רבי יעקב שמשון הגר
| לידה |
ה'תקע"ג קוסוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ט באדר ה'תר"ם (בגיל 67 בערך) קוסוב | ||||
| מקום קבורה | קוסוב | ||||
| מקום מגורים | קוסוב | ||||
| אב | רבי חיים הגר (תורת חיים) | ||||
| אם | ציפורה | ||||
| צאצאים | רבי משה הגר (קוסוב) | ||||
| |||||
רבי יעקב שמשון הגר (ביידיש: האגער או האגר, ה'תקע"ג – י"ט באדר ה'תר"ם) היה האדמו"ר השלישי בחסידות קוסוב.
ביוגרפיה
נולד בקוסוב כבן בכור לרבי חיים מקוסוב, ה"תורת חיים", ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטובקה.
בשנת ה'תקפ"ח נישא. החתונה התקיימה בשפיטובקה בבית סבו רבי יהודה מאיר משפיטובקה. לזוג לא היו ילדים, ועקב כך הם התגרשו לאחר 10 שנים. הוא נישא בשנית לבתו של דוד שטרנהל מקולומיאה, אך גם היא לא ילדה ילדים, וגם הם התגרשו. בשלישית נישא בשנת ה'תרט"ו לחוה בת רבי יעקב יוסף השני מאוסטראה, וממנה נולד לו בנו היחיד רבי משה.
מסורת חסידית מספרת[1] שרבי יעקב שמשון תלה את צרותיו בנישואין, ואת העובדה שלא נולדו לו ילדים, בהקפדתו של רבי משה צבי מסאווראן בעת נישואי אחיו רבי יוסף אלטר הגר עם נכדת רבי משה, אז התערב לטובת אביו בוויכוח שהתעורר בין המחותנים. על פי אותה מסורת, כשנישא בשלישית הלך רבי יעקב שמשון לקברו של רבי משה לפייסו, והוא אכן נגלה אליו אחר כך בחלום ובישרו שייוולד לו בנו, ואף ביקשו שיקרא לו על שמו. קיים גם מכתב שכתב אביו רבי חיים למחותנו רבי משה מסאווראן, בו הוא מבקש ממנו להתפלל על בנו רבי יעקב שמשון; בתקופה זו הוא עדיין היה נשוי לאשתו הראשונה.
אדמו"רות
בשת ה'תרי"ד נפטר אביו, ורבי יעקב שמשון התמנה לאדמו"ר בקוסוב. חלק גדול מהחסידים, ובהם תלמידי החכמים פנו אל אחיו הצעיר, רבי מנחם מנדל, מייסד חסידות ויז'ניץ - ה"צמח צדיק", שהחל לכהן כאדמו"ר בעיירה ויז'ניציה הסמוכה. אח נוסף, רבי יוסף אלטר הגר, מייסד חסידות רדוביץ גר בתחילה בקוסוב, על ידו, וכעבור תקופה עבר לגור ברדאוץ (ראדעוויץ) שם החל לכהן כאדמו"ר.
בצוואת אביו נכתב שאם יעלה רבי יעקב שמשון לארץ ישראל יקבל את ביתו בצפת. יש המשערים את הסיבה לכך שבאותה עת לא נפקד עדיין בבנים וישיבת ארץ ישראל מסוגלת לכך[1] בעקבות כך, החל בהכנות לעלות לארץ ישראל ונסע להיפרד מגדולי דורו; בהיותו אצל רבי שלום מבעלז הורה לו להישאר במקומו ולא לעלות, באומרו שאביו כבר מסכים כעת שיישאר.[2]
נהג ללמוד מדי יום בספר "אוהב ישראל". בדרך כלל לא אמר דברי תורה בעת הטיש, ונותרו ממנו רק מעט דברי תורה. בנו רבי משה סירב להדפיס את דברי תורתו, בגלל שאביו לא הורה לו לפרסם אותם.
כמה שנים לפני פטירתו פסק מלדבר, וקולו לא נשמע יותר. רק לעיתים היה ניגש להתפלל לפני התיבה, ואז שמעו אותו. תקופה לפני כן דיבר הרבה בגנות אוויר העולם השפל, ושלא כדאי אפילו להוציא הגה מפיו לאוויר העולם. כשאחיו רבי מנחם מנדל בא לבקרו, ושאלו למה אינו מדבר, הראה לו מהחלון את בית העלמין כשהוא מרמז לו בכך על התכוננותו לפטירה.
אביו רבי חיים כיבד אותו, ובעת נישואי אחיו רבי יוסף אלטר כיבדו להיות ה"שושבין" להוביל את אחיו לחופה. כך גם בברית המילה לאחיו הצעיר רבי מנחם מנדל, כיבדו אביו בסנדקאות.
גם רבי חיים הלברשטאם מצאנז העריכו, וכשחלה שלח אליו קוויטל.
משפחתו
כאמור נישא רבי יעקב שמשון שלושה פעמים. לא ידוע מי הייתה אשתו הראשונה, לה היה נשוי 10 שנים. אשתו השנייה הייתה בתו של רבי דוד שטרנהל, וגם ממנה לא נולדו לו ילדים. אשתו השלישית הייתה חווה (נפטרה כ"ב בחשוון תרמ"ג), בת הרב יעקב יוסף מאוסטראה נכדו של רבי יעקב יוסף מאוסטראה מחבר הספר "רב ייבי". הייתה נשואה לפני כן לבנו של רבי משה טברסקי מקוריסטשוב, שנפטר בצעירותו.
בנם היחיד היה רבי משה, והוא הוכתר לאדמו"ר בקוסוב על מקום אביו כשהוא בן 20.
קישורים חיצוניים
- חיים בן יהודה מנחם כהנא, אבן שתיה, מערכה רביעית, מונקאטש, תר"צ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יוסף ירוחם פישל הגר, אבן שתיה החדש, מערכה רביעית, ירושלים, תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
- הרה"ק רבי יעקב שמשון זיע"א מקאסוב באתר יהודי בוקובינה
הערות שוליים
