רבי חיים יהודה מאיר הגר
 | |
| לידה | י"ז באלול ה'תרע"ב |
|---|---|
| פטירה | י"א באייר ה'תשכ"ט (בגיל 56) |
| מקום קבורה | בני ברק |
| תאריך עלייה | התש"ך |
| מקום פעילות | וישווא; מחנה העקורים ברגן-בלזן; שוודיה; ניו יורק; תל אביב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | האדמו"ר מוישווא בניו יורק ותל אביב |
| תפקידים נוספים | רב ביטשקוב ווישווא |
| חיבוריו | זכר חיים |
| בת זוג | רייצא |
| אב | רבי מנחם מנדל |
| אם | יענטא מרים |
רבי חיים יהודה מאיר הגר (י"ז באלול ה'תרע"ב - י"א באייר ה'תשכ"ט), היה רב בביטשקוב (אנ') ווישווא ולאחר השואה בכמה ממחנות העקורים. כיהן כאדמו"ר מוישווא בניו יורק ותל אביב.
ביוגרפיה
נולד בויז'ניצא לרבי מנחם מנדל מוישווא וליענטא מרים בתו של רבי מרדכי חודרוב[1].
בשנת ה'תרצ"ה נישא לרייצא[2] בתו של רבי אלעזר ריינמן שהיה אז אב"ד ביטשקוב[3]. אחר נישואיו הוסמך להוראה על ידי רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרויסוורדיין ורבי דוד ווייס אב"ד וישווה[4]. לאחר שחמיו מונה לרבה של גלגוב, מינהו למחליפו ברבנות ביטשקוב[5].
אחר פטירת סבו האהבת ישראל בה'תרצ"ו החל אביו לכהן כאדמו"ר והוא חזר לווישווא כדי לסייע לאביו בניהול ישיבתו ששכנה שם ולעיתים מילא את מקומו[6]. בווישווא הקים בית מדרש "תפארת בחורים" שהייתה תחת הנהגת צעירי אגודת ישראל למען גיבוש בחורים חרדים שלא למדו בישיבה[7]. בתקופה זו רצה דודו רבי אליעזר הגר רצה למנותו לרב בויז'ניצא וכן הציעו לו את הרבנות בראדוביץ, אך עקב המצב הביטחוני שהחמיר אז הדבר לא יצא לפועל[8]. אחר פטירת אביו בה'תש"א חזר שוב להתגורר בביטשקוב[9].
אחר תקופה קצרה ברח לגרויסוורדיין, מחשש לגיוס לצבא ההונגרי. הוא שהה שם אצל דודו האמרי חיים מויז'ניץ. בהשתדלותו, עבר בה'תש"ב להתגורר בחוסט שם הנהיג את קהילת ויז'ניץ בעיר.
באמצע ה'תש"ב חזר לוישווא למלאות את מקום אחיו רבי ברוך שכיהן כרב העיר וגורש על ידי ההונגרים[10].
בשנות השואה ובמחנות העקורים
בניסן ה'תש"ד הוקם הגטו בווישווה ולאחר כחודש וחצי החלו הגירושים לאושוויץ. גורש עם שאר יהודי הגטו לאושוויץ[11] ובהמשך הועבר למחנות: גרוס-רוזן, דכאו ומילדורף שם אירגן בחשאי אפיית מצות[12] ושהה שם עד השחרור בה'תש"ה[13].
אחר השחרור נדד למחנה העקורים ברגן-בלזן, שם נמנה בין חברי בית הדין שהוקם אז כדי לעסוק בנושאי קידושין והתרת עגונות, כן הקים שם תלמוד תורה לילדים ולנערים הניצולים.
בתחילת ה'תש"ו נסע לשוודיה אחר ששמע שאשתו ניצלה ושוהה שם[14]. בשוודיה פעל רבי בנימין זאב יעקבזון רבה של רבן של קופנהגן וסטוקהולם למנותו כרב מחנות העקורים שפעלו בפרנברוק ובלידינגה (אנ'), הוא עסק שם בכל העניינים הרבניים בין היתר בנושא היתר עגונות ופיקוח על הכשרות, הוא מסר שיעורים תורניים מידי יום וערך שולחנות בלילות שבת. כן ייסד וניהל שם ישיבה שהייתה מסונפת לישיבת נר ישראל שבבולטימור[15].
כאדמו"ר
בה'תש"ז קיבל רשיון להגר לניו יורק יחד עם כל בני ישיבתו[16]. בניו יורק התלקטו סביבו חסידי אביו והפצירו בו לשמש כאדמו"ר מוישיווא. הקים את בית מדרשו "מנחם ישראל" בקראון הייטס. על אף שכונה 'האדמ"ר מוישווא' הוא לא ראה עצמו כאדמו"ר אלא כ'ראש חבורה' גרידא[17]. כן היה חבר וועד הפועל של אגודת ישראל וכיהן כראש ועדת הביקורת של "הסתדרות רבנים פליטים מאירופה"[18].
