ז'אק רנסייר

ז'אק רנסייר
Jacques Rancière

רנסייר מרצה בUNIA סביליה, ספרד (2006)
לידה	10 ביוני 1940 (גיל: 84) אלג'יר, צרפת
מקום לימודים	אקול נורמל סופרייר
מוסדות	European Graduate School, מחברות הקולנוע, סורבון
זרם	פילוסופיה קונטיננטלית
תחומי עניין	פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של החינוך, אסתטיקה, אמנות, ספרות, קולנוע, מטאפילוסופיה
הושפע מ	אפלטון, אריסטו, קאנט, מרקס, פוקו, לאקאן, באדיו, ליוטר, אלתוסר
השפיע על	ז'יז'ק, ג'אד נאמן
מדינה	צרפת
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (2016)

ז'אק רנסייר (בצרפתית: Jacques Rancière;‏ נולד ב-10 ביוני 1940) הוא פילוסוף צרפתי, פרופסור לפילוסופיה ב-EGS בסאס פה, ופרופסור לפילוסופיה לשעבר באוניברסיטת פריז VIII: המרכז האוניברסיטאי הנסיוני ונסן - סן-דני . הוא התפרסם לראשונה בזכות "לקרוא את הקפיטל" (ביקורת נאו-מרקסיסטית להקפיטל של קרל מרקס) משנת 1965, שנכתב יחד עם מורו, לואי אלתוסר.

רנסייר עוסק בפילוסופיה פוליטית, בפילוסופיה של החינוך ובאסתטיקה; בתחום זה הוא זכה להכרה בזכות ספרו "חלוקת החושי" שתורגם לעברית.

הגותו

רישום של רנסייר, צייר ארתורו אספינוסה (Arturo Espinosa)

רנסייר תרם לחיבור המשפיע "לקרוא את הקפיטל" לפני שנפרד בפומבי מאלתוסר, על רקע יחסו למרד הסטודנטים במאי 1968 בפריז. רנסייר חש כי עמדתו התאורטית של אלתוסר אינה מותירה מקום מספיק להתקוממות עממית ספונטנית.

מאז יצא רנסייר לדרך אינטלקטואלית עצמאית, ופרסם שורה של עבודות המתחקות אחר המושגים שמרכיבים את הבנתנו את השיח הפוליטי, כגון "אידאולוגיה" ו"פרולטריון". רנסייר ביקש לברר האם מעמד הפועלים אכן קיים, וכיצד המוני העובדים שחושבים כמו אלתוסר התייחסו ברציפות למערכת יחסים עם ידע, ובמיוחד לגבולות הידע של הפילוסופים ביחס לפרולטריון. דוגמה לקו חשיבה זה הוא ספרו של רנסייר " Le Philosophe et ses pauvres" (בתרגום חופשי: הפילוסוף וענייו) משנת 1983. זהו ספר על תפקיד העניים בחיי הרוח של הפילוסופים.

לאחרונה כתב רנסייר בנושא זכויות האדם ובמיוחד את תפקידם של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים בקביעת הסמכות לקבוע אילו קבוצות של אנשים, שוב בעיית ההמונים, מצדיקים התערבות של זכויות אדם ואפילו מלחמה.

מנהל בית הספר הבור

בשנת 1987 פורסם ספרו של רנסייר "Le Maître ignorant: Cinq leçons sur l'émancipation intellectuelle" (בתרגום חופשי: מנהל בית הספר הבור: חמישה שיעורים באמנציפציה אינטלקטואלית). הספר נכתב עבור מחנכים ואנשי חינוך לעתיד. באמצעות סיפורו של יוסף ז'קוט , רנסייר קורא תיגר על קוראיו להתייחס לשוויון כנקודת מוצא ולא כיעד חינוכי. בעשותו כן, הוא מבקש ממחנכים לנטוש את הנושאים והרטוריקה של חסרון תרבותי וישועה. במקום לחייב את תלמידי בית הספר להנחות את התלמידים לקראת מטרות מסוימות ומנכורת, רנסייר טוען כי מחנכים יכולים לתעל את האינטליגנציה השווה כדי להקל על צמיחתם האינטלקטואלית בכיוונים כמעט בלתי מוגבלים. מנהל בית הספר לא צריך לדעת דבר (וייתכן שהוא בור). רנסייר מתחיל עם הנחות כי כל שווים של אינטליגנציה וכי כל תרגיל חינוכי קולקטיבי המבוסס על עיקרון זה יכול לספק את התובנות שממנו ידע נבנה. הוא טוען כי העניים וחסרי הזכויות צריכים לחלוטין להרגיש שהם מסוגלים ללמד את עצמם את אשר הם רוצים לדעת. יתר על כן, כל אחד יכול להוביל, והמדוכאים לא צריכים לחוש כפופים למומחים או להסתמך על אחרים, אלא על האמנציפציה האינטלקטואלית שלהם.

