רבי חיים מאנטניא. כיהן בהמשך בווינה ובצ'רנוביץ'. נפטר בטרנסניסטריה. בנו רבי ברוך היה חתנו של דודו רבי שרגא פייביש מזלישטשיק. נכדו רבי משה, וכיום בנו רבי ברוך כיהנו כאדמו"רי אנטניא. בשנת תש"פ פתח בנו השני של רבי משה רבי אריה הגר בית מדרש בראשותו בשם "מי"ם חיים - אנטניא הורודנקה", לזכר זקיניו.
סטרוז'ניץ
בנו החמישי של רבי ברוך הגר, רבי יצחק יעקב דוד (בערך ה'תרכ"ו - י"ג באדר ה'תרצ"ב) כיהן כאדמו"ר בסטורוז'ינץ. היה חתנו של רבי ישכר דב מדולינא. כיהן בסטרוז'ניץ ובטשודין.
בנו רבי ישכר דב בריש. נולד בח' בכסלו תרכ"ח. נשא את שיינא רחל בת רבי גרשון הגר מפיטשניזין. במלחמת העולם הראשונה עבר עם אביו לוינה, ועם פטירתו מילא את מקומו כאדמו"ר מסטרוז'ניץ. במלחמת העולם השנייה נמלט מוינה והתיישב בשכונת גולדרס גרין בלונדון, שם הקים בית מדרש גדול "בית ישכר דוב". נפטר כ' בכסלו ה'תשכ"ח[16].
בניו של רבי ישכר דב, רבי צבי (תרס"ח - תשל"ב) ורבי מנחם מנדל (תרע"א - תשע"ד) ניהלו את בית מדרשו. בנו של רבי צבי, הרב גרשון, מכהן (משנת תשל"ב) כרב בית המדרש, וכן כנשיא כולל הרבנים בגולדרס גרין, מכונה גם האדמו"ר מסטרוז'ניץ-לונדון. אחיו הרב מיכאל יעקב ישראל ייסד את שיעור הדף היומי הראשון בגולדרס גרין בלונדון, ומוסר שלושה שיעורים בבית מדרשו של אחיו. בנו של הרב גרשון, הרב צבי (חתן רבי מנשה קליין), מכהן כרב קהילת עטרת צבי בגולדרס גרין. בנו של הרב מיכאל יעקב ישראל, הרב ישכר דב, פתח בית כנסת סטרוז'ניץ בביתר עילית.
בורשה
בנו השישי של רבי ברוך הגר, רבי פנחס, (בערך ה'תרכ"ז - י' באדר ה'תש"א) כיהן כאדמו"ר בבורשה. היה חתן דודו רבי שמואל רוקח מסקאהל. בשנת תרע"ד נמלט לבודפסט. לאחר מכן התיישב בוישווה. בשנת תרפ"ז עבר לסיגט וכיהן שם באדמו"ר מבורשה. בשנת תשכ"ו הועלה ארונו לישראל, ונטמן באהל אדמו"רי בית ויז'ניץ בבני ברקשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ראה אודותיו בהרחבה בספר וגם 2='''כזאת היתה בורשה''', עמ' 140 - 167, באתר אוצר החכמה... בנו רבי אלתר מנחם מנדל (ד' בכסלו ה'תרנ"ז - כ"ט בחשוון ה'תש"ג) מילא את מקומו בבורשה. בשנת ה'תרפ"ד החל לכהן ברבנות בורשה ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. היה נשוי לדבורה בת דודו רבי ישראל הגר מויז'ניץ. נרצח בכ"ט באייר תש"ד בגטו סעליש[17]. (לפי גרסה אחרת באושוויץ[דרוש מקור]). בתו מלכה נישאה לרבי יעקב יוסף וייס מספינקאשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ראה עוד אודות רבי אלתר מנחם מנדל בהרחבה בספר וגם 2='''כזאת היתה בורשה''', עמ' 167 - 182, באתר אוצר החכמה... בניו האחרים של רבי פנחס, רבי חיים בן-ציון ורבי יצחק מאיר, מילאו את מקום אביהם כאדמו"רים בסיגט. נרצחו עם משפחותיהם בכ"ה באייר תש"ג[18].