בה'תש"ך עלה לישראל והתיישב בתל אביב בבית שהיה שייך לדודו הדמשק אליעזר. בישראל סירב לכהן כאדמו"ר בנמקו שבא לארץ ישראל כחסיד כדי להסתופף בצל דודיו האמרי חיים מויז'ניץ והמקור ברוך מסרט ויז'ניץ, ואף דחה כל משרה רבנית שהציעו לו[17]. אחר שהפצירו בו ניאות רק לכהן כרב בבית המדרש שפעל בביתו וכן החל לקבל קוויטלעך[19].
נפטר בי"א באייר ה'תשכ"ט ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק באוהל ויז'ניץ על יד קברו של אביו[20]. לא השאיר אחריו צאצאים.
ספריו
- זכר חיים על התורה (יצא לאור בה'תשמ"א).
- זכר חיים - ילקוט תשובה מאהבה על ענייני תשובה מאהבה (יצא לאור בה'תשמ"ד).
לקריאה נוספת
- נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישווא - ב, ירושלים: אור הספר, ה'תשס"ט, עמ' תכ"ב, מפרק ל"ד ואילך, באתר היברובוקס.
- המוסף התורני של עתון המבשר, 0227 (אחרי מות קדושים), ט' באייר ה'תשע"ג, עמ' ט"ז, גליון 227 (אחרי מות קדושים), באתר אוצר החכמה
- יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות <מהדורה מחודשת> - ב, תל אביב-בני ברק: תלפיות, תשנ"ו, עמ' 514, רבי חיים יהודה מאיר בן רבי מנחם מנדל מווישיווא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב מאיר האגער שליט"א האדמו"ר מווישווא", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 27, באתר HebrewBooks
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשמ"ב, עמ' 36, ר' חיים יהודה מאיר ב"ר מנחם מנדל הגר מוישובה, באתר אוצר החכמה.
- ירחון, אידישע ווארט - 133, תשכ"ט - תמוז אב, עמ' 21, (ביידיש), באתר היברובוקס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תכ"ב
- ^ לאחר פטירתו נישאה לרבי מרדכי יפה-שלזינגר. נפטרה בי"ג בכסלו ה'תשל"ו.
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תכ"ג
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"א
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ב; ראו בעניין: שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 325, ערך "ביטשקוב" פרק "הקהילה, מוסדותיה ואישיה".
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ב
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' ת"מ
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"א; יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות <מהדורה מחודשת> - ב, תל אביב-בני ברק: תלפיות, תשנ"ו, עמ' 514, רבי חיים יהודה מאיר בן רבי מנחם מנדל מווישיווא.
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ב
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ב-תמ"ג
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ד
- ^ ראו כאן: אהרן סורסקי, זוטו של נהר, ירושלים: משאבים, תשנ"ה, עמ' 137, מצת מצוה בגיא צלמוות; בטאון ארגון החבורות דחסידי צאנז, בחצרות החיים - ד, נתניה: מכון בחצרות החיים, ניסן תשנ"ז, עמ' כ"ג, פעולות צדיק לחיים.
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תמ"ז-תנ"ד
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תנ"ה-תנ"ו
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תנ"ז-תס"ה; ראו גם: רבי בנימין זאב יעקובזון, אשא דעי למרחוק, בני ברק: נצח, תשכ"ז, עמ' קמ"ו, פרק 27.
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תס"ה
- ^ 17.0 17.1 רבי חיים יהודה מאיר הגר, זכר חיים - על התורה, תשמ"א, עמ' 2, בהקדמת המו"ל.
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תס"ה-תס"ט
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תע"ח-תפ"א
- ^ הגאון הקדוש מוישווא - ב, עמ' תק"ח-תק"א
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- אדמו"רי ויז'ניץ
- אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת - אוהל ויז'ניץ
- רבנים בשואה
- רבנים חסידים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- מחברי ספרי חסידות
- נפטרים ב-1969
- ילידי 1912
- קראון הייטס: רבנים
- תל אביב: אדמו"רים
- רבנים טרנסילבנים
- חוסט: רבנים
- ראשי ישיבה חסידים
- רבני מחנות העקורים
- רבנים: ניצולי השואה
- רבני ויז'ניץ
- יהודים ממרמורש
- אדמו"רים אמריקאים
- אסירים במחנה הריכוז אושוויץ
- אסירים במחנה הריכוז דכאו
- אסירים במחנה הריכוז גרוס-רוזן
- אסירים במחנות ריכוז
- אסירים בגטאות
- וישאו דה סוס: רבנים