רבי משולם פייבוש הלר

רבי משולם פייבוש מזברז'

מקום פעילות	זברז'
פטירה	כ' בכסלו ה'תקנ"ה
השתייכות	תנועת החסידות
רבותיו	רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המגיד ממזריטש, רבי מנחם מנדל מפרמישלן
חיבוריו	יושר דברי אמת, דרך אמת

רבי משולם פֵייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; לפני תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת.

תולדות חייו

משולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב (1742) או קודם לכן למשפחה מכובדת בקרב יהדות גליציה שבניה כיהנו כרבנים ופוסקים מפורסמים. היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר (מחבר "תוספות יום טוב") מצד אביו, ונכדו של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. אביו, רבי אהרן משה, שימש אב בית דין בסניאטין. אחיו המבוגר, רבי אברהם נח הלוי הלר (מחבר הספר "זריזותיה דאברהם"), ודודו מצד אביו, רבי יהודה הלוי הלר מאלקסניץ, נמנו עם חברי הקלויז המפורסם של ברודי.

רבי משולם פייבוש הלר נישא פעמיים, אך ידוע לנו רק שם אשתו השניה, ינטל. רוב שנותיו חי בעיירה זְבַּרַז' (Збараж) שבגליציה המזרחית, סמוך לעיר ברודי. ככל הנראה לא כיהן במשרה רשמית.

לפי עדות עצמו, התקרב לחסידות עוד בחיי המגיד ממזריטש וביקר אצלו פעם אחת. הוא למד גם מרבי מנחם מנדל מפרמישלן, אצלו ביקר כמה פעמים לפני מותו. בסופו של דבר הצטרף לחבורה החסידית של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב והיה לתלמידו המובהק.

הלכה משמו הובאה בפתחי תשובה בעניין מקווה שמחובר לנהר שלא היו בו ארבעים סאה שרבי משולם פייביש אסר לטבול בו שלא כדעת השולחן ערוך והרמ"א.

בין תלמידיו רבי יוסף דוד מזוואליב מחבר ספר 'דרכי האמונה', אב"ד יאס, ורבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה'לבושי שרד' ו'ערבי נחל'.

ספריו ומשנתו

עיקר כתביו הן שתי האגרות שנדפסו לראשונה כחלק מ"ליקוטים יקרים" ואחר כך יחד עם שאר שרידי כתביו בספר אחד. בנוסף להן נשתמרו שרידים בלבד - קונטרס על שמירת הברית, קטעים מספר דרושים על התורה וציטוטים מרעיונותיו שהובאו בכתבי אחרים.

האגרות הן מהכתבים החסידיים המוקדמים ביותר, כבר משנות השבעים של המאה ה-18, והן למעשה החיבור הרצוף הראשון שמנסה להסביר את דרך החסידות (בשונה מקבצי רעיונות ודרשות). גרשום שלום הגדיר אותו "אחד מסופריה המעולים של החסידות".

ערך מורחב – יושר דברי אמת
יושר דברי אמת

הספר "יושר דברי אמת" הוא אחד מספרי החסידות הראשונים שנכתבו. רבי משולם פייבוש הלר תיעד את עקרונות החסידות לפי המקובל בחצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בשתי איגרות ששלח לידיד נעורים בשנת בשנת תקל"ז (1777). מכתבים אלו נדפסו לראשונה בהעלמת שם המחבר, בספר "ליקוטים יקרים" שרובו מתורת המגיד ממזריטש, בשנת תקנ"ב (1792). בהמשך נדפסו האגרות גם בנפרד, ובשנת תרס"ה (1905) נדפסו תחת הכותרת יושר דברי אמת (הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה) יחד עם קטעים נוספים מתורתו, שחלקם לא היו ידועים עד אז.

בספר האגרות מכונות ״קונטרסים״. הקונטרס הראשון עוסק בבעיות יסודיות בעבודת ה׳, כמו גאווה, לימוד התורה, ודבקות. ונוגע במה שלדעת המחבר מבדיל בין החסידים למתנגדים (אף שבזמנו עוד לא התקבעו השמות הללו, או שהוא בוחר במודע לא להשתמש בהם). בקונטרס השני הוא עוסק בבעיות יותר פרטיות, בחלקו הראשון במלחמת היצר, בתפילה ובעצות מעשיות שונות, לאחר מכן הוא עוסק בהרחבה בנושא השבת, ולבסוף ישנה חטיבה העוסקת בחגי תשרי - מראש השנה ועד סוכות.