זלישטשיק - קוסוב
בנו השביעי של רבי ברוך הגר, רבי שרגא פייבוש הגר (ה'תרל"ה - י"ג בטבת ה'תרצ"ח) כיהן בזלישטשיק. היה חתנו של רבי חיים מנחם מזינקוב ובזיווג שני של רבי משה מקוסוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לצ'רנוביץ. מחתניו (מאשתו השנייה) היו אחיינו רבי ברוך הגר בן רבי יחיאל מיכל, רבי דוד משה מסדיגורה-גוואדז'יץ ורבי משה צבי מטולנא פילדלפיה.
בנו רבי אברהם יהושע העשיל הגר, כיהן כאדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו. לאחר פטירתו בסיוון תשפ"ד, מונה אחריו בנו הרב מנחם מנדל דוד הגר לכהן כאדמו"ר.
טאלנא-ויז'ניץ
בתו של רבי ברוך הגר, רייזל, היתה נשואה לרבי מרדכי חודורוב בן רבי חיים יהודה מאיר מברדיצ'ב. כיהן כאדמו"ר מטאלנא-ויז'ניץ בבידוולה ובקולומיאה ולאחר מכן בניו יורק. נפטר בב' בחשוון תרצ"ח. את מקומו מילא בנם רבי מנחם מנדל דוד (י"ז בניסן תרמ"ז - י"א באדר תש"מ) שכיהן כרב בצ'רנוביץ ובברונקס. חתן דודו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה. חיבר ספר בשם "במועדו". בתם מרים היתה נשואה לרבי מנחם מנדל הגר מוישווא.
וישווא
בנו הבכור של רבי ישראל הגר ("אהבת ישראל"), רבי מנחם מנדל הגר, כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בוישובה. נפטר בשנת תש"א. את מקומו מילא בנו רבי ברוך (כ"ט באדר ה'תרס"ח − כ"ט בכסלו תש"ד), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה, אך ונתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה בי"ג בשבט ה'תש"ה. בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות וישווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר תשכ"ט (1969).
בנו של רבי ברוך, רבי נפתלי צבי הגר, שימש אף הוא כאדמו"ר. הוא פעל להקמת בתי כנסת ובתי מדרש על שם אבותיו, ועסק בהדפסת ספריהם. נפטר בכ"ד בטבת ה'תש"ס. ברחוב רש"י בבני ברק היה בית כנסת של חסידי וישווא. בתקופה שהאדמו"ר מוויז'ניץ הרב ישראל הגר התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ הוא קבע בו את מקום תפילתו.
בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים ומינו לאדמו"ר את הרב ברוך הגר, בן רבי נפתלי צבי. בית מדרש נוסף של החסידות בית כנסת "ישועות ישראל" שבעבר התפללו בו חסידי ויזניץ, השייך לכולל מרמורש (ולאחר דיונים משפטיים שייך במשותף הן למוסדות וישווא והן למוסדות ויז'ניץ ירושלים), נמצא בבתי מילנר הסמוכה למאה שערים בירושלים.
אחים נוספים של הרב ברוך מכהנים באדמורו"ת: הרב מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מווישווא במונסי[19], והרב יצחק הגר מכהן כאדמו"ר בבורו פארק.
שושלת היוחסין של חסידות ויז'ניץ - קוסוב
ספרי החסידות
- "אהבת שלום"- של אבי השושלת רבי מנחם מנדל מקוסוב.
- "תורת חיים" - של רבי חיים מקוסוב.
- "צמח צדיק" - של אבי חסידות ויז'ניץ, רבי מנחם מנדל.
- "אמרי ברוך" - של רבי ברוך הגר.
- "אהבת ישראל" - של רבי ישראל.
- "נימוקי חיים" ו"טל חיים" - של רבי חיים מאטיניה.
- "נפש יש"י" - של רבי ישראל שלום יוסף מאטיניה.
- "אמרי חיים" - של רבי חיים מאיר.
- "שארית מנחם" - של רבי מנחם מנדל מווישווא.
- "דמשק אליעזר" - של רבי אליעזר.
- "מקור ברוך" - של רבי ברוך מסערט.
- "ישועות משה" -של רבי משה יהושע.
- "תורת מרדכי" - של רבי מרדכי מויזניץ מאנסי.
- "חכמת אליעזר" - של רבי אליעזר מסרט ויזניץ
חוברות ועלונים:
- "בית ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתמוז ה'תשנ"ב).
