רבי טוביה אריה טוביאס
 | |
| הרב טוביה אריה טוביאס תשע"ב. | |
| לידה |
כ"ז באב ה'תש"א פיאטרה ניאמץ, רומניה |
|---|---|
| פטירה | ג' בניסן תשפ"א |
| מקום קבורה | בית הקברות ויז'ניץ |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | בני ברק |
| מקום פעילות | שיכון ויזניץ, בני ברק |
| השתייכות | חסידות ויז'ניץ, רבני רומניה |
| תחומי עיסוק | רבנות, דיינות |
| תפקידים נוספים | חבר הבד"צ של חסידות ויז'ניץ |
| רבותיו | אביו רבי שמואל טוביאס, רבי שמעון זאב מילער. |
| אב | רבי שמואל |
| אם | הרבנית פרידא טוביאס |
רבי טוביה אריה (לייבל) טוביאס (כ"ז באב תש"א - ג' בניסן תשפ"א) היה רב מיוצאי רומניה, מרבני משפחת טוביאס, דיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ וממקימי מוסדות חסידות בוהוש.
ביוגרפיה
נולד בפיאטרה ניאמץ לרבי שמואל טוביאס - רב העיר ולפריידא. למד אצל אביו, ולאחר מכן בישיבתו של רבי שמעון זאב מילר באראד, והוסמך על ידו לרבנות. כמו כן הוסמך על ידי רבי ישכר דוב דכנר רבה של סאטמר, והרב יצחק מאיר מרילוס רבה של בקאו.
בשנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר של חסידות ויז'ניץ. בשנת תשכ"ו נישא לבתו של רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר ראש כולל אנטניא. בשנת תשכ"ט התמנה לראש הכולל של חסידות ויז'ניץ[דרושה הבהרה], ומאוחר יותר מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו. בשנת תשל"ו התמנה לדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ.
בתפקידיו השונים התפרסם בשיעורים ייחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, וכן בשיעוריו בחסידות.
בהשראתו הוקמו מרכזי תורה וחסידות על שם גאוני רומניה[דרושה הבהרה].
נפטר בג' בניסן תשפ"א[1], בהשפעת נגיף הקורונה בו חלה והחלים. ונקבר בבית הקברות ויז'ניץ. לאחר פטירתו מינה האדמו"ר הרב ישראל הגר את בנו הרב יצחק אייזיק טוביאס לדיין במקומו[2].
דברי תורתו נדפסו בקובץ מאור החיים, שלהבת שמואל, תורת אמת שטפנשט.
הנצחת מורשת יהדות רומניה
לאחר עלייתו לארץ בחודש חשון תשכ"ד, החל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה בארץ, בין השאר להקמת כולל אברכים על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרי חכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות חסידות בוהוש וחסידות שטפנשט, וישיבת באר חיים מרדכי - ניאמץ בהרצליה על שם רבי חיים מרדכי רולר מטרגו ניאמץ.
הוא רתם לצורך כך את אביו ואחיו ועוד מרבני רומניה, ובפועל הקים את הכולל הראשון בקיץ תשל"ב. מיד אחר כך נפנה להקים את מוסדות חסידות בוהוש בארץ, ועסק רבות בגיוס הכספים לצורך בניית המוסדות. בשנת תשל"ז החל בהליכי רכישת מגרש לבניית המוסדות. בתחילה רצה האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש שהמוסדות יבנו בתל אביב, ואף כבר החל בקניית מגרש בשדרות רוטשילד, אך בהשפעת רבי טוביה אריה נרכשו המגרשים בבני ברק בב' באלול תשל"ח בבני ברק, כאשר בנין אחד שעמד במקום שימש החל מחודש סיון תשל"ט כקלויז של חסידות בוהוש[3], ושם קבע רבי טוביה אריה את מקום תפילתו, והוא היה הרוח החיה בקלויז.
רבי טוביה אריה היה יד ימינו ואיש סודו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, שהתבטא ”מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל”.
לאחר פטירת רבי יצחק מבוהוש - פרש רבי טוביה אריה מחסידות בוהוש, ומאז שייך את עצמו רק לחסידות ויז'ניץ.
צאצאיו
- בנו הרב יצחק אייזיק - חתן הרב מנחם מנדל פוקס. ממלא את מקומו כחבר הבד"צ דשיכון ויז'ניץ. דיין בבית דין לממונות 'הישר והטוב', ור"מ בישיבת ויז'ניץ ברכפלד. בשנת תשס"ח זכה בפרס "עטרת המשפט" של קרן אברהם הכהן.
- בתו בלומא אשת הרב יחיאל מיכל פרידמן בן רבי אליעזר דוד פרידמן. מו"צ דחסידי לעלוב בבני ברק.
- חתנו הרב אפרים יהודה ווייס.
קישורים חיצוניים
- סדר השתלשלות הקמת מוסדות בוהוש, בקובץ שלהבת שמואל חלק ג.
- ברוך טרקטין, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, חלק ב' עמוד 490-491.
- קביעת זמן בין השמשות, בקובץ שלהבת שמואל חלק ג.
- גדרי מלאכת בורר, בקובץ שלהבת שמואל חלק ד.
- עצרת מספד ככלות השלושים בביהמ"ד שטפנשט בני ברק. באתר קול הלשון
- עצרת מספד ככלות השלושים בבית המדרש אנטניא בני ברק. חלק א'. חלק ב'. באתר קול הלשון.
לקריאה נוספת
- שר וגדול נפל בישראל, באר בשדה שטפנשט, גיליון מס' 276 חג הפסח תשפ"א.
- בני ברק: עצרת התעוררות עם מלאת השלושים להגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל בביהמ"ד שטפנשט. באתר שטפנשט
הערות שוליים
- ^ אבל כבד בויז'ניץ: זקן הדיינים וחבר הבד"ץ הלך לעולמו באתר כל רגע.
- ^ הכירו: הדיין החדש של ויז'ניץ הוכתר לאחר הלוויה, באתר כל רגע.
- ^ את הבנין המרכזי החלו לבנות רק בשנת תשמ"ה.