יושר דברי אמת, מהדורה ראשונה מונקאטש, 1905

• על רבותיו כתב: "אשר ידענו כי הם בעלי רוה"ק ומקצתם שהיה להם גילוי אליהו ז"ל כמו הבעש"ט ותלמידו מו"ה דוב בער ז"ל ומו"ה מנחם מענדל ז"ל" (אות כו)

בפתח האיגרת הראשונה מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים: "אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ד' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא [הר] בינינו ובעת הפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רה"ק [רוח הקודש] אשר עינם ראו ולא זר כמלאך אלקים פחדם ויראתם. ובעת היפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור".

• על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלקינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח).

דרך אמת

קונטרס ״דרך אמת״ הוא קצר יחסית. הוא עוסק בפגם הברית וביצר תאוות המשגל, וכולל עצות שונות להינצל מתאווה זאת, כמו לימוד תורה, יראת חטא, ועבודה רבה על מידת הענווה.

צאצאיו

ערך מורחב – שושלת אוזריאן-לשקביץ

• בנו, רבי ברוך יצחק מוזוואניץ.
  • רבי משולם פייביש מבראדשין. תורותיו נדפסו בספר 'שפת אמת'. נפטר י"ח בחשוון תקצ"ט.
    • רבי אברהם שמואל מבוזנאב חתן רבי פנחס בן רבי יהודה מאיר שפירא משפטיבקה.
• בנו, רבי שמשון מאוזיראן (תקמ"ב - י"ט בחשוון תר"ח), מחבר ספר "נזירֻת שמשון". היה חתנו של רבי יוסף יוסקה מוואלטשיסק (-ט' בשבט תקס"ז) בנו של רבי אריה לייב מוואלטשיסק, ויש אומרים שהיה חתנו של רבי יוסף יאסקא מוואלטשיסק בן רבי מרדכי מקרמניץ בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נקבר בעיר לַשקַוויץ.
  • רבי זאב וולף מאוזריאן. סירב לכהן באדמו"רות אך חסידים רבים נסעו אליו. היה נוסע כחסיד אל רבי דוד משה מטשורטקוב.
  • רבי יוסף יוסקה מאולשקביץ (לשקביץ), חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן. נפטר בכ' בטבת תרי"ח. חתניו היו רבי יצחק מייער האדמו"ר מאלעסק, רבי אהרן משה מקאליש ורבי יעקב יצחק מזברז'.

תלמידיו

בין תלמידיו של רבי משולם פייבוש נמנו:

• רבי חיים מצ'רנוביץ, בעל ה"באר מים חיים".
• רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (שכנראה היה גם מחוּתנו).
• רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום" ומייסד שושלת אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ.
• רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"לבושי שרד" ו"ערבי נחל".
• רבי יוסף דוד הכהן מזוואליב, בעל "דרכי האמונה".

לקריאה נוספת

• אהרן רייזמן, "פרקי מבוא" - פרק א' תולדות רבינו המחבר, פרק ב' הספר והשתלשלותו, בתוך: יושר דברי אמת השלם, בני ברק תשס"ד.
• מור אלטשולר, משנתו של ר' משולם פייבוש הלר ומקומה בראשית התנועה החסידית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ה-1994.
• יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה ב מעודכנת, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 85-86.

• Miles Krassen, Uniter of Heaven and Earth: Rabbi Meshullam Feibush Heller of Zbarazh and the Rise of Hasidism in Eastern Galicia, Albany: State University of New York Press (SUNY series in Judaica), 1998.

קישורים חיצוניים

• משולם פייבוש הלר, באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של רבי משולם פייבוש הלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על רבי משולם פייבוש הלר באתר רמב"י
• יושר דברי אמת, מונסי תשנ"ג, באתר היברובוקס
• ליקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף כה), באתר היברובוקס
• ליקוטים יקרים, לעמבערג תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף י"ט עמוד שני), באתר היברובוקס
• לקוטים יקרים, אוסטראה תק"פ (אגרות ר' משולם פייביש מדף כ'), באתר היברובוקס
• רבי משולם פייבוש הלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ד"ר מור אלטשולר, משולם פייבוש הלר (בקובץ וורד)
• על שושלתו בפורום אוצר החכמה.
• רבי דוד הלחמי, רבי משולם פיביש ברבי משה מזבראז', בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• משולם פיבוש הלר (1740-1794), מזבריז, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37970714משולם פייבוש הלר