אוראדיה
 | |
| עיריית אוֹרַאדְיָה | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | ביהור |
| חבל ארץ | טרנסילבניה |
| ראש העיר | אִילִיֶה גבריל בולוז'אן |
| תאריך ייסוד | המאה ה-12 |
| שטח | 111.20 קמ"ר |
| גובה | 126 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 245,537 (2011) |
| ‑ צפיפות | 1,257 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.oradea.ro | |
אוֹרַאדְיָה (ברומנית: Oradea, בעבר - Oradea Mare, בהונגרית: Nagyvárad (נאג'וואראד); בגרמנית: Großwardein (גרוסוורדיין); ביידיש: גרויסווארדיין) היא עיר ברומניה במחוז ביהור (Bihor) שבטרנסילבניה, המשתרעת על שתי גדותיו של הנהר קרישול-רפדה (Crişul Repede, "הקריש המהיר"). בעיר עצמה מתגוררים 206,527 תושבים (לפי מפקד שנערך ב-2002). יחד עם הפרברים שאינם חלק מהעיר מגיע סך כל התושבים לכ-220,000.
גאוגרפיה
העיר ממוקמת על הנהר קְרִישוּל רֶפֶּדֶה, בקרבת הגבול עם הונגריה.
היסטוריה
השם אוראדיה נגזר מהמילה ההונגרית Várad שמשמעותה "עיירה", מהשורש Vár שמובנו "עיר" או "מצודה". האזכור הראשון לאוראדיה בשמה הלטיני ואראדינום (Varadinum) היה בשנת 1113. מצודת אוֹראדיה, שחורבותיה נותרו עדיין בימינו, הוזכרה לראשונה ב-1241 בשל השיפוצים המהירים והחיזוקים שנדרשו למנוע התקפה של המונגולים נגד העיר. עם זאת, רק במאה ה-16 החל הגידול בשטח העיר.
במאה ה-18 המהנדס הוינאי פרנץ אנטון הילברנט תכנן את העיר בסגנון בארוק, והחל מ-1752 נבנו כמה מנקודות הציון של העיר כמו הקתדרלה הקתולית, ארמון הבישוף ומוזיאון ארץ קרישאנה או ארץ נחלי הקריש (Muzeul Ţării Crişurilor).
כלכלה
אוראדיה היא אחת הערים המשגשגות ברומניה, בעיקר הודות למיקומה על הגבול ההונגרי, ובכך היא שער למערב אירופה. העיר זכתה לתחייה כלכלית אחרי 1989 (סילוק השלטון הקומוניסטי), בעיקר בזכות התרחבות מגזר השירותים שנהנה מבסיס צרכנים חשוב.
האבטלה באוראדיה עומדת על 6.0%, קצת פחות מהממוצע ברומניה, אך גבוה מהממוצע במחוז ביחור (2%). אורדאה מייצרת כ-63% מהתוצר התעשייתי של מחוז ביחור, אך גרים בה כ-34.5% מהאוכלוסייה של המחוז. התעשיות העיקריות הן: ריהוט, טקסטיל וביגוד, הנעלה ומזון.
ב-2003 נפתח באוראדיה מרכז הקניות "שוק לוטוס", מרכז הקניות הגדול הראשון שנפתח בעיר.
אדריכלות
האדריכלות באוראדיה היא תערובת בין בנייה מהתקופה הקומוניסטית, בעיקר ברבעים החיצוניים, ובניינים היסטוריים בעיקר בסגנון הבארוק, שרידים לתקופה שהעיר הייתה חלק מהאימפריה ההבסבורגית ואחר כך האימפריה האוסטרו הונגרית.
בתקופת הקומוניזם ובשנות המעבר הראשונות של רומניה שלאחר הקומוניזם, רבים ממבנים היסטוריים אלה ננטשו או שמצב תחזוקתם היה גרוע. מספר שנים לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, החלו במלאכת שחזורם של רבים ממבנים אלה למצבם הקודם, בין השאר הודות לתמיכה כלכלית של האיחוד האירופי.
