פילוסופיה - מונחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממוינים על פי:

  1. סדר האלפבית
  2. תחומים
  3. פילוסופים


על פי סדר האלפבית

א

ב

ג

ד

  • דאונטולוגיה (deontological ethics) - תאוריה אתית, אשר לפיה לפעולות מסוימות ישנו ערך מוסרי חיובי או שלילי כשלעצמן, הנפרד מן הערך המוסרי החיובי או השלילי של תוצאותיהן.
  • דואליזם (dualism) - תפיסה הגוזרת את הכל מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.
  • דטרמיניזם (determinism) - תפיסה לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
  • דיאלקטיקה - מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. במובנה הנפוץ ביותר המילה דיאלקטיקה מייצגת משמעות של היא התפתחות קונפילקט.
  • דרוויניזם

ה

ו

  • ודאות (certainty) - ידע מושלם החסין באופן מוחלט מפני טעות.
  • ויטליזם (vitalism) - יצורים חיים מכילים מרכיב שאינו פיזי.

ז

  • זולתנות (altruism) - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
  • זמן (time) - מידה של משך או פער בין שני אירועים או עצמים.

ח

ט

י

כ

ל

מ

  • מדרון חלקלק - (slippery slope) - מטפורה לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.
  • מהות (essentia) - תכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
  • מהותנות (Essentialism) - אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
  • מודעות (Awareness) - היותו של דבר מה נמצא באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית; הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
  • מודעות עצמית - (Self-awareness) תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
  • מוסר (morality)
  • מונאדה (monadology)- אובייקט פילוסופי שתיאר גוטפריד וילהלם לייבניץ על פיו לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו.
  • מוניזם (monism) - השקפה הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
  • מטא-אתיקה (meta-ethics) - חקר שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.
  • מטאפיזיקה (metaphysics)
  • מטאפילוסופיה (metaphilosophy) - חקר הפילוסופיה עצמה: טיבה, הנחות היסוד שלה, שיטותיה ומטרותיה.
  • מטריאליזם (materialism) - החומר הוא המציאות היחידה הקיימת, מרכיבה ומפעילה את העולם.
  • מיינד (Mind)- נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה או תבונה. ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המונח. מכיוון שלא קיימת מקבילה בעברית, משתמשים חליפות במונחים שצוינו. לעיתים, באותו טקסט אפשר למצוא תרגומים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מתרגומים לא תופס את מלוא המשמעויות של המונח.
  • ממשות
  • מסך הבערות (veil of ignorance) - מושג מתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת על פי כללי "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
  • מסומן
  • מסמן
  • מציאות (reality)
  • משמעות (meaning)
  • משפט הטבע

נ

ס

ע

פ

צ

ק

  • קווליה (Qualia) - "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[1]
  • קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
  • קונפוציאניזם (儒學: "אסכולת המלומדים") - תורה פילוסופית המתבססת על כתביו של קונפוציוס.
  • קטגוריה - קטגוריה מהווה תבנית כללית של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מושג זה תפס חלק משמעותי בהגותו של אריסטו ופותח מאוחר יותר בהגותו של קאנט.
  • קיום - ראו אונטולוגיה.

ר

ש

ת

  • תאולוגיה - חקר הדת, יחסי האדם והאלוקים.
  • תודעה - אחת מתכונות הנפש, שבדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה.
  • תועלתנות (utilitarianism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית.
  • תוצאתנות (consequentalism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתוצאה הכללית.
  • תורת ההכרה - דנה במהות ובגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
  • תכונה - מאפיין אבסטרקטי של ישות. לדוגמה, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות.
  • תכלית - ראו טלאולוגיה.
  • תערו של אוקאם - עיקרון המיוחס לוויליאם איש אוקאם לפיו אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים.

על פי תחומים

פילוסופיה יוונית

פילוסופיה של המוסר

  • טוב - דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.
  • רוע - מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם. היפוכו של הטוב.

