אהבת הגורל

אהבת הגורל (בלטינית: Amor Fati) הוא מונח סטואיקני המתאר מישהו הרואה בעין יפה את כל מה שקורה לו, כולל ייסורים ואובדן, כחלק בלתי נמנע של המציאות שמובילה על פי השקפתו למטרה מסוימת.

מקור המונח

מקור המונח חכמי האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית שקראו לנו לא להיות מוטרדים במחשבות על העבר ולא לשגות בתקוות לעתיד, אלא לקבל את המציאות כפי שהיא:

"כדי שחייך לא יטרידוך לעולם, אל נא תהרהר בכל הצרות העתידות לבוא עליך, אלא שאל את עצמך בכל רגע 'האם מאורע זה כה קשה מנשוא עד כי לא אוכל לעמוד בו?' זכור נא כי מה שמכביד עליך איננו ההווה אלא מחשבותיך באשר לעתיד או לעבר." (מרקוס אורליוס 'הרהורים' VIII).

דברים אלה תואמים את הבודהיזם. מימרא בודהיסטית מפורסמת אומרת כי צריך לחיות כאילו הרגע החשוב ביותר בחיינו הוא זה שבו אנו חיים כאן ועכשיו.

בפילוסופיה המודרנית

מונח זה מופיע שוב ושוב בכתביו של הפילוסוף פרידריך ניטשה.

בספרו "המדע העליז", סעיף 276, הוא כתב:

"ועוד אני חי, ועוד חושב: חייב אני לחיות, כי עוד חייב אני לחשוב. Sum ergo cogito: Cogito ergo sum. היום מתיר לעצמו כל אדם להביע את משאלתו ואת מחשבתו היקרה לו מכל: ובכן, אגיד גם אנכי, מה ביקשתי היום מעצמי, ומה המחשבה שרחש לבי לראשונה בפרוס השנה החדשה – מה המחשבה איוויתיה להיות לי בסיס וערובה וערבות לכל משך החיים! אני מבקש להוסיף ולהיטיב ללמוד, איך לראות את הכורח שבדברים כולם בחזקת יופי – אזי, אהיה אחד מאלה המעניקים יופי לדברים. Amor fati [אהבת הגורל] זו תהא אהבתי מעתה ואילך! איני רוצה לערוך מלחמה נגד הכיעור. איני רוצה להאשים, אף את המאשימים איני רוצה להאשים. להעלים עין, זו תהא שלילתי היחידה! ובסיכומו ובכלל של דבר: ברצוני להיות ביום מן הימים לאומר-הן בלבד!"

בספרו "הנה האיש" 'מדוע אני כה חכם', סעיף 10 נכתב:

"נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל. לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים, ואל תתבוננו במה שלפניכם, במה שמאחריכם או במה שבשמים. אין די בכך לעמוד בפני הבלתי נמנע, ועוד פחות מזה, להעלים עין ממנו. כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא - ובכל זאת אהבוה."

המשמעות שנותן ניטשה בספרו לביטוי זה (אהבת הגורל) היא כי על האדם לאשר מחדש, להסכים ולקבל את כל האירועים שקרו לו במהלך חייו ואת אלה שעוד יקרו לו, ולהגדיר באמצעותם את חייו כחייו שלו. להסכים שכל מה שקרה לו חייב היה לקרות על מנת שיוכלו אלו למסגר אפוא את חייו שלו. ובהתאם להנחת העבודה הזו אין זה מספיק להבין ולקבל שכל מה שקורה הוא הכרחי, אלא מוכרח האדם לאהוב את כל מה שקורה לו. הוא מוסיף כי האדם לא יכול להיות בררן ולבחור רק באותם חלקים שבו ובחייו אותם הוא אוהב, אלא עליו לקבל גם את אותם חלקים בהם הוא לא בחר ושלא הייתה לו באמת יכולת בחירה בהם. יחד עם זאת ניטשה מתנגד לפטאליזם השולל לחלוטין קיום של בחירה חופשית.^{[דרוש מקור]}

מחשבתו של אנדרה קונט-ספונוויל - פילוסוף צרפתי בן זמננו - גם היא מסתכמת בקריאה להשלים עם המציאות כפי שהיא - מה שבא על ביטויו בביקורתו על התקווה: "לקוות קצת פחות, לאהוב קצת יותר" זה מה שלדעתו מהווה את המפתח לחוכמה.

קישורים חיצוניים

• מארק שולמן, לקחת את הזמן ולחיות, מגזין אלכסון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29353127אהבת הגורל