חסידות ויז'ניץ מונסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויז'ניץ מונסי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסידות ריקה. חסידות ויז'ניץ מונסי היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מרדכי הגר, בנו השני של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. מרכז החצר בעיירה מונסי שבמדינת ניו יורק. החסידות מנתה כ-3,500 משפחות ב-2016,[1] מתוכן כמה מאות בישראל.

הרב מרדכי הגר

תולדות החסידות

בשנת ה'תש"ו הגיע רבי מרדכי הגר להתגורר בארצות הברית לאחר שנשא את בת הרב יעקב יוסף טברסקי. אביו, רבי חיים מאיר הגר, מינה אותו לרב של חסידי ויז'ניץ בארצות הברית. הוא התגורר בוויליאמסבורג עד לשנת ה'תשכ"ו, אז עבר למונסי עם עשרות משפחות חסידים. הרב הגר היה בין האדמו"רים הראשונים במונסי, והוא עבר לשם כדי להתרחק מהעיר הגדולה.

בשנת ה'תשל"ב, לאחר שנפטר אביו, רבי חיים מאיר הגר, הוכתרו שני בניו לאדמו"רים. רבי משה יהושע הגר הוכתר כממלא מקומו בהנהגת חסידות ויז'ניץ בישראל, ורבי מרדכי הוכתר לאדמו"ר בארצות הברית. החסידים בישראל כינו אותו "האדמו"ר ממונסי", לעומת חסידי ארצות הברית שכינו אותו "האדמו"ר מוויז'ניץ" (ואת אחיו רבי משה יהושע "האדמו"ר מבני ברק").

תחת הנהגתו נפתחו מוסדות וקהילות בוויליאמסבורג, בבורו פארק, בלייקווד ובגיברס שבהרי קטסקיל, שם פועלת גם הישיבה של החסידות, וכן בלונדון, ובמונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בבית שמש ובירושלים.

הדור השני בחסידות, בני ונכדי רבי מרדכי

עוד בחיי רבי מרדכי מונו בניו להנהיג את קהילות החסידות ברחבי העולם, כדי שבבוא היום יהיה לכל אחד מקום הנהגה משלו. לאחר פטירתו בה'תשע"ח (2018) החלו, לפי הוראתו, שבעת בניו ונכדו (בן בנו הגדול) לשמש כאדמ"ורים באותן קהילות; נכד נוסף, בן חתנו הגדול, הוכתר לאדמו"ר כעבור שנה ומחצה מפטירתו.

החצר המרכזית במונסי

הרב ישראל, בנו השני, הוא ממלא המקום המרכזי, והוא מכהן באדמורו"ת על מקום אביו במונסי. קהילתו מונה כאלף וחמש מאות חברי קהילה[דרוש מקור], קודם לכן שימש כרב הקהילה המקומית, "קהל תורת חיים ויז'ניץ", וכיד ימינו של אביו שם. משמש גם כיושב ראש בוועדת הרבנים הכללית בעיר מונסי. הישיבה שהקים אביו בגיברס עומדת גם היא תחת הנהגתו.

ויז'ניץ גיברס

הרב מנחם מנדל (ייד'), מכהן כאדמו"ר בקיימישא לייק (גיברס) שבהרי קטסקיל שבניו יורק. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" במקום. הקהילה מונה כ-150 משפחות[2]. בחגים מגיעים עוד כ400 אברכים משאר הערים. במקום התקיימה לאורך שנים הישיבה שהקים אביו ושעברה לאחר פטירתו לידי אחיו רבי ישראל. המתחם נרכש על ידיו בתמוז תשפ"א.

כאביו, הוא מתנגד חריף לכך שיצלמו אותו. בשנת תש"פ, במהלך ביקור בישראל, החל ללבוש משקפי שמש כדי להסתיר את פניו.

ויז'ניץ ויליאמסבורג

הרב יצחק יוחנן(ייד') מכהן כאדמו"ר בעיר ויליאמסבורג, לפני פטירתו של אביו הוא כיהן כרב בקהילה המונה כ750 משפחות ("קהל תורת חיים ויז'ניץ") שנוסדה כאמור על ידי אביו לפני שעבר להתגורר בעיר מונסי. בשנת תש"פ פתחה החסידות ישיבה,[דרושה הבהרה] לתפקיד ראש ישיבה מונה הרב חיים מאיר, בנו של האדמו"ר, וחתן אחיו הרב ברוך שמשון הגר מוויז'ניץ בית שמש.