פילוסופיה של הנפש

מונח תרגום הסבר
אינטנציונליות מיוחסת לדבר באופן אינסטרומנטלי בלבד, לצורכי הסבר או ניבוי התנהגותו.
אינטנציונליות מקורית אינטנציונליות שיש לדבר באופן שאינו תלוי באינטנציונליות של דבר אחר.
אינטנציונליות נגזרת נגזרת מאינטנציונליות מקורית של דבר אחר.
אינטראקציוניסטי יש קשרים סיבתיים דו כיוונים בין הנפשי לבין החומרי. מצבים נפשיים הם גורמים למצבים גופניים וההפך.
אלימיטיבזם לשום דבר אין מאפיינים נפשיים.
גישה אפיסטמית מועדפת עמדה טובה יותר לדעת מכל אחד אחר, מקור הסמכות העליונה.
דואליזם dualism העולם איננו פיזיקלי טהור ואיננו רוחני טהור אלא מכיל הן מרכיבים פיזיקליים והן מרכיבים שאינם פיזיקליים, אלא רוחניים.
דואליזם עצמתי העולם כולל שני סוגי עצמים/אובייקטים: עצמים פיזיקליים ועצמים רוחניים. הנפש היא עצם רוחני. עצמים כאלה יכולים להתקיים בלי תלות בשום דבר פיזיקלי. בפועל, יגיד הדואליסט העצמתי כי הנפש שלנו קשורה לעצם פיזיקלי- הגוף שלנו. זהו קשר שאינו הכרחי. המהות של כל אחד משני הסוגים, שונה לחלוטין.
דואליזם תכונתי Property Dualism העולם כולל רק עצמים חומריים/פיזיקליים. אבל אין עצמים רוחניים. יש מצבים ותכונות שאינם פיזיקליים אלא נפשיים. ההתנהלות שלהם לא כפופה לחוקים פיזיקליים. דואליסט תכונתי מודרני יאמר שהמצבים והתכונות הנפשיים הם מצבים של עצם פיזיקלי. בפרט, מדובר במצבים ותכונות של המוח. כשעצמים מגיעים לשיא המורכבות כמו המוח, יעלו בהם תכונות שאינן פיזיקליות בלבד. ישנם עצמים פיזיקליים בלבד. אבל ישנן תכונות ומצבים שונים.
דואליזם תכונתי אפיפנמונליסטי למצבים נפשיים אין כוחות סיבתיים.
דואליזם תכונתי אינטראקציוניסטי למצבים נפשיים יש כוחות סיבתיים.
האמנה belief
ודאות אם מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X אזי מתקיים מצב נפשי X. לדוגמה, אם אני מאמינה שכואב לי, אז באמת כואב לי.
ידע ישיר/מידי (גישה אפיסטמית ישירה) ידע שאינו מבוסס על ראיות או היסקים כלשהם.
ידע מנקודת מבט של גוף ראשון first body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצביו הנפשיים שמושג על ידי התבוננת פנימית.
ידע מנקודת מבט של גוף שלישי third body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצבים שאינם נפשיים, או אודות מצבים נפשיים של מישהו אחר.
מוניזם Monism אמונה שכל החומר והרוח הם אחד
מוניזם אנומלי anomalous monism
מוניזם נייטרלי neutral monism
מופע Occurrence
מושאים מכוונים (אינטציונאליים) דברים שעל אודותיהם מסיבים המצבים נפשיים בעלי התוכן.
מימושים מרובים Multiple realizability
נפשי mental
סיבתיות נפשית mental causation פיזיקלית: מצבים נפשיים גורמים להתנהגויות/פעולות שונות.
סיבתיות פיזיקלית physical causation נפשית: השפעה של אובייקט פיזיקלי על איברי החושים.
עמדה טענתית propositional attitude מורכבת מתוכן טענתי המבוטא באמצעות משפטי ש...
עמדה פסיכולוגית עמדה של הסובייקט כלפי התוכן או מצב העניינים שעל אודותיו אותו מצב נפשי מסב.
פאן פסיכזם הכל כולל מאפיינים נפשיים.
פרטיות privaty א-סימטריה בין ידע מגוף ראשון, לידע מגוף שלישי.
קווליה qualia אוסף תכונות שיש למצב בעל מודעות פנומנלית

להתנסויות.

