רבי שרגא פייבוש הגר
 | |||||
| לידה |
כ"ו בטבת ה'תשי"ח ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 2024 (בגיל 66) כ"ג בסיוון ה'תשפ"ד | ||||
| מקום קבורה | מונסי | ||||
| למד ב | ישיבת פוניבז' | ||||
| מקום מגורים | בורו פארק | ||||
| מקום פעילות | בורו פארק, ירושלים | ||||
| רבותיו | האחים רבי משה יהושע הגר ורבי מרדכי הגר מויז'ניץ | ||||
| חיבוריו | שבת מלכא קדישא, עבדא דמלכא, מעיינא דמלכא | ||||
| אב | רבי אברהם יהושע העשיל הגר - האדמו"ר מקאסוב זליטשיק | ||||
| אם | מלכה | ||||
| חותן | רבי חיים מאיר וואזנר | ||||
| |||||
רבי שרגא פייבוש הגר (כ"ו בטבת ה'תשי"ח - כ"ג בסיוון ה'תשפ"ד, 29 ביוני 2024) היה אדמו"ר מקאסוב, בארצות הברית. בעל ה'עבדא דמלכא'.
קורות חייו
נולד בארצות הברית לרבי אברהם יהושע השיל הגר, האדמו"ר מקאסוב-זלישטשיק, בנו של רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק, בנו של רבי ברוך הגר, ה"אמרי ברוך" מויז'ניץ. סבו, רבי שרגא פייבוש, היה חתנו של רבי משה הגר, האדמו"ר מקוסוב.
בבחרותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות סבו לעתיד רבי שמואל וואזנר, בישיבת בית מדרש עליון במונסי ובישיבת פוניבז'.
נישא לשרה רעכל, בתו של רבי חיים מאיר וואזנר, נכדת רבו רבי שמואל ואזנר. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים סמוך לחמיו בבני ברק. לאחר מכן חזר להתגורר בבורו פארק.
רבותיו היו האחים הישועות משה והתורת מרדכי מויז'ניץ, גם היה דבוק בסבו השבט הלוי.
כיהן כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ מונסי וכרב ודומ"ץ בית המדרש של החסידות בבורו פארק (ברחוב ה-53). עם השנים, ובפרט עם מינויו לאדמו"ר ופתיחת בית מדרשו, פחתה פעילותו בבית המדרש.
האדמו"ר גם שימש במשך שנים כר"מ בישיבת צעהלים בבורו פארק.
אדמו"רות
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ס, מילא את מקומו בבית מדרשו של אביו "קאסוב זלישטשיק" בבורו פארק. לאחר תקופה עזב את בית המדרש ועבר למבנה בית מדרש הנוכחי. שם הקהילה שונה ל"קאסוב" ללא שם לוואי. כרב ואדמו"ר בבית מדרשו של אביו מונה על ידו אחיו הרב חיים הגר.
הקהילה בראשותו מנתה מאות בתי אב[1]. בית מדרש בירושלים שעמד בראשות בנו הרב מנדל דוד, וכן בית מדרש העתיק של קוסוב בצפת[2], אותו הקימו אבות חסידות קוסוב, בה קיים גם כולל אברכים על ידי מוסדות החסידות. האדמו"ר שימש גם כנשיא ישיבת "עץ החיים" במונסי[3], בראשות חסידו הרב יואל צבי טמפלר.
בשבט ה'תשפ"ג נחלה במחלת הסרטן[4], בתקופת מחלתו נבנה בנין למרכז החסידות בבורו פארק. נפטר בכ"ג בסיוון ה'תשפ"ד ונקבר בבית הקברות במונסי סמוך לציון האדמו"ר מריבניץ[5].
בהלוויתו מונה לממלא מקומו בנו השני הרב מנחם מנדל דוד הגר, לצד אחיו הגדול הרב יעקב שמשון שיכהן כאדמו"ר בחצר נפרדת בשכונת לייקווד, והרב משה שהוכתר לאדמו"ר בויליאמסבורג והרב ברוך בלייקווד[6].
הנהגתו
במקביל להנהגתו כאדמו"ר בקבלת הקוויטלאך ועריכת הטישים, אופי הנהגתו היתה גם כשל משפיע חסידי והיה מפורסם כדרשן[7], הוא היה מוסר שיעורים בספרי חסידות וקבלה שונים והיה מרבני ומכווני דרכה של הארגון אש החסידות[8], שיחותיו היו משודרים בקו הטלפוני של הארגון בשם "חסידות פלאם".
כמו כן עסק בתחום החינוך, בטיפול בנוער נושר ובשלום בית ובתורת הנפש. נודע גם כמקובל והיה בקשר עם מקובלים רבים, כמו הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב יצחק משה ארלנגר ועוד.
נהג לשהות בכל שנה בארץ ישראל בימי בין המצרים, במהלך שהותו בארץ נהג לפקוד בכל לילה את הכותל המערבי ולומר בו תיקון חצות והתפלל שחרית כותיקין, את תפילת מנחה נהג להתפלל בקבר רחל אמנו. היה גם פוקד את מקומו המשוער של משכן שילה ועורך שם מעמדי תפילה לשידוכים. בזמן שהותו בירושלים ערך את הטישים והאירועים בבית המדרש של חסידות ויז'ניץ מונסי[9] ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים, לטישים היו נוהרים מאות איש מדי שבת.
