עמנואל

עמנואל

סמליל המועצה סמליל מיתוג העיר
מראה כללי של עמנואל
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אליהו גפני
גובה ממוצע	‎362 מטר
תאריך ייסוד	1983
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	5,608 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	227
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎17.1% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,106 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	169
תחום שיפוט	5,070 דונם
- דירוג ארצי	197
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   עמנואל (למפת צפון השומרון רגילה)   עמנואל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמנואל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמנואל 32°09′42″N 35°08′13″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	244
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3761
- דירוג ארצי	195
לאום ודת   יהודים: 100%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 20.0% גילאי 5 - 9 16.8% גילאי 10 - 14 10.8% גילאי 15 - 19 6.9% גילאי 20 - 29 17.5% גילאי 30 - 44 14.2% גילאי 45 - 59 7.3% גילאי 60 - 64 2.8% גילאי 65 ומעלה 4.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 8 –  יסודיים 7 –  על-יסודיים 1 תלמידים 1,029  –  יסודי 952  –  על-יסודי 77 מספר כיתות 64 ממוצע תלמידים לכיתה 17.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל עמנואל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

עִמָּנוּאֵל היא התנחלות במעמד מועצה מקומית באזור השומרון, מזרחית לקרני שומרון וצפונית לאריאל. עמנואל הוקמה ב-1983 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1985.

ליישוב צביון חרדי - הוא היישוב החרדי היחיד בשומרון - ומתגוררים בו, נכון ל-2023, כ-5,000 תושבים.

היסטוריה

עמנואל נוסדה על ידי חברה בשם "כוכב השומרון" שהוקמה על ידי עסקנים דתיים וחרדים, הבולטים שבהם מוטי זיסר, ברוך שטרנטל וזלמן מרגוליס, בראשית שנות השמונים. החברה רכשה את אדמות היישוב, והחלה בבניתם בשנת 1981, כשבאותה תקופה הוקמו היישובים יקיר ונופים, הנמצאים ממערב ליישוב. בשל התחייבותו של ראש הממשלה מנחם בגין, שלא להקים יישובים חדשים ביהודה ושומרון, היישוב הוגדר בתחילתו כשכונה בקרני שומרון (קרני שומרון ה').

עמנואל היא דוגמה מובהקת ל'עיר מתוכננת' בישראל של ראשית שנות ה-80. דבר זה בא לידי ביטוי בבניית אזור אורבני על ידי הפרדה בין ייעודי הקרקע השונים (מסחר, מגורים ותעשייה). עם זאת תוכננו מערכות מגורים משוכללות ביותר שמתחשבות בתנאים הסביבתיים ובצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית: בנייה המתחשבת בטופוגרפיה ומשתלבת בה, בנייה המאפשרת הרחבה עתידית ללא פגיעה אסתטית במבנה, יחידות המגורים מיועדות למשפחות מרובות ילדים הצורכות חדרי מגורים רבים, וכן פארקים ציבוריים המלווים את הנוף ויוצרים טיילת היקפית.

ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם ב-1983. חרף איכויותיו הארכיטקטוניות, נתקלה התפתחות היישוב בקשיים על רקע כלכלי, ובאפריל 1983 מכר זיסר את חלקו בחברה לשותפיו. בקיץ 1983 התגוררו בעמנואל כ-600 משפחות. במקור תוכננו ביישוב שלוש שכונות, אולם בפועל נבנה רק חלק מהשכונה הראשונה (שלב א' בתוכנית). באותה העת הוקמה המועצה המקומית ואליהו מירב מונה על ידי משרד הפנים לכהן כראש המועצה הראשון. בתחילת 1985 נתגלע סכסוך בין השותפים הנותרים בחברת כוכב השומרון, מרגוליס וארנרייך, ועבודות הפיתוח בעמנואל התעכבו. כתוצאה מן הסכסוך רכש מרגוליס את חלקו של ארנרייך בחברה והבטיח להזרים כספים ולהשלים את הבנייה, אולם הוא לא עמד בהתחייבויותיו. החברה נתקלה בקשיים וביולי אותה שנה מונה יעקב נאמן לכונס נכסים של החברה. נאמן ניסה לקדם את השלמת הבנייה, אולם נתקל בקשיים שונים, בין השאר העדר היתרי בנייה, וקשיים אלו מנעו את המשך פיתוחה של העיר והרחיקו ממנה אוכלוסייה חזקה.