רציה desire
שקיפות אם מתקיים מצב נפשי X אזי מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X. לדוגמה, אם כואב לי- אז אני מאמינה שכואב לי.
תורת אלומה bundle theory עצם הוא אוסף, או אלומה של תכונות ואירועים. לדוגמה, השולחן הוא מקבץ של תכונות.
תורת זהות identity theory
תורת טיפוסים/תבניות type theory
תורת מצע substraturm theory עצם הוא מצע שבו תלויים אירועים ותכונות שונים.
תפיסת חושי Perception
תקרית token

פילוסופיה אנליטית

  • פועל/סוכן (agent)
  • היגד (propositional)
    • הכרח לוגי - כלל שהלוגיקה מבטיחה את אמיתותו.
    • הכרח נומולוגי: כלל הוא חוק טבע.
  • טענות סינתטיות- אמיתותן אינן מובטחות רק על ידי משמעות הביטויים, אלא גם ממצבי העניינים בעולם. לדוגמה: עמוס הוא רווק.
  • טענות אנליטיות- טענות שהאמיתות שלהם, נגזרת או מובטחת, מעצם קשרי המשמעות של הביטויים שמרכיבים את המשפטים שמביעים את הטענות. לדוגמה: רווק הוא גבר לא נשוי.

לוגיקה

אסתטיקה

פילוסופיה פוליטית

פילוסופיה של המדע

אונטולוגיה

אפיסטמולוגיה

על פי פילוסופים

קונפוציוס

לאו דזה

סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (בודהה)

לעיתים מחלקים את הדרך המתומנת האצילה לשלושה חלקים עיקריים:

חלק גורמים של הדרך המתומנת גורמים נרכשים
תבונה (סנסקריט: prajñā, פאלי: paññā) 1. הבנה נכונה ידע נכון
2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) שחרור נכון
מוסר (סנסקריט: śīla, פאלי: sīla) 3. דיבור נכון
4. פעולה נכונה
5. אורח חיים נכון (וגם פרנסה נכונה)
התבוננות פנימה (סנסקריט ופאלי: samādhi) 6. מאמץ נכון
7. מודעות נכונה
8. ריכוז נכון

תאלס

אנכסימנדרוס

הרקליטוס

פרמנידס

זנון מאליאה

לוקיפוס

דמוקריטוס

אפלטון (427–347 לפנה"ס)

אריסטו (384–322 לפנה"ס)

תאופרסטוס (‏371–287 לפנה"ס)

פירון מאליס (‏360–270 לפנה"ס)

נגרג'ונה

שנקרה

ג'ו שי (1130–1200)

רמב"ם (1135–1204)

ויליאם איש אוקהם (1285–1347)

תומאס מור (1478–1535)

פרנסיס בייקון (1561–1626)

תומאס הובס (1588–1679)

רנה דקארט (1596–1650)

בלז פסקל (1623–1662)

ברוך שפינוזה (1632–1677)

ג'ון לוק (1632–1704)

גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716)

  • מונאדה (לייבניץ)
  • הטוב בכל העולמות האפשריים
  • זהות הבלתי ניתנים להבחנה (Identity of indiscernibles) - לא ייתכן שכל תכונותיהם של שני דברים המוגדרים כשונים יהיו משותפות. אם כל תכונה שנושא X היא גם תכונה של Y, וההפך, אזי X ו-Y זהים. ההנחה ששני דברים הם בלתי ניתנים להבחנה, היא כמו לכנות בשני שמות שונים את אותו הדבר. עיקרון זה מופעל לעיתים קרובות בלוגיקה מודרנית ובפילוסופיה, ונקרא לעיתים "חוק לייבניץ".
  • סיבה מספקת (Sufficient reason) - "חייבת להיות סיבה מספקת לכל דבר להתקיים, לכל אירוע להתרחש, ולכל אמת להתקבל".
  • עקרון הטעם המספיק

