רבי משה יהושע הגר

רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ

לידה	14 ביוני 1916 י"ג בסיוון ה'תרע"ו גרוסוורדיין
פטירה	14 במרץ 2012 (בגיל 95) כ' באדר ה'תשע"ב
מקום קבורה	באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מקום מגורים	קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
רבותיו	סבו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), אביו רבי חיים מאיר הגר, רבי אהרן ראטה
חיבוריו	ישועות משה
בת זוג	לאה אסתר פנט, שיינדל דייטש
אב	רבי חיים מאיר הגר
אם	מרגלית לבית טברסקי
צאצאים	חנה חיה טוורסקי, רבי ישראל, סאשה טייטלבוים, שרה רוקח, הינדא ארנסטר, רבי מנחם מנדל
רב קריית ויז'ניץ ה־1 ה'תשי"ב, 1952 – ה'תשל"ב, 1972 רבי ישראל הגר ←
אדמו"ר חסידות ויז'ניץ ה־5 ה'תשל"ב, 1972 – ה'תשע"ב, 2012 → רבי חיים מאיר הגר רבי ישראל הגר, רבי מנחם מנדל הגר ←

האדמו"ר בשנותיו האחרונות

הרב הגר עם בן דודו, רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ

רבי משה יהושע הגר (כונה ר' משה'לה; י"ג בסיוון ה'תרע"ו, 14 ביוני 1916 – כ' באדר ה'תשע"ב, 14 במרץ 2012; מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

קורות חייו

באירופה

בגרוסוורדיין

נולד בי"ג בסיוון ה'תרע"ו לרבי חיים מאיר הגר ומרגלית (בתו של רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא) בעיר גרוסוורדיין שבחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). נקרא משה יהושע על שם משה רבנו ויהושע בן נון שמוזכרים בקריאת התורה בזמן לידתו (פרשת בהעלותך ופרשת שלח).

האדמו"ר מוויז'ניץ עם הרב שטינמן

בבחרותו למד בחברותא עם הרב משה אליעזר פרומוביץ (לימים רבה של צילסהיים). בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ של דודו רבי אליעזר הגר בעיירה ויז'ניץ. מסופר כי בזמן לימודו בישיבה היה ממשיך ללמוד בעליית גג לאחר כיבוי האורות בבית המדרש בשעה 11, עד לפנות בוקר אז התחילו הלימודים בישיבה, והיה ישן רק שנת צהריים. בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי רבי פנחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, רבי יעקב אלימלך פנט אדמו"ר ורבה של דעש והרב יחזקאל וידמן רבה של סיטשל. בשנת ה'תרצ"ז חזר לגור ליד אביו בגרוסורדיין.

האדמו"ר מוויזניץ עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג

האדמו"ר מוויז'ניץ עם הרב נתן דוד רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא

בוילחוביץ

בחורף ה'תרצ"ט נסע עם אביו לשבות בוילחוביץ שבקרפטרוס ובני העיירה החליטו למנותו לרב, במקום אביו שעבר לגרוסוורדיין לאחר פטירת סביו אהבת ישראל,. באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מקשאנוב. בראש חודש חשוון שנת ה'ת"ש הקים ישיבה בגרוסוורדיין ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ב רצו לגייסו לצבא ונמלט לקלוז' לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו רבנים להתארס בשנית ובחודש טבת ה'תש"ב התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל פנט מדעעש. נישא בב' בניסן ה'תש"ב. לאחר חתונתו התגורר בדז' למשך שנה ולאחר מכן חזר לוילחוביץ שם הקים תלמוד תורה. בתחילת ה'תש"ד נסע לגרוסורדיין שם עשה שימוש אצל רבי יצחק יעקב וייס (לימים, גיסו) וכן קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי בריסק שהגיע לעיר ליטול ארבעה מינים. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.

בישראל

בחודש אדר ה'תש"ד, כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. בח' באייר הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. בכ"ו באייר עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. בכ"ט באייר המשיכו לבוקרשט שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב ה'תש"ד הגיעו לחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויז'ניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה בבתי אונגרין. הוא הצטרף לחבורת שומר אמונים בראשות רבי אהרן ראטה.

בתל אביב

בחודש אדר ה'תש"ה עבר להתגורר בתל אביב ומונה על ידי דודו, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ (ה'דמשק אליעזר'), לכהן בראשות ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב. לאחר פטירת דודו בשנת ה'תש"ו נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה.  

בבני ברק

בשנת ה'תשי"ב עבר לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ ומונה על ידי אביו לכהן כאב"ד שיכון ויזניץ וכראש הישיבה של ישיבת ויזניץ. בשנת ה'תשכ"ג כשנחלש אביו, הוא החל לערוך "באטע'ס" לאחר הטיש של אביו, וכן הקים בשנת תשל"א ועד למציאת פתרונות דיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית באשדוד).