הקהילה היהודית
ערך מורחב – יהדות אורדאה
היהודים הנאולוגים, ששאיפתם להסתגלות לחברה המודרנית שמסביבם הביאה להיפרדותם מהיהדות האורתודוקסית, בנו ב-1878 את הבניין המרשים של בית הכנסת הניאולגי ציון על גדת הנהר קרישול רפדה. היהודים האורתודוקסים בנו בתורם ב-1890 בית כנסת מפואר משלהם, בית הכנסת ה"ישראליטי (יהודי) האורתודוקסי".
האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, הגיע עם חסידיו מויז'ניץ לאוראדיה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא הנהיג בה את חצרו, עד מותו בשנת 1936. נקבר שם ובשנת 1950 הועבר ארונו לבני ברק.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקם במקום גטו ובו רוכזו בין היתר יהודי מארגארטן.
אתרים חשובים
אתרי תיירות חשובים בעיר הם מרכז העיר, ומרכז המרפא ביילה פליקס (Băile Felix) המצוי מחוץ לעיר ונגיש ברכבת. אתרים נוספים:
- מוזיאון ארץ נחלי הקריש (Muzeul Ţării Crişurilor) – מוזיאון מתקופת הבארוק ולו 365 חלונות.
- הקתדרלה הברוקית (Catedrala barocă) - הקתדרלה הבארוקית הגדולה ברומניה.
- מבצר אוראדיה (Cetatea Oradea)
- הכנסייה עם הירח (Biserica cu Lună) כנסייה ייחודית באירופה עם שעון המראה את תצורת הירח העכשווית.
- ארמון "הנשר השחור" ("Pasajul "Vulturul Negru). שם פעל החל משנת 1907 הקולנוע "אוראניה", הראשון באוראדיה, מיוזמתו של ינה סייקאי (סקלי) (Székely Jenő).
- מוזיאון "אנדרה אדי" ("Muzeul "Ady Endre) – ביתו של אחד מגדולי המשוררים ההונגריים.
- תיאטרון המדינה (Teatrul de Stat) – תוכנן בידי שני ארכיטקטים אוסטרים בסוף המאה ה-19.
- יש באוראדיה כמאה כנסיות של הזרמים השונים בנצרות, כולל הכנסייה הבפטיסטית הגדולה במזרח אירופה ושלושה בתי כנסת (כיום רק אחד פעיל).
חינוך ותרבות
ב-1780 נפתחה בעיר האקדמיה המלכותית שבה למדו תחילה פילוסופיה ואחר ב-1788 נוסף בית הספר למשפטים. מוסד זה שימש בסיס לאוניברסיטה של אוראדיה שכיום לומדים בה 20,000 סטודנטים ב-15 פקולטות.
בעיר פועלים תיאטרון ותזמורת סימפונית.
חלוקה אתנית
בעבר
- 1910: 69,000 (דוברי רומנית 5.6%, דוברי הונגרית 91.1%)
- 1920: 72,000 (דוברי רומנית 5%, דוברי הונגרית 92%)
- 1930: 90,000 (דוברי רומנית 25%, דוברי הונגרית 67%)
- 1966: 122.634 (רומנים 46%, הונגרים 52%)
- 1977: 222.741 (רומנים 64%, הונגרים 34%)
בשנות האלפיים
על פי המפקד שנערך בשנת 2002:
רבעים
העיר מחולקת לרבעים הבאים: מרכז העיר, Vie, Nufărul, Rogerius,Velenţa, Cantemir, Ioşia
תחבורה
רשת התחבורה הציבורית מנוהלת בידי Regia Autonomă Oradea Transport Local) OTL) וכוללת 3 קווי רכבת חשמלית וכמה קווי אוטובוסים. בעיר שלוש תחנות רכבת, מרכזית המצויה במרכז העיר קרוב לרובע Vie, מזרחית, ומערבית המצויה ברובע Ioşia.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אתר על אוראדיה-ביהור
- אתר נוסף על אוראדיה
- בתי כנסת ברומניה (מצגת להורדה)
- ביניינים באוראדיה
- נג'וורד (Nagyvárad), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "אוראדיה", באתר JewishGen (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29453303אוראדיה