- "צעירי ויז'ניץ" - עלון של ארגון צעירי ויז'ניץ (מתמוז תשנ"ב).
- בטאון "ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתשרי תשס"ד).
- "דברי אלוקים חיים"- דברי התורה של הרה"ק ה'ישיעות משה זי"ע
- בטאון "קשר איתן" - שבועון של החסידות (מתשרי תשפ"ד, עד אז יצא לאור כארבעה עשר שנים כירחון).
- "פונעם רבינ'ס הויף" - (ביידיש: מחצר הרבי) עלון שבועי ובו שיחות של האדמו"ר במהלך השבוע וכן תיעוד פגישות שלו עם רבנים ואדמו"רים.
- "שיחות קודש"- דרשות ושיעורים לתלמידי ישיבות ויזניץ.
חוברות ועלונים של מרכז חסידי ויז'ניץ
- "איגוד בני החבורות" ויז'ניץ - עלון שבועי של בני החבורה. (מתשס"ו).
- "מלכות ויז'ניץ" - ירחון תמונות של מרכז חסידי ויז'ניץ (מתשס"ח).
- "וידעת" - ירחון של מרכז חסידי ויז'ניץ (מתש"פ)
קישורים חיצוניים
- חסידות ויז'ניץ, באתר "אנשים ישראל"
- יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן: בוקובינה - ויז'ניץ, באתר הזמנה לפיוט
- נתן אליהו רוט, מאיר החיים ג- שירות ותשבחות, על הניגון בחסידות ויז'ניץ ואצל רבי חיים מאיר. באתר היברו בוקס.
- ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
- ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות בישוב החדש, בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 9–10, באתר היברובוקס
- אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 4–5, 22, באתר היברובוקס
כיסופים - פיוטים מבית וויז'ניץ, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018, עמ' 199.
- ^ המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ משה ויסברג • צילום: אברומי ברגר, בערב שבת עשרות אלפים ליוו את האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל • תיעוד, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2018
- ^ כשהאדמו"ר מבעלזא הוריד הכובע • מאחורי הקלעים של הכתרת אדמו"רי ויז'ניץ. אתר בחדרי חרדים. בחסידות ויז'ניץ ההכתרה מתבצעת על ידי נתינת קוויטל לאדמו"ר.
- ^ מוסף "חיי אור", המודיע, פסח תשע"ב.
- ^ לימים רב דקהל ישועות משה לצעירי האברכים באשדוד.
- ^ מקומה של "הסיעה המאוחדת" (יוצאי רומניה והונגריה) מתחלף ברוטציה עם נציג חסידות בעלז בין המקום השלישי לרביעי באגודת ישראל, לאחר "הסיעה המרכזית" (יוצאי פולין) ושלומי אמוני ישראל. החלוקה המעשית מתבצעת לפי הסכמים פנימיים לפני כל בחירות ולפי המנדטים שהמפלגה מקבלת
- ^ ביצוע באתר הזמנה לפיוט. בביצוע זה מושרת המנגינה של שלושת הבתים הראשונים על כל הבתים. כיום בדרך כלל כולל הניגון מנגינה נוספת שמקורה בחב"ד המושרת בבית השלישי. רבי חיים מאיר שמע מנגינה זו בשהותו באוקראינה לאחר חתונתו והצמידה למילות הפיוט, מפני שלא רצה לשיר בחיי אביו את הניגון המקובל לויז'ניץ.
- ^ מקור.
- ^ חבורת 'מחוננים' ממצויני ישיבת ויז'ניץ לצעירים נבחנו אצל רבנים בעיה"ק ירושלים באתר JDN.
- ^ ע"ד הגמרא במסכת שבת, דף ל"א עמוד א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'
- ^ ריקוד "השוואנצנים" כבש את פוניבז' באתר כיכר השבת
- ^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז ה'תשע"ה, באתר קול חי
- ^ תמונת מצבתו.
- ^ כזאת היתה בורשה, באתר אוצר החכמה.
- ^ האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגט
- ^ מערכת JDN,מונסי: הילולת הרה"ק מווישווא זי"ע בצל נינו אב"ד וישווא, כ״ד בטבת ה'תשע״ו
25975714חסידות ויז'ניץ