ריצ'רד רורטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד רורטי
Rorty.jpg
לידה 4 באוקטובר 1931
פטירה 8 ביוני 2007 (בגיל 75)
מונחה לדוקטורט רוברט ברנדום
זרם פרגמטיזם
תחומי עניין פילוסופיה של הלשון, אתיקה, ספרות
הושפע מ היידגר, ויטגנשטיין, סלרס, קוויין, ג'ון דיואי, ניטשה, תומאס קון, מישל פוקו, דרידה, ג'ון רולס, יוברט דרייפוס
השפיע על ברנדום, מקדאוול, יורגן הברמאס

ריצ'רד רורטיאנגלית: Richard McKay Rorty;‏ 4 באוקטובר 1931 - 8 ביוני 2007) היה פילוסוף אמריקאי.

ביוגרפיה

רורטי נולד בניו יורק. למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת שיקגו, ועסק בתחילה בניסיון להתאמה בין אמונותיו האישיות לבין החיפוש אחר האמת. את הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת ייל על "מושג הפוטנציאל", וספרו הראשון, "המפנה הלשוני" (The Linguistic Turn), היו במסורת האנליטית השליטה. הכרת הפרגמטיזם, ובמיוחד כתביו של ג'ון דיואי, וכן יצירתם של פילוסופים פוסט-אנליטיים כמו קוויין ווילפרד סלרס, גרמו לשינוי בחשיבה שלו. פרגמטיסטים בדרך כלל טוענים כי האמת של רעיון צריכה להמדד על פי היעילות שלו, הוא האפשרות שלו להתמודד עם בעיה מסוימת, ולא על פי התאמתו ל"אמת" חיצונית. רורטי חיבר בין הפרגמטיזם לאונטולוגיה ויטגנשטיינית, שקובעת כי משמעות היא תוצר חברתי-לשוני, וכי משפטים אינם מתחברים אל העולם ביחס של התאמה. רעיונות אלה מאפשרים לרורטי להעמיד בסימן שאלה רבות מהנחות היסוד של הפילוסופיה.

לאחר שהחזיק במשרות הוראה בוולסלי קולג', אוניברסיטת פרינסטון, ובאוניברסיטה של וירג'יניה, עבר רורטי להיות פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת סטנפורד. המעבר מפילוסופיה לספרות שיקף את עמדתו שפילוסופיה עצמה היא רק סוג של ספרות.

בשנים 1954- 1972 היה נשוי לאמלי רורטי.

חיבוריו

באחד מחיבוריו העיקריים, "פילוסופיה ומראת הטבע" (Philosophy and the Mirror of Nature) (1979), רורטי מאחד רעיונות הלקוחים מוילפריד סלרס, תומאס קון, לודוויג ויטגנשטיין ואחרים, על מנת ליצור את דוקטרינת "המסת" הבעיות הפילוסופיות, במקום לפתור אותן. הוא טוען כי אפיסטמולוגיה, תורת הידע, היא תוצר של הדעה המוטעית כי הנפש מתפקדת כמו מראה, שמטרתה לשחזר בנאמנות את המציאות החיצונית. הוא מתקיף חקירות פילוסופיות אוניברסליות, כגון בעיית גוף ונפש, בכך שהוא מראה את ההקשר ההיסטורי שלהם ואת מקריותם. רורטי טוען בעד ההרמנויטיקה, כלומר הסברת טקסטים על ידי טקסטים אחרים, במקום לחפש אחר הסבר אולטימטיבי שיוצדק באמצעות כוח גבוה יותר.

חיבור חשוב אחר של רורטי, "קונטינגנטיות, אירוניה וסולידריות", פורסם ב-1989. בחיבור זה, רורטי נוטש את האפשרות להסביר את התאוריות שלו באופן אנליטי, הוא יוצר סכמה מושגית אלטרנטיבית לזו של הפלטוניסטים שהוא דוחה. סכמה זו מבוססת על הדעה, כי אין אמת גבוהה יותר מיכולתו של האדם להחיות את עצמו מחדש, דעה שנלקחה מניטשה אותה מזהה רורטי גם ברומנים של פרוסט. ספר זה גם מסמן את ניסיונו הראשון לבנות באופן מודע ראייה פוליטית המתאימה לפילוסופיה שלו, ראייה של קהילה מגוונת שמחוברת על ידי ההתנגדות לסבל, ולא על ידי רעיונות מופשטים כמו צדק, אנושיות משותפת, וכיוצא בזה.

רורטי הוא אחד מהפילוסופים הנקראים ביותר בזמננו. הפילוסופיה הפוליטית והמוסרית שלו מותקפת מהימין, המכנים אותה רלטביסטית וחסרת אחריות, ומהשמאל, שאומרים כי היא לא מספקת מסגרת מספיקה לצדק חברתי. הביקורת הנפוצה ביותר היא שדעותיו של רורטי סותרות את עצמן, אף שביקורת כזאת מתאימה ביותר לתאוריות של רורטי על "ויכוח בתוך" כנגד "ויכוח מחוץ" ל"משחק-השפה" נתון.

פרסומים נוספים של רורטי כוללים שלושה כרכים של מאמרים פילוסופיים, "להשיג את ארצנו" (Achieving Our Country) מניפסט פוליטי המבוסס חלקית על קריאות מג'ון דיואי ווולט ויטמן, ו"פילוסופיה ותקווה חברתית" (Philosophy and Social Hope), אוסף של מאמרים לציבור הרחב.

ספרים מתורגמים לעברית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד רורטי בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0