הרב מנחם מנדל הגר (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (גיל: 66)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
מקום מגורים בני ברק
השתייכות ויז'ניץ
אב רבי משה יהושע הגר
צאצאים הרב חיים מאיר

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר מויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה יהושע הגר ולרבנית לאה אסתר הגר, האחרון מבין שישה ילדיהם. בברית המילה שלו שימש כסנדק רבי שלום רוקח מסקאהל. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מנחם מנדל מדעעש[1]. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקווירא בארצות הברית. באור לב' אדר תשל"ו נישא למרים, בתו של רבי אברהם דוד הורוביץ, אב"ד שטרסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית בירושלים.

הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[2]. בשנת תש"מ מונה לרב בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, במקום אחיו הרב ישראל הגר שעבר לכהן כרב קריית ויז'ניץ[3]. בכ"ה באייר ה'תש"מ מונה לרב קהילת ויזניץ באנטוורפן[4]. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיעו בשם הישועות משה על החלטתו להחזיר את רבי ישראל למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[5]. כאשר רוב החסידים הלכו עם הרב ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים.

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[6], אך מאז מינויו של מזכיר המועצה החדש בתשע"ח, הרב יעקב ולצר, הרב הגר לא משתתף בישיבותיה[7].

מרכז חסידי ויז'ניץ

ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. האדמו"ר נראה יושב קיצוני משמאל
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[8]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מנתה 659 בתי-אב ב-2016[9].

בחודש שבט תש"פ, לרגל י"ב בשבט, הוציאו לאור חסידיו את השיר "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות" כאשר המלים המתארות את השבת הוחלפו במילים "הייליגער רבה"[10].

כאביו, הנהיג בחסידות לימוד קבוע בספר 'מנחת חינוך'. בהוראתו הוקם מכון "מנחת חינוך - ישועות משה" אשר הוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה".

שיטת ה"שוואנצונעס"

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[11]. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל עם הנחלת השיטה ב-ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[12]. ב-ה'תשע"ח אמר האדמו"ר שעל החסידים לדבוק בו ולהיות "שוואנצונעס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים), וחיבר אז שיר על עניין זה ("השיטה הקדושה") שהפך להמנון של החצר[13]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[14], לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה. השיטה ספגה ביקורת חריפה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה.

עם השקת השיטה בשנת תשע"ח עזבו קבוצה מהחסידים את החסידות, ביניהם גם מי שהיה איש אמונו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, שלאחר מכן הוחזר על ידי האדמו"ר רבי ישראל הגר לתפקיד מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[15].

בשני מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה אלימות על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[16][17].  

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יחוס האדמורים מויז'ניץ באתר תולדות ושורשים
  2. ^ עדות הרב מתתיהו דייטש אודות ההורמנא שקיבל האדמו"ר מרבי יצחק יעקב וייס ורבי משה הלברשטאם.
  3. ^ קשר איתן, גיליון תמוז תשע"ט.
  4. ^ כתב ההכתרה, בראש החותמים חיים משה פלדמן קובץ:כתב הכתרה ויז'ניץ אנטוורפן.pdf
  5. ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
  6. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  7. ^ אלי ביתאן, פצועים וחסרי מנהיג מאחד, החסידים מתארגנים מחדש, מקור ראשון, 18 במרץ 2019
  8. ^ באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה גם משום שזמן היציאה של האדמו"ר לא היה קבוע.
  9. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  10. ^ שימי שפר, ‏שיר חדש בחסידות ויז'ניץ: "הייליגער רב'ה, נועם הנשמות", באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2020
  11. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  12. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  13. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  14. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  15. ^ שימי שפר,הפתעה בויז'ניץ: ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר כיכר השבת
  16. ^ שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  17. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0