סירט (רומניה)
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | סוצ'אבה |
| שטח | 43.40 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 9,358 (2002) |
| קואורדינטות | 47°57′N 26°04′E / 47.95°N 26.06°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.primariasiret.ro | |
סִירֶט (ברומנית: Siret, בגרמנית: Sereth, בפולנית: Seret, בהונגרית: Szeretvásár, ביידיש: סערעט) עיר בצפון רומניה, הנמצאת באזור בוקובינה, במחוז סוצ'אבה, במחצית הדרך שבין סוצ'אבה ובין צ'רנוביץ. היא שוכנת על הגדה הימנית של נהר סירט וממנו קיבלה את שמה. כיום יש בסירט 9,371 תושבים ושטחה 43.40 קמ"ר.
תקופה קצרה שימשה סירט כבירתו של בוגדאן הראשון. בשנת 1371 קיבל היישוב את מעמדו כעיר והחלה להתפתח במהירות עקב מיקומה על אם הדרך בין דרום גליציה להונגריה. וכיום עיר זאת משמשת כמעבר גבול בין רומניה לאוקראינה.
הקהילה היהודית בסירט
המצבה הקדומה ביותר בבית העלמין היהודי היא מ-1560, ולפי מפקד האוכלוסין מ-1774 ישבו בעיר 8 משפחות יהודיות אשר מנו 43 נפשות. במפקד 1910, מנתה הקהילה היהודית 3,178 נפשות מתוך אוכלוסייה כללית של 7,815 נפש (כ-41% מאוכלוסיית העיר והקבוצה האתנית הגדולה ביותר).[1]
במפנה המאות ה-19 וה-20 כיהן כרב העיר, הרב פנחס משה בורשטיין עד ל-1906, לאחריו הרב ד"ר שמואל פרייפלד עד ל-1936, ולאחריו רבי ברוך הגר.
בעיר הייתה פעילות חסידית עניפה; רבי שמואל שמעלקא רובין (נכד רבי נפתלי מרופשיץ ורבי שלום מבעלז) כיהן כאדמו"ר בין השנים תרל"ה עד לפטירתו בשנת תרס"א. אחריו מילאו את מקומו בנו רבי פנחס מנחם מנדל שכיהן באדמו"רות עד שנספה בשואה וחתנו, רבי חיים אלטר דכנר - שכיהן כראב"ד עד פטירתו בשנת תרצ"א. ערב השואה פעלו בעיר תשעה בתי כנסת מתוכם ארבעה בתי כנסת חסידיים. ואדמורי"ם רבים היו פוקדים את העיר בקביעות עד לימי השואה לפגישות עם קהל חסידיהם, הבולטים שבהם: האדמו"ר רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן (באיאן),האדמו"ר מסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן (השני), האדמו"ר רבי חיים הגר (אנטניא),
האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה קבע את משכנו וחצרו בעיר, לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לא"י וקבע משכנו בירושלים, יפו ובסוף חייו בגבעת רוקח בבני ברק.
אחד מהאדמו"רים לבית ויז'ניץ, רבי ברוך הגר, צעיר בניו של ישראל הגר (אהבת ישראל) כיהן מ-1936 כרב המקום, והוא מייסדה של חסידות סרט ויז'ניץ. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא קבע את משכנו בחיפה, ושם קיימת עד היום שכונה של חסידי סערט ויז'ניץ.
בעיר פעלו תנועות הנוער הציוניות והבולטות שבהן היו הנוער הציוני ובית"ר.
ביוני 1941 עם הפלישה הנאצית לברית המועצות. גורשו כל יהודי סירט בפקודת הצבא הרומני בשלב ראשון אל העיר רדאוץ. 18 זקנים וחולים אשר לא יכלו ללכת ברגל נורו ועל גדת הנהר סירט לאחר שאנסו לעינהם את הנשים על ידי חיילי הצבא הרומני בפקודת המיור אלבו (Albu). שאר התושבים גורשו במסע רגלי ולאחר מכן ברכבות אל העיר קראיובה שבדרום רומניה. לאחר מכן גורשו שוב במסע רגלי מפרך עד לעיר מוגילוב-פודולסק שעל גבול אוקראינה.
בסירט נותר בית הכנסת היהודי "הגדול" בסמוך לבית העירייה.
חבר הכנסת יצחק ארצי היה יוצא המקום ופעל להנצחת הקהילה היהודית. בניו שלמה ארצי ונאוה סמל איזכרו את סירט כמקור השראה.
ערים תאומות
אליטה (אנ'), ספרד (מ־1991)
באד קוטזינג (אנ'), גרמניה (מ־1991)
בלאג'ו, איטליה (מ־1991)
בונדוראן (אנ'), אירלנד (מ־1991)
גראנויל (אנ'), צרפת (מ־1991)
הולסטברו (אנ'), דנמרק (מ־1991)
הופייז (אנ'), בלגיה (מ־1991)
מרסן (אנ'), הולנד (מ־1991)
ניידראנואן (אנ'), לוקסמבורג (מ־1991)
פריווז'ה (אנ'), יוון (מ־1991)
סמיסברה (אנ'), פורטוגל (מ־1991)
סרבון (אנ'), הממלכה המאוחדת (מ־1991)
קרקילה (אנ'), פינלנד (מ־1997)
אוקסלאוסאנד (אנ'), שוודיה (מ־1998)
יודנבורג, אוסטריה (מ־1999)
צ'וזנה (אנ'), פולין (מ־2004)
קוז'ג (אנ'), הונגריה (מ־2004)
סיגולדה, לטביה (מ־2004)
סוסיד (אנ'), צ'כיה (מ־2004)
טורי (אנ'), אסטוניה (מ־2004)
זבולן, סלובקיה (מ־2007)
פרינאי, ליטא (מ־2008)
מסקלה (אנ'), מלטה (מ־2009)- דמביצה, פולין
לקריאה נוספת
- ספר קהילה, סירט (סערט) שלנו, סיפורה של עיירה יהודית, ישראל תשס"ג, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פנקס קהילות רומניה, יד ושם, 1980
29751311סירט (רומניה)