בוקובינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוקובינה
דגלסמל
מנזר וורונץ מהתקופה של נסיכות מולדובה
מנזר וורונץ מהתקופה של נסיכות מולדובה
מנזר וורונץ מהתקופה של נסיכות מולדובה


הקו האדום הוא הגבול הנוכחי בין רומניה לאוקראינה. צפון בוקובינה (בצהוב) הוא חלק מאוקראינה, ודרומה (בירוק) הוא חלק מרומניה.
ממשל
שפה נפוצה גרמנית (שפה רשמית), רומנית, אוקראינית, פולנית
עיר בירה צ'רנוביץ 48°18′0″N 25°56′0″E / 48.30000°N 25.93333°E / 48.30000; 25.93333
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה אמנת קונסטנטינופול
תאריך 1775
פירוק פירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית
תאריך 1918
ישות קודמת נסיכות מולדובה
ישות יורשת רומניהרומניה רומניה
אוקראינהאוקראינה אוקראינה
שטח בעבר 10,422 קמ"ר קמ"ר (נכון ל־1918)
אוכלוסייה בעבר 794,929 נפש (נכון ל־1910)

בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה. האזור משתרע על שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. מהמאה ה-14 ועד שנת 1774 הייתה בוקובינה חלק מהאזור המכונה "הארץ העליונה" בצפון נסיכות מולדובה. עם תחילת השלטון האוסטרי, השם בוקובינה נקבע באופן רשמי. בשנים 1775–1918 הייתה דוכסות רב-אתנית במסגרת האימפריה ההבסבורגית. בצפון-מערב גובלת בוקובינה בגליציה המזרחית, בדרום-מזרח עם אזור בוטושאן שבחבל מולדובה ובדרום-מערב עם אזור טרנסילבניה שברומניה.

דמוגרפיה

בשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ-60,000 נפש, וזו תפחה בעידוד האוסטרים ל-800,000 בשנת 1910. בבוקובינה התיישבו בני קבוצות אתניות שונות: בראש ובראשונה גרמנים, רומנים ורוּתֶנים (כינוי כולל לסלאבים מזרחיים), כמו גם יהודים, הונגרים, צוענים, ומיעוט קטן של רוסים ופולנים. על פי מפקד-תושבים משנת 1910, הגרמנים, שכללו גם את היהודים דוברי הגרמנית, היו קבוצת מיעוט (כ-21% מן האוכלוסייה הכללית המקומית) ומהם האוכלוסייה היהודית הייתה גדולה יותר מזו הנוצרית.

המצב הדמוגרפי 1786-1910

לפי מפקדי שלטונות אוסטרו-הונגריה, אוכלוסיית בוקובינה הייתה מורכבת בעיקר מאוקראינים ומרומנים.

שנה רומנים אוקראינים אחרים
1786 91,823 67.8% 31,671 23.4% 12,000 8.8%
1848 209,293 55.4% 108,907 28.8% 59,381 15.8%
1869 207,000 40.5% 186,000 36.4% 118,364 23.1%
1880 190,005 33.4% 239,960 42.2% 138,758 24.4%
1890 208,301 32.4% 268,367 41.8% 165,827 25.8%
1900 229,018 31.4% 297,798 40.8% 203,379 27.8%
1910 273,254 34.1% 305,101 38.4% 216,574 27.2%

המצב הדמוגרפי כיום

החלוקה האתנית של בוקובינה כיום. אוקראינים - צהוב בהיר, רומנים - ירוק, רוסים - וורוד, יהודים - תכלת, פולנים - צהוב, צוענים - סגול.

כיום, המצב הדמוגרפי שונה מאוד. צפון בוקובינה נכללת בתחומי אוקראינה ומאוכלסת בעיקר באוקראינים. בדרום בוקובינה, שבתחומי רומניה, רוב התושבים רומנים. כמעט כל התושבים היהודים, הגרמנים והפולנים, נטשו את האזור. לפי המפקד האוקראיני משנת 2001, מנתה האוכלוסייה במחוז צ'רנוביץ (צפון בוקובינה): 75% אוקראינים (689,100), 12.5% רומנים (114,600), 7.3% (67,200) מולדובים (רומנים מולדובים), ו-4.1% תושבים רוסיים. היתר הוא מיעוט של פולנים, ביילורוסים ויהודים. בדרום בוקובינה 98.5% מהאוכלוסייה רומנים ו-1.5% אוקראינים (לפי המפקד הרומני מ-2005).

היהודים

אנדרטה לזכר יהודי בוקובינה, בבית הקברות בקריית שאול

היהודים חיו בבוקובינה עוד בטרם שחרר הנסיך בוגדאן הראשון את חבל מולדובה משלטון ההונגרים ב-1365. לשונם הייתה רומנית ולא יידיש. עם השתלטות האימפריה ההבסבורגית על האזור ב 1774[1] נערך מפקד שבו התפקדו 526 משפחות יהודיות עם 2356 נפשות. לאחר התייצבות המשטר והפסקת פשיטות השכנים על האזור, החלה נהירת היהודים לבוקובינה מגליציה שבפולין. עם האמנציפציה של יהודי בוקובינה ב-1848 וחקיקת חוקים נאורים נוספים אשר העניקו ליהודים שוויון זכויות מלא, גדלה האוכלוסייה היהודית בבוקובינה באופן משמעותי, לכדי 11.79% מכלל האוכלוסייה בשנת 1880. בימי מלחמת העולם השנייה גורשו רוב יהודי בוקובינה לטרנסניסטריה, ורובם נרצחו בשואה.