בשנת 1988 הושגה הסכמה עם מוטי זיסר שיזרים 5.3 מיליון דולר לחברה לצורך השלמת הבנייה. לטענת זיסר, כחלק מההסכמה הבטיח משרד השיכון שיקצה לחברה עוד קרקעות לבנייה, אולם קרקעות אלו לא הוקצו.

בפיגוע שאירע סמוך ליישוב ב-12 בדצמבר 2001, שבמהלכו הותקפו כלי רכב ואוטובוס לא ממוגן של חברת דן שהיה בדרכו ליישוב על ידי מטען צד וירי צרורות, נהרגו עשרה אנשים ונפצעו עשרות. בפיגוע נוסף שאירע ב-16 ביולי 2002 בשערי היישוב הותקפו רכבים ואוטובוס ממוגן ירי במטען צד וברימונים וירי מנשק קל נמנו 8 הרוגים וכ־20 פצועים.

בחודשים שלאחר הפיגוע העתיקו מקצת מתושבי עמנואל את מקום מגוריהם ליישובים אחרים וביישוב עמדו תקופת מה דירות ריקות ללא דורש. המחירים הנמוכים ומלגת קיום גבוהה שהציעה 'עמותת קרן ידידי עמנואל' הביאו תושבים חדשים ליישוב.

בשנת 2003 התגוררו ביישוב 2,400 תושבים.

בעקבות שיפור המצב הביטחוני, ובשל מצוקת הדיור הגוברת והולכת בציבור החרדי גדל הביקוש למגורים בעמנואל. בשנת 2012 שופצו שני מבנים, שנותרו במצב שלד מאז הקמת עמנואל, והוכשרו כמבנים לקליטת משפחות חדשות.

בשנת 2015 נכנסו לעבודה במקום שני יזמים נוספים: חברת הרי זהב וחברת ש.א.ג ולול. שתי החברות החלו בונות מאות יחידות דיור חדשות בעמנואל וביצעו פעולות פרסום ושיווק המופנות לציבור החרדי על קהליו השונים.

על פי נתוני המועצה המקומית בעמנואל נמצאות מאות יחידות דיור בבניה ובהליכי התכנון השונים והיא צפויה להכפיל את מספר תושביה עד לשנת 2023.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בעמנואל 5,608 תושבים (מקום 227 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎17.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 33.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,230 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

האוכלוסייה בעמנואל מורכבת ממספר זרמים בציבור החרדי ובהם: קהילות ספרדים, תימנים, חסידים וליטאים.

חינוך

בעמנואל ארבעה בתי ספר יסודיים לבנים: בית ספר ממלכתי דתי (בהשפעה חב"דית), תלמוד תורה אשכנזי המשתייך לרשת החינוך העצמאי, תלמוד תורה לקהילה הכלל חסידית בראשות הרב שלמה קליין, [המוסדות הוקמו בשנת תשפ"א ע"י הרב אברהם ליב לעווי (נכד האדמו"ר מסאווראן זצ"ל) והרב אליהו צאל, ועומדים מאז תחת רשת 'כלל חסידי' שבבעלות הרב יוסף שפירא ובניהול של הרב אלעזר קליין, לאחר חג הפסח תשפ"ג יצאו השניים לחו"ל ע"מ לגייס כספים למוסדות, כשחזרו לארץ נפרדו דרכיהם בסכסוך שהקיף את כל בני הקהילה החסידית בעמנואל] ותלמוד תורה של רשת מעיין החינוך התורני. כן קיימים חמשה בתי ספר יסודיים לבנות: בית ספר ממלכתי דתי (בהשפעה חב"דית) שהוקם ב-1997, בית ספר בית יעקב של רשת החינוך העצמאי, בית ספר של מעיין החינוך התורני שהוקם בשנת 2007, בית ספר כלל חסידי שמיועד לקהילה הכלל חסידית ובית ספר חסידי שמיועד לחסידות סלונים במעמד של מוסד פטור.