ג'ורג' ברקלי (1685–1753)

דייוויד יום (1711–1776)

ז'אן-ז'אק רוסו (1712–1778)

עמנואל קאנט (1724–1804)

יוהאן גוטפריד הרדר (1744–1803)

ג'רמי בנת'ם (1748–1832)

יוהאן גוטליב פיכטה (1762–1814)

פרידריך שליירמאכר (1768–1834)

גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831)

פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (1775–1854)

ארתור שופנהאואר (1788–1860)

ג'ון סטיוארט מיל (1806–1873)

סרן קירקגור (1813–1855)

הנרי דייוויד תורו (1817–1862)

קרל מרקס (1818–1883)

פרדיננד לסל (1825–1864)

צ'ארלס פרס (1839–1914)

פרידריך ניטשה (1844–1900)

גוטלב פרגה (1848–1925)

אדמונד הוסרל (1859–1938)

אנרי ברגסון (1859–1941)

מקס ובר (1864–1920)

יאן סמאטס (1870–1950)

ברטרנד ראסל (1872–1970)

ג'ורג' אדוארד מוּר (1873–1958)

מרטין בובר (1878–1965)

אלפרד קורז'יבסקי (1879–1950)

אוטו נוירת (1882–1945)

גסטון בשלאר (1884–1962)

ג'רג' לוקאץ' (1885–1971)

לודוויג ויטגנשטיין (1889–1951)

מרטין היידגר (1889–1976)

רודולף קרנפ (1891–1970)

אנטוניו גרמשי (1891–1937)

ולטר בנימין (1892–1940)

מיכאיל בכטין (1895–1975)

הרברט מרקוזה (1898–1979)

אריך פרום (1900–1980)

ז'אק לאקאן (1901–1981)

אלפרד טארסקי (1901–1983)

קרל פופר (1902–1994)

ג'ורג' אורוול (1903–1950)

תאודור אדורנו (1903–1969)

ישעיהו ליבוביץ (1903–1994)

ז'אן-פול סארטר (1905–1980)

קרל המפל (1905–1997)

ארתור קסטלר (1905–1983)

איין ראנד (1905–1982)

נלסון גודמן (1906–1988)

חנה ארנדט (1906–1975)

עמנואל לוינס (1906–1995)

סימון דה בובואר (1908–1986)

וילארד ואן אורמאן קוויין (1908–2000)

ישעיה ברלין (1909–1997)

ג'ון אוסטין (1911–1960)

  • פעולת דיבור
  • מבעים קביעתיים (constative utterances) קבוצת משפטים שהם טענות (statements), כלומר משפטים המתארים עובדות ועשויים להיות אמיתיים (true) או שקריים (false).
  • מבעים ביצועיים (performative utterances). קבוצת משפטים שמבעים ביצועיים ואינם מדווחים על עובדה, אלא שבעצם אמירתם מבוצעת פעולה מסוימת.
  • מעשה לוקוציוני (locutionary act): הדוברת משמיעה צלילים מסוימים, שהם מילים בעלות משמעות בשפה, ובכך אומרת משפט שהוא בעל מובן ומתייחס לאובייקטים שונים (מובן והוראה).
  • מעשה אילוקוציוני (illocutionary act): הדוברת משתמשת במבע על-מנת לבצע פעולה מסוימת. דוגמאות: טוענת, שואלת, מתנצלת, מבטיחה, פוקדת או מאיימת.
  • מעשה פרלוקוציוני (perlocutionary act): הדוברת יוצרת השפעה או אפקט על קהל השומעים באמצעות המבע. דוגמאות: משכנעת, מטעה, מרגיעה, מבהילה, או מניעה לפעולה.

