דוד הד

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. דוד הד (Heyd; נולד ב-31 ביולי 1945 בירושלים) הוא פרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לפילוסופיה ע"ש חיים פרלמן.

ביוגרפיה

אביו, אוריאל הד, שימש פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמד בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. הד למד לתואר ראשון ושני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית והשלים דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד ב-1976. הדיסרטציה שלו, בהנחיית סר סטיוארט המפשייר וסר ג'פרי וארנוק, הייתה בנושא "The Status of Supererogatory Acts in Ethical Theory". לאחר מכן החל להרצות בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הד היה מרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ברקלי ועוד.

תחומי המחקר של הד הם אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. הוא חבר במועצה הלאומית לביואתיקה ובוועדות ציבוריות בנושאים של פונדקאות, חוק החולה הנוטה למות, ניסויים רפואיים בבני אדם, טכנולוגיות גנטיות ואתיקה במחקר.

הד נשוי ואב לבן. אשתו, מילי הד, היא פרופסור לאמנות מודרנית ועכשווית באוניברסיטה העברית. אחיו, מיכאל הד (1943–2014), היה פרופסור להיסטוריה, גם הוא באוניברסיטה זו.

אתיקה ורפואה, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור ('האוניברסיטה המשודרת'), 1989.
החיים הטובים: המימד החסר ברפואה המודרנית – מחשבות של רופא ופילוסוף, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, 1999. (יחד עם בנימין מוזס)

Supererogation: Its Status in Ethical Theory, Cambridge: Cambridge University Press, 1982
Genethics: Moral Issues in the Creation of People, Berkeley: University of California Press, 1992

מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2007. (יחד עם דניאל אטאס)

בשנת 2017 זכה הד בפרס א.מ.ת (פרס האמנות המדע והתרבות), בקטגוריה מדעי הרוח והיהדות: פילוסופיה.^[1]

28162060דוד הד