ויז'ניץ ירושלים

הקהילה בירושלים נוסדה בסביבות שנת ה'תש"מ, ומונה כ150 משפחות. היא התבססה על רבים מהנידחים שנזרקו מישיבת ויז'ניץ בתשכ"ג בעקבות סכסוך עם ראש הישיבה רבי משה יהושע. ברבנות הקהילה עמד במשך כמה שנים הרב אליעזר זאב (ייד'), ומפטירת אביו בה'תשע"ח הוא מכהן בה כאדמו"ר, על אף שהוא מתגורר בבורו פארק.

הרב אליעזר וולף הוא עסקן רפואי ורב בית מדרש של החסידות בבורו פארק שבניו יורק, ובחגים הוא שוהה על פי רוב בקהילתו בירושלים. בה'תשע"ט הונחה אבן הפינה ל"קריית וויזשניץ" בלייקווד שתעמוד גם היא תחת נשיאותו.[3]

ויז'ניץ לונדון

הרב דוד (ייד'), חתנו של הרב משה טויב מקאלוב, הוא האדמו"ר בלונדון. שימש בעבר רב "קהל אמרי חיים ויז'ניץ" המקומי, הקהילה מונה כ-150 משפחות.

הרב דוד נחשב לחסיד של דודו רבי משה יהושע הגר[דרוש מקור]. עוסק בהחזרה בתשובה, ותחת נשיאותו גם "קהילת רעזאוולא" בבני ברק.[דרוש מקור]

ויז'ניץ מונטריאול

במונטריאול שבקנדה מכהן הרב אהרן (ייד') כאדמו"ר. גם הוא שימש קודם לכן כרב "קהל אהבת ישראל ויז'ניץ" המקומי המונה כ100 משפחות.

ויז'ניץ בית שמש

בית המדרש של החסידות בבית שמש

הקהילה בבית שמש היא קהילה צעירה יחסית, ומורכבת ברובה מבני הדור השני והשלישי של החסידים בבני ברק ובירושלים. כאדמו"ר מכהן בה הרב ברוך שמשון, צעיר בניו של רבי מרדכי וחתן בן דודו האדמו"ר הרב ישראל הגר.

הרב ברוך שמשון הוא ממלא המקום המרכזי בישראל. בעבר היה רב הקהילה בבית שמש ורב בית המדרש של החסידות ברחוב הרב מלצר בבני ברק.

בשנת תשע"ו הוקמה ישיבה קטנה בעיר ובשנת תש"פ נפתחה ישיבה גדולה. בראשות הישיבה גדולה מכהן חתנו של האדמו"ר, הרב ישראל טברסקי.

הקהילה מונה כ250 משפחות.

ויז'ניץ בורו פארק

ברבנות הקהילה בבורו פארק עמד רבי פנחס שלום, בנו הגדול של רבי מרדכי. נפטר בתשע"ה, בחיי אביו. בנו, הרב יעקב יוסף הגר, מילא את מקומו ברבנות ולאחר פטירת זקינו רבי מרדכי הגר החל לכהן שם כאדמו"ר. הקהילה מונה כ900 משפחות.

בנוסף לבית המדרש המרכזי, נמצאים בבורו פארק שני שטיבלאך נוספים של החסידות, באחד מהם מתפלל הרב אליעזר וולף, האדמו"ר מוויז'ניץ ירושלים.


תולדות מרדכי

הרב יעקב יוסף טברסקי (ייד'), נכדו הגדול של רבי מרדכי (בן חתנו הרב אברהם דב טברסקי, אב"ד רחמסטריווקה מונסי), מונה באלול תשע"ט לאדמו"ר מתולדות מרדכי בלייקווד.[4]

גם הוא כיהן לפני כן כרב הקהילה. קהילתו מונה כ60 משפחות.

מאפייני החסידות

רבי מרדכי הרבה לעורר בדרשותיו על ההתמדה בלימוד התורה, ודרש מכל החסידים ללמוד תורה לפחות שעתיים מדי יום, כולל ביום כיפור. הנהיג שכל אחד מהחסידים יגיש לו מדי חודש רשימה של השעות שבהן למד בחודש הקודם.

האדמו"רים בניו של הרב מרדכי הכריזו לאחר פטירתו, לפי צוואתו, על סדר לימוד של דף גמרא ליום, בשם "מאמר מרדכי".

מאדמו"רי החסידות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0