ז'קוט דגל ב"שוויון האינטליגנציה" וטען כי אדם בור יכול ללמד אנשים בורים נוסף. רנסייר פיתח את הרעיון הזה בספרו, באומרו כי "ישנה הסתייגות בכל פעם שאינטליגנציה אחת כפופה לאחרת ... מי שמלמד בלי לשתחרר מסתייג".

חלוקת החושי

בשנת 2000 פורסם ספרו חלוקת החושי. בספר זה רנסייר מבקש להחזיר את הדיון האסתטי מהעיסוק ביופי ואמנות לעיסוק ב"חושי". בספר רנסייר מבין ומנסח מחדש את משמעותו של מושג החושי, ובוחן כיצד המושג טומן בחובו את הקשר בין האסתטי לבין הפוליטי. רנסייר מוצא באמנות מרחב מועדף המאפשר לחושי להתגלות. בספר הוא דן בין היתר בתפיסות האסתטיות של אפלטון, אריסטו וקאנט.

השפעה

בשנת 2006, נמסר כי התאוריה האסתטית של רנסייר הפכה לנקודת התייחסות באמנות החזותית, ורנסייר הרצה באירועי עולם כגון אמנות יריד האמנות. המועמדת לשעבר לנשיאות צרפת, סגולן רויאל תיארה את רנסייר כפילוסוף האהוב עליה. בין האינטלקטואלים שהושפעו מעבודתו, גבריאל רוקהיל (Gabriel Rockhill) פיתח פרדיגמה חדשה לחשיבה על הקשר ההיסטורי בין אסתטיקה לפוליטיקה בדיאלוג הדוק עם כתביו של רסיירר.

מבקרת הספרות ריטה פלסקי כינתה את רנסייר כמבשר חשוב של פרויקט פוסט-ביקורת הספרות (postcritique).

ביבליוגרפיה נבחרת

חיבורים בעברית

• ז'אק רנסייר, חלוקת החושי, האסתטי והפוליטי (2000) (תרגום מצרפתית: שי רוז'נסקי; עריכה מדעית עדי אפעל), תל אביב: רסלינג, 2008.
• ז'אק רנסייר, "הפרדוקסים של האמנות הפוליטית", בצלאל - כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, פליטות, גיליון #4, 2017.

