אהבת הגורל

אהבת הגורל (בלטינית: Amor Fati) הוא מונח סטואיקני המתאר מישהו הרואה בעין יפה את כל מה שקורה לו, כולל ייסורים ואובדן, כחלק בלתי נמנע של המציאות שמובילה על פי השקפתו למטרה מסוימת.

מקור המונח

מקור המונח חכמי האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית שקראו לנו לא להיות מוטרדים במחשבות על העבר ולא לשגות בתקוות לעתיד, אלא לקבל את המציאות כפי שהיא:

"כדי שחייך לא יטרידוך לעולם, אל נא תהרהר בכל הצרות העתידות לבוא עליך, אלא שאל את עצמך בכל רגע 'האם מאורע זה כה קשה מנשוא עד כי לא אוכל לעמוד בו?' זכור נא כי מה שמכביד עליך איננו ההווה אלא מחשבותיך באשר לעתיד או לעבר." (מרקוס אורליוס 'הרהורים' VIII).

דברים אלה תואמים את הבודהיזם. מימרא בודהיסטית מפורסמת אומרת כי צריך לחיות כאילו הרגע החשוב ביותר בחיינו הוא זה שבו אנו חיים כאן ועכשיו.

ביהדות

באופן מעט שונה, גם היהדות מלמדת את האדם לקבל את כל המאורעות הבאים עליו, אך בהבנה שאינם באים באופן מקרי או על ידי "המציאות", אלא שהקדוש ברוך הוא מכוון את כל מה שקורה לאדם, לטוב ולמוטב, על פי שיקולים מדוקדקים שלרוב נסתרים מעינינו.

על פי תפיסה זו נאמר במשנה שעל שמיעת בשורות רעות יש לברך ברכת ברוך דיין האמת, וכן נאמר ”חייב אדם לברך על הרעה כשם כמברך על הטובה”. הגמרא מביאה לדין זה מספר מקורות, מהתורה, מספר תהילים וכן מספר איוב.

התנא נחום איש גם זו נתפס כמי שאימץ גישה זו באופן גורף, וכך מבארת הגמרא את הסיבה שכונה בשם זה: ”ואמאי קרו ליה (ומדוע קראו לו) נחום איש גם זו? דכל מילתא דהוה סלקא ליה (שעל כל דבר שקרה לו) אמר 'גם זו לטובה'” (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"א עמוד א')

גם על תלמידו רבי עקיבא מסופר בגמרא שאירעו לו שורה של אכזבות והפסדים, ועל כל אחד ואחד היה אומר "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה", וכבר למחרת בבוקר נוכח לראות כיצד אכן כל אותן התרחשויות שימשו להצלתו.

גם לגבי מצבו הכלכלי של האדם נאמר במשנה שנכון לכל אחד להסתפק ולשמוח במה שיש לו – ”איזהו עשיר - השמח בחלקו” (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'). מידה זו של שמחה בחלקו אף נמנית כאחת ממ"ח קנייני תורה.

למרות האמור, היהדות אינה רואה שום סתירה בכך שהאדם יתפלל לקב"ה הן על עצמו והן על אחרים ויבקש שיפור במצבם, ואדרבה אנשי כנסת הגדולה תיקנו את תפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים ביום ומלאה בבקשות על הכלל והפרט, וכן בדברי חז"ל ניתן למצוא קריאות רבות המעודדות תפילה, עד כדי דבריו של רבי יוחנן ”ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א עמוד א').

בפילוסופיה המודרנית

המונח אהבת הגורל מופיע שוב ושוב בכתביו של הפילוסוף פרידריך ניטשה.

בספרו "המדע העליז", סעיף 276, הוא כתב:

"ועוד אני חי, ועוד חושב: חייב אני לחיות, כי עוד חייב אני לחשוב. Sum ergo cogito: Cogito ergo sum. היום מתיר לעצמו כל אדם להביע את משאלתו ואת מחשבתו היקרה לו מכל: ובכן, אגיד גם אנכי, מה ביקשתי היום מעצמי, ומה המחשבה שרחש לבי לראשונה בפרוס השנה החדשה – מה המחשבה איוויתיה להיות לי בסיס וערובה וערבות לכל משך החיים! אני מבקש להוסיף ולהיטיב ללמוד, איך לראות את הכורח שבדברים כולם בחזקת יופי – אזי, אהיה אחד מאלה המעניקים יופי לדברים. Amor fati [אהבת הגורל] זו תהא אהבתי מעתה ואילך! איני רוצה לערוך מלחמה נגד הכיעור. איני רוצה להאשים, אף את המאשימים איני רוצה להאשים. להעלים עין, זו תהא שלילתי היחידה! ובסיכומו ובכלל של דבר: ברצוני להיות ביום מן הימים לאומר-הן בלבד!"

בספרו "הנה האיש" 'מדוע אני כה חכם', סעיף 10 נכתב:

"נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל. לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים, ואל תתבוננו במה שלפניכם, במה שמאחריכם או במה שבשמים. אין די בכך לעמוד בפני הבלתי נמנע, ועוד פחות מזה, להעלים עין ממנו. כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא - ובכל זאת אהבוה."

המשמעות שנותן ניטשה בספרו לביטוי זה (אהבת הגורל) היא כי על האדם לאשר מחדש, להסכים ולקבל את כל האירועים שקרו לו במהלך חייו ואת אלה שעוד יקרו לו, ולהגדיר באמצעותם את חייו כחייו שלו. להסכים שכל מה שקרה לו חייב היה לקרות על מנת שיוכלו אלו למסגר אפוא את חייו שלו. ובהתאם להנחת העבודה הזו אין זה מספיק להבין ולקבל שכל מה שקורה הוא הכרחי, אלא מוכרח האדם לאהוב את כל מה שקורה לו. הוא מוסיף כי האדם לא יכול להיות בררן ולבחור רק באותם חלקים שבו ובחייו אותם הוא אוהב, אלא עליו לקבל גם את אותם חלקים בהם הוא לא בחר ושלא הייתה לו באמת יכולת בחירה בהם. יחד עם זאת ניטשה מתנגד לפטאליזם השולל לחלוטין קיום של בחירה חופשית.^{[דרוש מקור]}

מחשבתו של אנדרה קונט-ספונוויל - פילוסוף צרפתי בן זמננו - גם היא מסתכמת בקריאה להשלים עם המציאות כפי שהיא - מה שבא על ביטויו בביקורתו על התקווה: "לקוות קצת פחות, לאהוב קצת יותר" זה מה שלדעתו מהווה את המפתח לחוכמה.

קישורים חיצוניים

• מארק שולמן, לקחת את הזמן ולחיות, מגזין אלכסון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אהבת הגורל29353127Q2002653