בקיץ תשכ"ג ערערה קבוצה גדולה של בחורים ואברכים על מנהיגותו כראש הישיבה ורב השיכון. לאחר התייעצות עם אביו סגר את הישיבה. לאחר סילוק כל הקבוצה (הנקראת בשם 'המורדים' או 'הנידחים') מהשיכון פתח את הישיבה מחדש, כשהבחורים הוחתמו על כתב נאמנות לאדמו"ר ולראש הישיבה.   בט' ניסן שנת תשל"ב נפטר אביו רבי חיים מאיר הגר, ועל פי צוואתו הוא התמנה לשמש באדמו"רות.

מיד לאחר מינויו לאדמו"ר הקים את הארגונים "צעירי ויז'ניץ" ו"חיים מאירים" במטרה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה לחסידות. הארגונים סייעו לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות. בתקופת אדמו"רותו הוקמו מוסדות תורה וחינוך רבים.

במשך השנים מינה את בנו הגדול הרב ישראל הגר לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ, ואת בנו הרב מנחם מנדל הגר לרב ביהמ"ד ויז'ניץ במרכז בני ברק ולרב ביהמ"ד ויז'ניץ באנטוורפן. כן הכתיר את חתנו הרב מנחם ארנסטר כראש ישיבת ויז'ניץ. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק את בנו הגדול, רבי ישראל הגר, מביתו וממעמדו כרב הקריה בבני ברק, ובשנת ה'תש"ן הכתיר את בנו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ. בשנת ה'תשס"ב הוחזר רבי ישראל לנהל את החסידות, בעוד רבי מנחם מנדל ממשיך לשאת בתואר 'רב ואב"ד השיכון'.  

בשנת ה'תשמ"ט, עם חלוקת מועצת גדולי התורה, מונה לנשיא המועצת של אגודת ישראל.

בשנת ה'תש"ן יזם כינוס ענק של כל חסידי ויזניץ מכל העולם שנערך בגני התערוכה בארוע שנקרא "התוועדות חסידי ותלמידי ויזניץ" לציון 50 שנה מאז הקים את ישיבת ויזניץ בשנת ה'ת"ש בעיצומה של מלחמת העולם השניה בגרוסווארדיין.

בשנת ה'תש"ס, כשש שנים לאחר פטירת אשתו הראשונה הרבנית לאה אסתר, נישא בשנית לרבנית שיינדל, בתו של רבי יהושע סג"ל דייטש, הצעירה ממנו ב-20 שנים.

בשנת ה'תשס"ג לקה האדמו"ר במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו. בשנותיו האחרונות ניהל את ענייני החסידות בנו הרב ישראל, ובנו הרב מנחם מנדל התחיל לנהל קהילה נפרדת.  

בשנת ה'תש"ע נערך בבנייני האומה אירוע גדול בשם "קשר איתן", לציון 70 שנה לתחילת פעילותו החינוכית של האדמו"ר והקמת המוסד החינוכי השבעים במספר של החסידות.

נפטר בשנת ה'תשע"ב, קרוב לגיל 96, לאחר כ-40 שנות אדמו"רות. נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בנו הגדול רבי ישראל מונה לאחר פטירתו כאדמו"ר מויז'ניץ ורוב החסידים פנו אחריו. בנו הצעיר רבי מנדל הוכתר אף הוא לאדמו"ר מויז'ניץ וחצרו מכונה "מרכז חסידי ויז'ניץ".

בהוראת בנו רבי ישראל, ישיבות ויז'ניץ שבנשיאותו באחוזת ברכפלד ובאשדוד קבעו את שמן לאחר פטירתו לישיבת "ישועות משה", וכן נקראו על שמו קהילות ויז'ניץ בעפולה, אלעד, אשדוד, גרין פארק ובית שמש. כמו כן הורה בנו רבי מנחם מנדל לקרוא לישיבת ויזניץ בבני ברק שבנשיאותו בשם "ישועות משה", וכך נקראו קהילות ויז'ניץ שבנשיאותו באלעד, מונסי, ובורו פארק.   

משנת תשל"ב יצאו לאור דברי תורותיו על ידי המכון "הוועד להוצאת דברי אלוקים חיים" אשר התפצלה במשך השנים בין חסידות ויזניץ אשר בשנת תשע"ו שינו את שם המכון ל'מכון אור פני משה' כשבראשות המכון עומד הרב יעקב שמשון ארנסטר נכדו של האדמו"ר, לבין חסידות מרכז חסידי ויז'ניץ שבראשות המכון המייסד הרב ישכר בער איילנדר.  

הנהגותיו ודעותיו

נודע כמתמיד. וכן בשעת קבלת קהל היה לומד בין אדם לאדם. עסק רבות בספרים קצות החושן ומנחת חינוך. בשנת ה'תשל"ז תיקן חובת "שיעורי תורה ברבים" - סדר לימוד של שעה מדי ערב לכל החסידים.