כיום חיים בבוקובינה מעט יהודים, רובם בחלק האוקראיני של צפון בוקובינה.

היסטוריה

לפני המאה ה-14

מאז התקופה הרומית אוכלס אזור בוקובינה של ימינו בדאקים. במאה ה-5 לספירה ישבו במקום האווארים, עם שהיגר לאזורים הללו ממזרח אסיה. גם שבטים סלאבים אכלסו את המקום והשפיעו על האוכלוסייה הטרום רומנית. מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-14 חלקים מהאזור היו בשליטת נסיכות קייב.

בוקובינה - נסיכות מולדבית

מנזר סוצ'ביצה מסוף המאה ה-16

בוקובינה שבמורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, שכנה בעבר בלב נסיכות מולדובה. העיר סוצ'אבה הייתה בירת המדינה ב-1388. שם החבל בוקובינה כחלק מנסיכות מולדובה מוזכר בתעודה מימי השליט פטרו מושאט משנת 1392. בוקובינה, שהייתה ידועה בעיקר כ"ארץ העליונה" Ţara de Sus נשארה חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1769. הנסיכות כולה הייתה עד סוף המאה ה-15 ביחסי חסות עם פולין והחל משנת 1512 מדינה בחסות האימפריה העות'מאנית. בשנת 1769,נכבשה על ידי רוסיה לשש שנים וב-1775 הועברה השליטה לאוסטרים.

האימפריות האוסטרית והאוסטרו-הונגרית (1775-1918)

פירוש השם בוקובינה הוא "ארץ עצי אשור". שם זה נפוץ בהדרגה בתקופה האוסטרו-הונגרית. לפני כן נקרא החבל "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" (Plonina), "קורדון" (Cordon) ו"ארבורואסה" (Arboroasa).

באוקטובר 1774 נכבשה בוקובינה בידי אוסטריה, בטענה שהיא נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה, שעברה לשליטה אוסטרית במסגרת חלוקת פולין ב-1772. ב-2 ביולי 1776 נקבע בהסכם פאלמוטקה כי באזור זה יעבור הגבול הרשמי בין האימפריה האוסטרית לבין האימפריה העות'מאנית. עד לשנת 1918 הייתה בוקובינה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרית (אחר כך: האוסטרו-הונגרית), ובירתה הייתה צ'רנוביץ.

ב-1849 זכתה בוקובינה במעמד של ארץ כתר ודוכסות.

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

במלחמת העולם הראשונה שימשה אדמת בוקובינה שדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. עם קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף 1918 ביקש ינקו פלונדור מהצבא הרומני להיכנס לאזור. ב-28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה". הדבר הוסדר רשמית בחוזה סן-ז'רמן בשנת 1919.

באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. מאחר שההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה עצמה.

ממלכת רומניה (1919 - 1944)

ב-28 ביוני 1940 נכבשה צפון בוקובינה בידי הכוחות הסובייטים. לזמן קצר חזרה השליטה לידי הרומנים, אך ברית המועצות שבה לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.

תקופת מלחמת העולם השנייה

בשנת 1941, הגיעו לבוקובינה יהודים רבים אשר נמלטו מהעיירה השכנה ורחובינה. ויחד עם רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לז'בוקריץ' שבמחוז טרנסניסטריה. רבים לא שבו משם. כיום נמצאת דרום בוקובינה בשליטה רומנית ומורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אבה ובוטושאן. צפון בוקובינה היא חלק מאוקראינה כמחוז צ'רנוביץ.

מושלי בוקובינה

אוסטרים

רומנים

ערים ועיירות

צפון בוקובינה (כיום בתחום אוקראינה)

  • עיר הבירה צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці, רומנית: Cernăuţi, גרמנית: Czernowitz)
  • גליבוקה (אוקראינית: Глибока, רומנית: Adâncata)
  • צ'ורניבקה (אוקראינית: Чорнівка, רומנית: Cernăuca)
  • בויאן (אוקראינית: Бояни, רומנית: Boian)
  • ויז'ניץ (רומנית: Vijniţa, גרמנית: Wiznitz)
  • ואשקאוץ (רומנית: Văşcăuţi, גרמנית: Waschkautz)
  • נובוסליצה (אוקראינית: Новоселиця, רומנית: Suliţa Nouă)
  • סדיגורא (אוקראינית: Садгора, פולנית: Sadagóra, רומנית: Sădăgura) היום פרבר של צ'רנוביץ.
  • סטורוז'ינץ (אוקראינית: Сторожинець, רומנית: Storojineţ)
  • קוצמן (רומנית: Cozmeni)
  • זאסטוונה (אוקראינית: Заставна)

דרום בוקובינה (כיום בתחום רומניה)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקובינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Rechter, D., Becoming Habsburg - The Jews of Austrian Bukovina 1774-1918, The Littman Library of Jewish Civilization, 2013
אזורים היסטוריים ברומניה
דוברוג'ה (צפון דוברוג'ה) - מולדביה (בסרביה • בודג'אק • בוקובינה • הרצה) - טרנסילבניה (באנאט • קרישאנה • מרמורש) - ולאכיה (מונטניה • אולטניה) מפת האזורים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29870803בוקובינה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בוקובינה&oldid=2321513"