פיטר סינגר

פיטר סינגר
Peter Singer

זרם	תועלתנות
תחומי עניין	אתיקה, ביואתיקה, זכויות בעלי חיים
הושפע מ	דרווין, הנרי סידג'וויק, ר"מ הר, ג'רמי בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, קרל מרקס
השפיע על	ג'יימס רייצ'לס, ביל גייטס

פיטר אלברט דייוויד סינגר (באנגלית: Peter Albert David Singer; נולד ב-6 ביולי 1946) הוא פילוסוף אוסטרלי-יהודי הנמנה עם הזרם התועלתני, מתמחה באתיקה יישומית ובביואתיקה, וידוע בעיקר בשל דעותיו בתחום מעמדם המוסרי של בעלי־החיים.

חייו

סינגר נולד במלבורן, אוסטרליה להורים ממוצא יהודי וינאי, אשר נמלטו מאירופה טרם פריצת מלחמת העולם השנייה, ב-1938. למד משפטים, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת מלבורן. ב-1969 הגיש את עבודת המאסטר שלו, בשם "מדוע עלי להיות מוסרי?". לאחר מכן זכה במלגה ללימודים באוניברסיטת אוקספורד, שם עבד על עבודת הדוקטורט שלו בנושא אי-ציות אזרחי, שלבסוף פורסמה בתור ספרו הראשון, "דמוקרטיה ואי-ציות" (1973). לאחר שנשאר זמן מה כמרצה באוקספורד, עבר ללמד באוניברסיטת ניו יורק, שם השלים את עבודתו על ספרו השני, וכנראה הידוע ביותר, "שחרור בעלי־החיים". לאחר מכן חזר לאוסטרליה, ולמד באוניברסיטת לה טרוב ובאוניברסיטת מונש, שם ייסד את המרכז לביואתיקה אנושית. ב-1996 התמודד על מושב בסנאט האוסטרלי מטעם מפלגת הירוקים, אך ללא הצלחה.

כיום מחזיק בשתי משרות הוראה, באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת פרינסטון. בנוסף לחיבורים פילוסופיים רבים, חיבר גם ספר היסטורי על הקהילה היהודית בווינה ערב תקופת עליית הנאציזם, בהתבסס על מכתביו של סבו.

סינגר הוא אתאיסט. הוא התבטא בנושא זה מספר פעמים, וכמו כן נאם בכנס של "ברית האתאיסטים הבינלאומית" בשנת 2012.

שחרור בעלי-החיים

פיטר סינגר

סינגר הוא בין האנשים המשפיעים ביותר על התנועה לזכויות בעלי־חיים, וספרו, "שחרור בעלי־החיים" נחשב אחד הפרסומים החשובים בנושא. בספר זה טוען סינגר, בהתאם למסורת התועלתנית, שלא ניתן להצדיק פגיעה בזולת למען קידום האינטרס שלנו, כאשר הפגיעה היא קשה יותר מאשר האינטרס שאותו אנו באים לקדם, ואף על פי כן, בתרבות שלנו מקובל להצדיק פגיעה בבעלי־חיים - גם כשמדובר בפגיעה קשה ביותר - לקידום כל אינטרס אנושי שהוא - גם כשמדובר באינטרסים זניחים ביותר. את הסיבה לכך תולה סינגר בסוגנות (speciesism) - מונח שנטבע על ידי פעיל זכויות בעלי־החיים ריצ'רד ריידר ופירושו אפליה שרירותית על רקע מין ביולוגי. סינגר טוען כי אין תוקף לסוגנות, וכי בדומה לאפליות נוספות על רקע שרירותי, היא אינה יכולה להיות מוצדקת.

כתועלתן, סינגר אינו שולל על הסף כל ניצול בעלי־חיים, אלא רק במידה והסבל הנגרם כתוצאה ממנו לבעלי־החיים עולה על התועלת שהוא מביא לבני־האדם. עם זאת, משמעותו של הדבר בפועל שוללת את רוב צורות ניצול בעלי־החיים, ובהתאם לכך סינגר דוגל בהפסקת הניסויים בבעלי־חיים ובביטול תעשיית המזון והלבוש מהחי.

בין פעילותיו, היה גם מיוזמי "פרויקט הקוף הגדול", קמפיין הפועל להשגת זכויות חוקיות לקופי-על הומינידים (שימפנזים, גורילות ואורנגאוטן), שזכה עד כה להצלחה בניו זילנד ובספרד.

הספר "שחרור בעלי-החיים" והמאמרים עליהם התבסס היו רבי השפעה בקרב פעילי זכויות בעלי החיים בארצות הברית. בין השאר, הנרי ספירא הושפע ממאמריו של סינגר והחל לעסוק בתחום זה. בשנת 1986 ערך סינגר ראיון ממושך עם ספירא, שהפך לסרט תיעודי אודותיו.

בריאיון בשנת 2006 נשאל סינגר: "האם אתה אוכל בשר? אם לא, האם אתה טבעוני?" תשובתו הייתה: "אני לא אוכל בשר. הייתי צמחוני החל משנת 1971. הפכתי בהדרגה ליותר ויותר טבעוני. אני טבעוני בעיקרון, אבל אני טבעוני גמיש. אני לא הולך לסופרמרקט וקונה דברים לא טבעוניים בשביל עצמי. אבל כשאני מטייל או הולך לבתים של אנשים אחרים, אני די מרוצה לאכול צמחוני ולא טבעוני."