כן קיים במקום תיכון בית יעקב המשתייך למרכז בית יעקב (הסמינר החדש - ליברמן). בית הספר לבנות של חב"ד ובית הספר היסודי של בית יעקב נמצאים יחד במבנה אחד ובית הספר לבנות של מעיין החינוך התורני נמצא באותו מבנה עם התיכון של בית יעקב.

במקום גם ישיבה קטנה המשתייכת למוסדות "כיסא רחמים" של הרב מאיר מאזוז.

בתחילת שנת הלימודים התשפ"ב נפתח במקום סניף של רשת המוסדות "כלל חסידי" ביידיש, ת"ת לבנים כיתה ראשונה גילאי 2-3 וגני בנות תת-חובה וגן חובה וכן בית ספר לבנות.

פרשת ההפרדה בבית הספר בעמנואל

ערך מורחב – בג"ץ בית הספר בעמנואל

בשלהי שנת תשס"ז (2007), בלחץ של הורים שבקשו להקים בית ספר נפרד, הוקמה בבית יעקב היסודי מגמה חסידית נפרדת בתוך בית הספר. לצורך כך חולק מבנה בית הספר ואף הופרדה החצר בין שני חלקי בית הספר. עמותת "נוער כהלכה" דרשה לבטל את ההפרדה בטענה שמניעיה עדתיים ומשלא נענתה פנתה לבג"ץ.

עורך דין מרדכי בס נשלח על ידי משרד החינוך לברר את המצב, הוא סיכם: "האם הייתה בפיצול בית הספר אפליה עדתית...תשובתי היא כי שוכנעתי שלא הייתה אפליה כזו" והוסיף, דף 15 פרק 27: "אין לי אפוא אלא להביע צערי על שטעונות כאלא - שבכל מקום שבו אנו מוצאים כי יש להן, הצדקה, לאזור את כל כוחותינו ולהילחם באפליה העדתית מלחמת חורמה - מעולות ונזרקות לחלל האוויר, ומרבות שנאה בישראל, במקום בו אין להן בסיס"י

בג"ץ קיבל את העתירה ודרש לבטל את ההפרדה בבית הספר. בעקבות זאת, הוציאו הורי בנות המגמה החסידית את בנותיהם מבית הספר והקימו להן בית ספר פיראטי. הפרשה זכתה לתהודה רבה לאחר שחלק מההורים נכלאו על פי פקודת בזיון בית המשפט. החל משנת הלימודים תשע"א פועל ביישוב בית ספר פרטי חוקי (במעמד של מוסד פטור) לבנות המגמה החסידית, שבשנה הראשונה לקיומו לא תוקצב על ידי משרד החינוך או המועצה המקומית, ולאחר השנה הראשונה מתוקצב ככל מוסד פטור אחר.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית מפותחת במועצה המקומית, יחסית לגודלה. מדי יום פעילים קווים לבני ברק, ירושלים, בית שמש, אריאל, נתניה, אלעד, מודיעין עילית וביתר עילית. על ידי החברות תחבורה ציבורית תנופה ואלקטרה אפיקים

תרבות וספורט

בעיר קיים היכל תרבות של המועצה העירונית, בריכת שחייה, פינת חי,ספרייה, ושני מקוואות.

ראשי המועצה

• אליהו מירב (1985–1990), ראש המועצה הראשון
• שמואל זייבלד (1990–1996)
• ישכר פרנקנטהל (1996–2003)
• אבנר מעטוף (2003–2004)
• ישעיהו ארנרייך (2004–2008)
• עזרא גרשי (2008–2018)
• אליהו גפני (2018–מכהן)

גלריית תמונות

• 
  הטיילת בעמנואל
• 
  חלק מפרויקט הבנייה 'נופי עמנואל'
• 
  בניין המועצה המקומית עמנואל
• 
  גן משחקים בעמנואל
• 
  גן משחקים בעמנואל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל בוויקישיתוף

• פרופיל עמנואל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• פרטים על המועצה, באתר מועצת יש"ע
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מלווה בתמונות באתר 'חלון אחורי', 4.3.14
• חנני בלייך, ‏מה קרה לחלום העיר החרדית עמנואל בשומרון?, בעיתון מקור ראשון, 6 ביוני 2022
• עמנואל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38150260עמנואל