חיבוריו
- שבת מלכא קדישא - שני כרכים, על שבת קודש. הספר מצטט רבות מדברי צדיקי החסידות, ומבארם ומפשיטם בצורה מובנת, בהתלהבות והכנסת חשק ותענוג רוחני לקדושת השבת וההכנה אליה. הספר זכה לתפוצה נרחבת ונמכר ממנה אלפי עותקים[10].
- עבדא דמלכא שני כרכים, על עבודת התפילה. לאחר פטירתו החלו בהדפסת ספרי "עבדא דמלכא" על מועדי השנה.
- מעיינא דמלכא הקדמות ויסודות לתורת החסידות.
- עלוניים שבועיים בשם "מעיינא דמלכא", "מילי דמלכא", בלשון הקודש ובאידיש.
משפחתו
- גיסו הרב יוסף בנימין וואזנר, האדמו"ר משבט הלוי.
- אחיו הרב חיים הגר, האדמו"ר מזלישטשיק.
בניו:
- הרב יעקב שמשון, משמש כאדמו"ר[11] מקאסוב לייקווד[12], לאחר שויתר לאחיו השני על האדמו"רות בבית מדרשו של אביו. חתן הרב ליפא זילברמן אב"ד ראצפערט בברוקלין.
- הרב מנחם מנדל דוד, ממלא מקומו כאדמו"ר מקאסוב, חתן הרב יעקב הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ.
- הרב משה, אדמו"ר מקאסוב ויליאמסבורג, חתן הרב יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין האדמו"ר מגלאנטא.
- הרב ברוך, אדמו"ר מקאסוב לייקווד, חתן הרב בן ציון אברהם הלברשטאם אב"ד וועסטגעיט לייקווד[13].
- הרב אהרן, חתן הרב אשר אנשיל כץ מסערדאהלי, בן הרב חיים לייב כץ מסערדאהלי.
- הרב אברהם יהושע השיל, חתן הרב דוד אליהו לייפר מווערדאן, בן רבי יוסף לייפר מווערדאן.
חתניו:
- הרב משה אליקים בריעה אונגר, בן הרב בן ציון אונגר האדמו"ר מדומבראווא, חתנו של רבי שמואל צבי הורוביץ מספינקא.
- הרב יששכר רובין, האדמו"ר מקוז'ניץ-סי גייט, בן רבי אשר ישעיה מקוז'ניץ-סי גייט[14].
- הרב שלום מוסקוביץ, בן הרב יעקב יוסף מבאראווא[15].
- הרב יונה מילר, בן הרב אלעזר ליפא מילר מחמעלניק, חתנו של הרב חיים יוסף דוד וייס.
לקריאה נוספת
- "שר וגדול נפל בישראל", גליון קשר איתן, חסידי ויז'ניץ, פרשת קרח, תשפ"ד, בני ברק, עמודים 18-28.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בישיבות חסידיות וליטאיות: תולדות חייו של האדמו”ר והמשפיע מקאסוב זצוק”ל, באתר JDN
- ^ צמוד לבית המדרש העתיק של רבי אברהם דב מאווריטש
- ^ האד' מראחמיסטריווקא ספרינג וואלי איז מקבל אבילות מיט תלמידי ישיבת עץ חיים על פטירת האד' מקאסוב זצ"ל - נשיא הישיבה, באתר בחצרות הקודש.
- ^ יוסי שטארק, דאגה בעולם החסידות: כ"ק האדמו"ר מקוסוב חלה במחלה, באתר JDN, ג' בשבט תשפ"ג.
- ^ BDE: The Kossover Rebbe, Zecher Tzaddik Livracha, a Leader to Thousands, 29 ביוני 2024 (באנגלית)
- ^ משה ויסברג, תפנית במסע הלווית הרבי: הבן הגדול ויתר והכתיר את הבן השני ל'ממשיך', באתר כל רגע, 1.7.2024.
- ^ שיעוריו בקול הלשון.
- ^ גליון אש החסידות פרשת קרח תשפ"ד.
- ^ שבראשות הרב אליעזר זאב הגר.
- ^ "נהורא" - עלון אש החסידות, פרשת קרח, תשפ"ד.
- ^
האדמו”ר מהרי”ש מקאסוב בטיש ראש חודש תמוז ככלות השבעה להסתלקות אביו הרה"ק מקאסוב זצוק"ל, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ כל הכתוב לחיים בירושלם • האד' מקאסוב לעיקוואד וועט פראווען די ירח האיתנים הבעל"ט אין עיה"ק ירושלים, באתר בחצרות הקודש (ביידיש).
- ^ בן הרב חיים הלברשטאם מפאקשיווניץ (חתן רבי יצחק אייזיק ליבס) וחתן האדמו"ר מלעדזש-לונדון.
- ^ בן רבי שמואל שמעלקא מסוליצא וחתן הרב דוב בעריש שפירא מנארול.
- ^ נכד רבי יחיאל מיכל משאץ וחתן רבי אברהם מיכלוביץ מראדוויל.