עוני קיצוני ואלטרואיזם אפקטיבי

במאמרו המשפיע "Famine, Affluence, and Morality", טוען סינגר כי אין זה מוצדק מבחינה מוסרית שיש אנשים החיים בעושר ובשפע בעוד שישנם אנשים אשר חיים עם מחסור במזון ועוני קיצוני. סינגר מציע שכל מי שמסוגל לעזור לעניים צריך לתרום חלק מההכנסה שלו למטרת צמצום העוני הקיצוני בעולם ולמטרות דומות. בספרו, "The Life You Can Save", טוען סינגר שלאזרחי המדינות המפותחות יש הכרח מוסרי לתרום יותר כדי לעזור לעניי העולם.

סינגר תומך פעיל של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. בהתאם לתפיסתו התועלתנית, הוא טוען כי אנשים לא רק צריכים לנסות להפחית את הסבל בעולם, אלא לנסות להפחית הסבל בעולם בדרך האפקטיבית ביותר. סינגר יזם את ארגון האלטרואיזם האפקטיבי, The Life You Can Save בעת יצאת ספרו בעל שם זה. ב-2013 העביר הרצאה בTED המציגה את העקרונות של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי.

הפלות והמתות חסד

סינגר הוא תומך מובהק של הפלות והמתות חסד. בהתאם להשקפותיו התועלתניות, סינגר גורס כי אדם הנמצא במצב בו הסבל הצפוי לו גדול באופן ניכר מהתועלת שניתן לו להפיק מחייו, לא יהיה זה בלתי מוסרי להפסיק את חייו. בהתאם לכך, הוא לא רק מצדד בהפלות, אלא גם חושב שיש לאפשר להורים את הבחירה להמית תינוקות שנולדו עם נכויות חמורות בצורה שיאיימו באופן משמעותי על אושרם בעתיד במשך השבועות הראשונים לחייהם. לטענתו של סינגר, בשלב זה של התפתחותו, התינוק עדיין לא החל לפתח מודעות עצמית או השקפות ושאיפות לגבי העתיד, ולכן שיקולים של מימוש עצמי, שהיו באים בחשבון לגבי חייו של אדם בוגר, אינם תקפים במקרה זה. בדומה לכך, הוא חושב שיש לאפשר לאנשים את הבחירה להמית בני משפחה חולים שאיבדו את היכולת השכלית לקיים השקפות ושאיפות לגבי העתיד.

ביקורת

כתוצאה מהשקפתו מעוררת המחלוקת, סינגר זוכה לביקורת רבה, ובפרט כנגד עמדותיו ביחס להמתות חסד, הנחשבות כמבזות את קדושת החיים. הוא הואשם בין היתר בצביעות משום שהמשיך לתמוך בחיי אמו כשהייתה במצב מתקדם של מחלת אלצהיימר, למרות שעל-פי השקפותיו שלו עצמו, חייה היו כאלו שאין הצדקה להמשיך לקיימם. עם זאת, סינגר מעולם לא טען שיש להרוג חולים שאיבדו את היכולת השכלית למודעות לגבי העתיד, אלא רק שיש לאפשר לבני משפחתם את הבחירה לעשות כן. סינגר זוכה גם לביקורת מתוך התנועה לזכויות בעלי-החיים, על שום השקפותיו התועלתניות, שאינן שוללות באופן עקרוני כל ניצול בעלי־חיים ועל כן לכאורה מעניקות לו הצדקה. קול בולט בביקורת עליו מכיוון זה הוא המשפטן גארי פרנציון, שטוען שזכויות בעלי־חיים צריכות להיות מוחלטות, ואינן ניתנות להפרה על ידי אינטרסים אנושיים.

בדיאלוג שנערך במגזין האלקטרוני סלייט, המשפטן האמריקני ריצ'רד פוזנר טען שהטיעונים של סינגר אינם יכולים לשכנע את מי שאינו מקבל אותם, ושהפופולריות של סינגר נובעת מכך שרבים אינם מבינים את ההשלכות הראדיקליות של הפילוסופיה שלו. עם זאת, פוזנר הביע הערכה לסינגר ולהשפעה שלו.

הפילוסוף רוג'ר סקרוטון (Scruton) כתב בשנת 2000 כי "עבודותיו של סינגר, במיוחד כאשר מדובר בפרופסור לפילוסופיה, מכילות מעט או כלל-לא טיעונים פילוסופיים. הן מפיקות את עקרונותיהם המוסריים מרחיקי הלכת, מתועלתנות חלולה, שסופרת את הכאב ואת ההנאה של כל היצורים החיים באופן שווה, תוך התעלמות מכל מה שאמר במסורת הפילוסופית שלנו לגבי הבחנה בין בני אדם לבין בעלי חיים.

פרסומיו הבולטים

• דמוקרטיה ואי-ציות, 1973
• שחרור בעלי־החיים, 1975 (מהדורות נוספות ב-1990, 2002)
• מוסר הלכה למעשה, ירושלים: מאגנס, 2009.
• האם על התינוק לחיות?, 1985
• כיצד עלינו לחיות? אתיקה בעידן של עניין עצמי, 1995
• דוחקים את הקץ: סבי והטרגדיה של יהדות וינה, 2003
• נְשיא הטוב והרע, האתיקה של ג'ורג' ו. בוש, 2004

ראו גם

• ריצ'רד ריידר
• טום ריגאן
• קרול אדמס
• מרטי קיל
• ג'יימס רייצ'לס
• שחרור בעלי-החיים (ספר)
• מוסר הלכה למעשה
• תועלתנות
• אלטרואיזם אפקטיבי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר סינגר בוויקישיתוף

• עמוד הבית של פיטר סינגר
• האתיקה של מה שאנו אוכלים - הרצאה של פיטר סינגר (באנגלית)
• אלטרואיזם אפקטיבי - הרצאה של פיטר סינגר (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25651343פיטר סינגר