פול גרייס (1913–1988)

  • עקרון שיתוף הפעולה
    • כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
    • כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
    • כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
    • כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.

אלבר קאמי (1913–1960)

רולאן בארת (1915–1980)

פיליפה פוט (1920–2010)

ג'ון רולס (1921–2002)

מונח תרגום הסבר
צדק כהוגנות A Theory of Justice
מסך הבערות Justice as Fairness
דוקטרינה מקיפה Comprehensive Doctrine
כלל המקסימין The maximin rule
עקרון ההפרשיות The Difference Principle
שיווי משקל רפלקטיבי Reflective equilibrium
המצב המקורי Original Position
הסכמה שבחפיפה Overlapping Consensus
טובין ראשוניים Primary Goods
נטלי השיפוט Burdens of Judgment
מבנה בסיסי Basic Structure
פלורליזם סביר Reasonable pluralism
תפיסת הטוב Conceptions of the Good
חוק העמים The Law of Peoples
הנחשלים ביותר The Least Advantaged

תומאס קון (1922–1996)

ארתור דנטו (1924–2013)

ז'אן-פרנסואה ליוטר (1924–1998)

ז'יל דלז (1925–1995)

מישל פוקו (1926–1984)

הילרי פטנאם (1926–2016)

נועם חומסקי (1928)

ברנארד ויליאמס (1929–2003)

ז'אן בודריאר (1929–2007)

יורגן הברמאס (1929)

ג'ודית ג'רביס תומסון (1929)

יוברט דרייפוס (1929–2017)

פייר בורדייה (1930–2002)

ז'אק דרידה (1930–2004)

ריצ'רד רורטי (1931–2007)

צ'ארלס טיילור (1931)

ג'ון סרל (1932)

  • סיווג פעולות הדיבור:
    • פעולות דיבור טענתיות (assertative): בפעולות אלה הדובר מתחייב לאמיתות דבריו. פעולות כגון: לתאר, לטעון, להסיק, להכחיש, לאשר.
    • פעולות דיבור הכווניות (directive): בפעולות אלה הדובר מנסה לגרום לנמען לבצע דבר מה. פעולות כגון: לבקש, לדרוש, להמליץ, להזהיר, לשאול.
    • פעולות דיבור התחייבותיות (commissive): פעולות אלה מחייבות את הדובר לפעולה עתידית מצדו. פעולות כגון: להבטיח, לאיים, להציע, להסכים.
    • פעולות דיבור הבעתיות (expressive): בפעולות אלה הדובר מביע מצב פסיכולוגי שבו הוא נמצא. פעולות כגון: להתנצל, לגנות, להודות, לברך, להשתתף בצער.
    • פעולות דיבור הצהרתיות (declarative): בפעולות אלו הדובר גורם לשינוי מיידי במציאות "מוסדית". פעולות כגון: להכריז מלחמה, לתת שם, לגזור דין, לנדות, להינשא.
  • החדר הסיני

מייקל וולצר (1935)

‏אלן באדיו (1937)

רוברט נוזיק (1938–2002)

סול קריפקה (1940)

ז'אק רנסייר (1940)

ז'וליה קריסטבה (1941)

דייוויד לואיס (1941–2001)

גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק (1942)

פרנק ג'קסון (1943)

דונה הראווי (1944)

סייברפמיניזם

דאגלס הופשטטר (1945)

סלבוי ז'יז'ק (1945)

פיטר סינגר (1946)

מרתה נוסבאום (1947)

ג'ודית באטלר (1956)

דייוויד צ'אלמרס (1966)

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dictionary of Philosophy of Mind - qualia
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29120677פילוסופיה - מונחים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פילוסופיה_-_מונחים&oldid=1775601"