נודע כמקפיד על שמירת העיניים ובצעירותו היה מבקש מאנשים או מילדיו שייקחו אותו ברחוב כדי שיוכל ללכת בעצימת עיניים.

תפילותיו והטישים שערך מדי שבת וחג התאפיינו בהתלהבות.

בשנת ה'תש"ם (1980), קרא בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל לתקן לימוד יומי בספר חובות הלבבות. בכנס ביד אליהו בשנת ה'תשנ"ב (1992) קרא לייסוד קווי מהדרין ייעודיים לציבור החרדי.

צאצאיו

(לפי סדר הולדתם)

• חנה חיה, נישאה לרבי דוד טוורסקי, האדמו"ר מסקווירא
• רבי ישראל, האדמו"ר מויז'ניץ
• שרה, נישאה לרבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז
• סאשא, נישאה לרבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר
• הינדא, נישאה לבן דודה, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ בן גיסו רבי משה ארנסטר
• רבי מנחם מנדל, האדמו"ר מויז'ניץ

ספריו

 מכון  'אור פני משה' (חסידות ויזניץ)

• ישועות משה על התורה ב' כרכים דברי תורתו שאמר בשבתות ומועדים
• אסופת רשימת ישועות משה על הש"ס שיעורים שאמר וכן פיענוח מראי מקומות שכתב על הש"ס
• ישועות משה ליקוטים דברי תורתו מלוקוטים במועדים וזמנים שונים
• מכתבי קודש ב' כרכים המכתבים ששלח לגדולי הדור וכן לחסידיו.
• וידעת היום ב' כרכים הלכות ומנהגים.
• בדחילו וברחימו סדרת ספרים המתעדת את כל קורות ותולדות חייו ופעליו.
• בסערה השמימה קובץ מאוגד עם פרקי העיתונות החרדית שנכתבו לאחר פטירתו.

מכון 'וועד להוצאת דברי אלוקים חיים' (מרכז חסידי ויז'ניץ)

• דברי אלוקים חיים ה' כרכים תורותיו.
• דברי מוסר ה' כרכים שיחותיו לתלמידי הישיבה.
• דרשות ד' כרכים שיחותיו לאברכים.

• לקוטי ישועות משה ליקוט מתוך תורותיו.
• מעדני השולחן ישועות משה ה' כרכים, שיחותיו בקידושא רבא ובסעודת יום השבת.
• חובות הלבבות אראנו בישע פירוש מתורותיו על חובות הלבבות.
• שיטה הקדושה דרבנו ישועות משה ליקוט מדברי תורתו של הישועות משה ושיחותיו בענין ענווה והתקשרות לצדיקים.

מכון 'יד יוסף'

• הליכות ישועות משה ד' כרכים קורות חייו ומשנתו.

מכון 'זכרו תורת משה' (מרכז חסידי ויז'ניץ)  

• משה אמת סדרת ספרים המתעדת את כל קורות ותולדות חייו ופעליו, והבהרת דרכו ושיטתו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי משה יהושע הגר בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של רבי משה יהושע הגר, באתר רמבי"ש.
• ארחות חיים שיחות ודברי הדרכה לארגון צעירי ויז'ניץ. אתר היברובוקס.
• משלחנו של מלך- אסופת מאמרים לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור, סוכות ושמחת תורה, חנוכה, חודש אדר ופורים חודש ניסן ופסח. אתר היברובוקס.
• הגדה של פסח עם פירושי האדמו"ר, אתר היברובוקס.
• ויעקב הלך לדרכו אסופת אמרות על התקשרות לצדיקים. אתר היברובוקס.
• יעקב כהן, והיו עיניך רואות • ילדי ויז'ניץ במחיצת רבם, באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2010
• מנחם הלוי, "דער רב'ה זאל לעבן א מזל טוב", באתר בחדרי חרדים, 30 במאי 2010.
• יעקב כהן וקובי הר צבי, מהטהרה ועד הקבורה • מסע הלווית האדמו"ר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים.
• משה ויסברג, שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דר וָדור • שנות ההנהגה מבעד לעדשה, באתר בחדרי חרדים.
• טל יחזקאלי, ‏נפטר האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר, באתר גלי צה"ל.
• קובי נחשוני, נפטר האדמו"ר מויז'ניץ - הרב משה יהושע הגר, באתר ynet.
• בני טוקר, 'המוטו של האדמו"ר היה תורה וחינוך', באתר ערוץ 7.
• הרב לאו: הרבי מויז'ניץ היה שקדן ומתמיד עצום באתר ערוץ 7
• יחסו לרבני הציונות הדתית, כתבה עם הרב משה הגר באתר סרוגים
• וידיאו הושענא רבא תשמ"א בהארכיון החסידי.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0