קריית ויז'ניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט הסבר בכניסה לקריית ויז'ניץ בבני ברק

קריית ויז'ניץ (או שיכון ויז'ניץ השם המקורי: שיכון אהבת ישראל ואור החיים[1]) היא שכונה בבני ברק המשמשת כמרכז לחסידות ויז'ניץ בישראל.

היסטוריה

לאחר השואה, שלח האדמו"ר השישי מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר, שישב באותה עת בגרוסוורדיין (אוראדיה) שברומניה, כמה מחסידיו הנאמנים, וביניהם חתנו רבי נפתלי חיים אדלר, לארץ ישראל להכשיר את הקרקע לעלייתו ולבניית מרכז לחסידות ויז'ניץ בארץ. בשנים תש"ו-תש"ח התקיימו מגעים עם בעלי קרקעות בארץ, ולבסוף נרכש שטח גדול סמוך לבני ברק, אז עדיין יישוב קטן יחסית. המקום נקרא בראשית דרכו "כפר ויז'ניץ" ובהמשך התאחד עם בני ברק וזיכרון מאיר.

בחודש ניסן ה'תש"ח נערך מעמד הנחת אבן פינה ובסיוון ה'תשי"א עבר רבי חיים מאיר מתל אביב לבני ברק וכן עברה לשם ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר. בשנת ה'תשי"ב עבר בנו של הרבי - רבי משה יהושע הגר לגור בשיכון ומונה על ידי אביו וועד הקהל לרב הקריה. בה'תשל"ב נפטר האדמו"ר ואת מקומו מילא בנו רבי משה יהושע, שמינה את בנו, הרב ישראל הגר לרב הקריה. בהמשך הורחק הרב ישראל מהחסידות, ומשנת ה'תש"ן כיהן אחיו הרב מנחם מנדל הגר כרב הקריה. בשנת ה'תשס"ב החזיר האדמו"ר את רבי ישראל למעמדו המרכזי בחסידות ולאחר פטירת האב משמש רבי ישראל כאדמו"ר בקריה במקומו, ומשנת תשפ"א מכהן בנו הרב חיים מאיר כאב"ד קרית ויזניץ.

מוסדות ומאפיינים

בקריה ישנם כ-50 מוסדות חינוך: ישיבות גבוהות וקטנות, כוללים לאברכים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינרים - יסודי ועל יסודי, גנים ופעוטונים. המבנה המרכזי בשכונה הוא בית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ "בית ויזניץ" שנחנך בשנת תשפ"א והוקם על מקומם של בתי המדרש הקודמים. בשכונה מתגוררות כ-3,000 משפחות, רובן הגדול חסידי ויז'ניץ,

הרחובות בשכונה נקראים על שם אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ.

רבני השכונה

בשנת ה'תשי"ב עבר רבי משה יהושע הגר לגור בשיכון ומונה על ידי אביו וועד הקהל לרב הקריה. בה'תשל"ב נפטר האדמו"ר ואת מקומו מילא בנו הרב משה יהושע, שמינה את בנו, הרב ישראל הגר לרב הקריה. בהמשך הורחק הרב ישראל מהחסידות, ומשנת ה'תש"ן כיהן אחיו הרב מנחם מנדל הגר כרב הקריה. בשנת ה'תשס"ב החזיר האדמו"ר את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות ולאחר פטירת האב משמש הרב ישראל כאדמו"ר בקריה במקומו. בכ' אדר תשפ"א ביארצייט טיש של אביו הישועות משה מינה את בנו הרב חיים מאיר לרב הקריה.

משנת תשכ"ה שימש רבי משולם זושא לוריא כמורה הוראה בשיכון, וכונה "דומ"ץ" או "דיין". כיום ממלא את מקומו הרב יעקב מאיר שטרן.

בית הדין

בשיכון קיים בית דין בראשות הרב משה שאול קליין - ראב"ד, והרב יעקב מאיר שטרן - דומ"ץ. הדיינים - הרב אליעזר מאירוביץ, הרב ישראל מילר, הרב שרגא פייבל וויינברגר רב קהילת "ישועות משה" באלעד, והרב יצחק אייזיק טוביאס[2]. בעבר כיהן בתפקיד רבי טוביה אריה טוביאס.

בשנת תשפ"ד נתמנו לבית הדין 12 רבנים נוספים[דרוש מקור].

בתי כנסת וישיבות

בקריה ישנם כ-50 מוסדות חינוך: ישיבות גבוהות וקטנות, כוללים לאברכים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינרים - יסודי ועל יסודי, גנים ופעוטונים. המבנה המרכזי בשכונה הוא בית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ שנחנך מחדש בשנת תשפ"ב, בשכונה ישנו "שטיבלאך" בשם "בית הלל", הפועל כמעט בכל שעות היממה.

בפאתי השכונה נמצא בית הקברות ויז'ניץ.

כן נמצאת בשכונה כולל בית הלל, וכן בית אבות, ומלון אריסטוקרט (ויזניץ/ציפורי לשעבר).

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ על שם רבי ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ ואחיו רבי חיים הגר מאוטיניה.
  2. ^ הכירו: הדיין החדש של ויז'ניץ הוכתר לאחר הלוויה, באתר כל רגע.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0