בית הקברות שומרי שבת
 | |
בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר. נוסד על ידי יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק. בית הקברות נמצא סמוך לבית קברות 'נציבי ישיבת פונביז'.
בהתאם למסורת היהודית, לפיה אין לייחס חשיבות לטיפוח הקבר והמצבה, קיימת בבית הקברות הקפדה על הקמת מצבות פשוטות ואחידות, רובן בלי מצבה ניצבת. כמו כן במתחם בית הקברות לא נהוג להניח זרי פרחים על הקבר. בבית הקברות מספר קברים של חללי צה"ל, אולם הם אינם נמצאים בחלקה מיוחדת אלא מפוזרים בין הקברים.
הקמתו
בשנת ה'תש"ב (1941) השתתף הלפרין בהלוויה של אדם דתי שנקבר בבית הקברות נחלת יצחק ליד אדם מחלל שבת. בעקבות זאת החליט להקים בית קברות בבני ברק שייועד לאנשים דתיים בלבד. בעידודו של החזון איש רכש הלפרין חלקה בת 15 דונם בפאתיה הדרומיות של העיר. כדי להגדיר את דתיותם של הרשאים להיקבר בבית קברות זה נקבע התנאי של שמירת השבת, ובעקבות זאת נקבע שמו "שומרי שבת". שמו הלא-רשמי של בית הקברות הוא "הלפרין" על שם מייסדו, וכן "בית העלמין זיכרון מאיר", על שם השכונה שהקים הלפרין במרכז העיר. בתחילה סירבו השלטונות לבקשת הלפרין להקים בית קברות פרטי[1]. נגד הכוונה להקים בית קברות פרטי פעלו גורמים שונים שלא ראו את הרעיון בעין יפה[2].
בתקופה הראשונה שימש הרב יוסף צבי דושינסקי נשיא בית הקברות, והוא התנהל על ידי העדה החרדית בירושלים. כעבור זמן הורה החזון איש להעביר את ניהולו לידי הלפרין עצמו.
בי"ג באייר תש"ט (1949) הועלו לישראל עצמותיו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, שנפטר ונקבר בבוקובינה שלוש עשרה שנה קודם לכן , ב'אוהל' שהוקם על קברו נקברו אדמו"רי חסידות ויז'ניץ שהלכו לעולמם[3].
בבית הקברות טמונים רבנים רבים, בהם:החזון איש, רבי אליהו אליעזר דסלר, הרב יעקב ישראל קנייבסקי - ה"סטייפלר", רבי משה יעקב רביקוב - הסנדלר, משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, רבי שמואל וואזנר, רבי חיים קנייבסקי ורבי חיים שאול גריינימן.
בבית הקברות הובאו לקבורה כמה רבנים שהתגוררו בחוץ לארץ, ובהם רבי מרדכי פוגרמנסקי, העילוי מטלז, ורבי שרגא פייבל מנדלוביץ', מייסד ישיבת תורה ודעת בארצות הברית. ה"מלאך" הרב יעקב לוי[4].
לאחר כיבוש הר הזיתים במלחמת העצמאות בידי ירדן החלו רבים לרכוש חלקות קבורה בבית הקברות בבני ברק, כל ההכנסות ממכירת הקברים מוקדשות לצרכי צדקה וחסד, ובעיקר לאחזקת מוסדות התורה והחינוך שהקים הלפרין.
בצמוד לבית הקברות "שומרי שבת" רכש רבי יוסף שלמה כהנמן שטח בן כמה דונמים והקים עליו את בית הקברות פוניבז'[5], שם קבורים ראשי הישיבה ורבניה (למעט רבי אליהו אליעזר דסלר שנקבר קודם לכן ב"שומרי שבת"), ובמרכזו קברו של הרב שך. בשטח שמאחוריו מוקם "בית עלמין ויזניץ".
קישורים חיצוניים
- בית הקברות שומרי שבת, באתר BillionGraves
- על בית הקברות בזכרון מאיר (מכתב ביקורת), הצופה, 17 במאי 1954
- מרדכי אלקן, חשבון-נפש ותפילות ב"זכרון מאיר" בבני-ברק, מעריב, 2 באוקטובר 1981
- מיקומי קברים בבית העלמין זכרון מאיר,
הערות שוליים
- ^ לא ניתן הרשיון לפתיחת בית עלמין פרטי, הבוקר, 11 בדצמבר 1941
- ^ מתבדלים במיתתם, הצופה, 30 באוקטובר 1941
רוצה להקים לו בית־עלמין פרטי, הבוקר, 25 ביוני 1942 - ^ באוהל האדמו"רים, העתירו החסידים לרפואת רבם, באתר בחדרי חרדים, 30 בינואר 2011 (גלריית תמונות)
- ^ עליו ראו, לדוגמה: הספן הגאון רבי יעקב לוי, אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה.
- ^ ראש ישיבת פוניביז' יקים בית־עלמין פרטי, דבר, 24 במרץ 1961
