רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ה'צמח צדיק' מויז'ניץ
רבי מנחם מנדל הגר
ציור של רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ
ציור של רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ
לידה 1830
כ"ד באייר תק"צ
פטירה 1884 (בגיל 54 בערך)
כ"ט בתשרי תרמ"ה
מקום קבורה בית הקברות בויז'ניץ
חיבוריו צמח צדיק
אב רבי חיים הגר
אם ציפורה בתו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה
אדמו"ר מויז'ניץ ה־ראשון
ה'תרי"דכ"ט בתשרי תרמ"ה
רבי ברוך הגר ה'אמרי ברוך' ←

רבי מנחם מנדל הגר (כ"ד באייר תק"צ, 1830 - כ"ט בתשרי תרמ"ה, 1884) היה המייסד והאדמו"ר הראשון בשושלת ויז'ניץ.

תולדות חייו

נולד בעיירה קוסוב כבן זקונים לרבי חיים הגר הידוע בכינוי תורת חיים, ולציפורה בתו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה[1], את שמו "מנחם מענדיל" קיבל על שם סבו רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, בהגיעו לגיל 14 נשא לאשה את מרים מעניא בתו של רבי ישראל מרוז'ין, ובגיל 24 לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ד (1854) עבר לכהן כאדמו"ר בעיירה ויז'ניץ שם התגורר עד פטירתו.

היה ידוע כגאון מופלג בתורה והרבה לעסוק בלימוד, גדולי דורו העריצו מאד את גדלותו בתורה והעבירו אליו שאלות סבוכות בענייני הלכה, לצד זה היה פזרן גדול בצדקה ובעניין זה נקשרו בשמו אגדות של ממש,   עסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים את "כולל ויז'ניץ", והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג (צייגר) שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. לאחר זמן היה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב".   את כל רווחיו מעסקים שהשקיע בהם אצל חסידיו הוקדשו כולם לצדקה, עם זאת בחייו האישיים היה סגפן גדול, ומסופר עליו שלא היה מתחמם על יד התנור אפילו בלילות החורף הקרים[2].

פעם אחת קרסה מרפסת דירתו בעיירת הנופש מרינבד שם נהג לנפוש עקב בעיות בריאות, רבי מנחם מנדל נפצע קשה ונשקפה סכנה לחייו, רופאים גדולים שהוזעקו למיטתו הצליחו להוציאו מן הסכנה ולייצב את מצבו אך תוצאות אותה פציעה ניכרו עליו עד יום פטירתו, באותה תקופה נפטר באופן פתאומי בנו הרב יעקב דוד הגר[3].

לאחר מחלה קשה נפטר רבי מנחם מנדל בראשית שנת תרמ"ה ונטמן בבית הקברות בעיירתו ויזניץ.

צאצאיו

ספרו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ נכדת רבי פינחס מקוריץ.
  2. ^ נר ישראל חלק ו' עמ' קפח - קצה.
  3. ^ בין חסידי צאנז ישנו סיפור שבאותה שעה שבה היה רבי מנחם מנדל בסכנת חיים היה רבי חיים הלברשטם מצאנז מסתובב בביתו ללא מנוח ולוחש "נפש תחת נפש", החסידים לא הבינו מה כוונתו, אולם לאחר ששמעו על פציעתו של רבי מנחם מנדל ופטירתו הפתאומית של בנו הם ראו בזה מופת שמיימי של רבם שפעל שהרבי מויז'ניץ ימשיך לחיות ולצורך כך היה צריך להקריב את חייו של מישהו אחר, (נר ישראל חלק ו' שם).