חיבוריו של רנסייר בתרגום לאנגלית

• Reading Capital (1968) (with Louis Althusser, Roger Establet, Pierre Macherey and Étienne Balibar in the French original edition)
• “Reply to Levy”. Telos 33 (Fall 1977). New York: Telos Press.
• The Nights of Labor: The Workers' Dream in Nineteenth-Century France (1989) מסת"ב 0-87722-833-7.
• Nights of Labor
• The Ignorant Schoolmaster: Five Lessons in Intellectual Emancipation (1987, tr. 1991) - מסת"ב 0-8047-1969-1.
• The Names of History: On the Poetics of Knowledge (1994) - This is a brief book, arguing for an epistemological critique of the methods and goals of the traditional study of history. It has been influential in the philosophy of history
• On the Shores of Politics (1995): מסת"ב 0-86091-637-5
• Disagreement: Politics and Philosophy (1998) מסת"ב 0-8166-2844-0.
• Short Voyages to the Land of the People (2003): מסת"ב 0-8047-3682-0
• The Politics of Aesthetics: The Distribution of the Sensible, ed. and transl. by Gabriel Rockhill (2004): מסת"ב 978-0-8264-8954-8
• The Philosopher and His Poor, ed. Andrew Parker, co-trans. John Drury, Corinne Oster, and Andrew Parker (2004): מסת"ב 978-0-8223-3274-9
• The Future of the Image (2007): מסת"ב 1-84467-107-0
• Hatred of Democracy (2007): מסת"ב 978-1-84467-098-7
• The Aesthetic Unconscious (2009), transl., Debra Keates & James Swenson: מסת"ב 978-0-7456-4644-2
• The Emancipated Spectator (2010): מסת"ב 978-1-84467-343-8
• Dissensus: On Politics and Aesthetics (2010): מסת"ב 978-1-84706-445-5
• Chronicles of Consensual Times (2010), tr. by Steven Corcoran: מסת"ב 978-0-8264-4288-8
• The Politics of Literature (2011), tr. by Julie Rose: מסת"ב 978-0-7456-4531-5
• Staging the People: The Proletarian and His Double (2011), tr. by David Fernbach: מסת"ב 978-1-84467-697-2
• Althusser's Lesson (2011) - The first English translation of Rancière’s first book, in which he explores and begins to move beyond the thought of his mentor, Louis Althusser (tr. by Emiliano Battista) מסת"ב 978-1-4411-0805-0
• Mute Speech: Literature, Critical Theory, and Politics (2011), tr. by James Swenson: מסת"ב 978-0-231-15103-0
• Mallarmé: The Politics of the Siren (2011), tr. by Steven Corcoran: מסת"ב 978-0-8264-3840-9
• Aisthesis: Scenes from the Aesthetic Regime of Art (2013), tr. by Zakir Paul: מסת"ב 978-1-78168-089-6
• Bela Tarr, the Time After (2013), tr. by Erik Beranek: מסת"ב 978-1937561154
• Modern Times (2017) : מסת"ב 978-953-7372-31-6 - 4 essays on temporality in art and politics, originally written in English
• "A coffee with Jacques Rancière Beneath the Acropolis" (2018), Babylonia

פילמוגרפיה

סרטים

• Marx Reloaded, ארטה, אפריל 2011.

הרצאות וידאו

• What Makes Images Unacceptable?, סרטון באתר יוטיוב, פסיפיק נרוסווסט קולג' לאמנות. פורטלנד, אורגון, 29 בפברואר 2008.
• Revising Nights of Labour, סרטון באתר יוטיוב, מרכז סאראי לחקר הארגונים המתפתחים (CSDS), 6 בפברואר 2009.
• שלילה ווורטיגו קולנועי, בית הספר למוזיקה אירופית, אוגוסט 2009.
• The Edge of Fiction, סרטון באתר יוטיוב, אוניברסיטת אוהיו, 21 בספטמבר 2017.

ראיונות

• "ייצוג נגד הדמוקרטיה" ז'אק רנסייר על הבחירות לנשיאות צרפת, 2017
• "אנחנו תמיד בורים של ההשפעות שלנו", ז'אק רנסייר ראיינו על ידי פאבלו Bustinduy, ב Conversant, 2013
• "דמוקרטיה פירושה שוויון", ראיון בפילוסופיה רדיקלית
• פוליטיקה ואסתטיקה, ז'אק רנסייר, שרואין על ידי פיטר הלורד, 2003
• ראיון היורוזין עם Ranciere, 2006
• "אמנות הולכת למקום אחר. והפוליטיקה צריכה לתפוס את זה ", ז 'אק Rancière ראיינו סודיפ Dasgupta, 2008
• 'הפוליטיקה של אסתטיקה': ז'אק רנסייר בראיון מאת ניקולס ויילסקאז מאמר ראיון זה פורסם לראשונה: 12-01-09 באתר של Nunch Punch
• ז 'אק רנסייר ראיינו על ידי Rye Dag Holmboe עבור סקירה לבן
• "אסתטיקה נגד התגשמות: ראיון של אן מארי אוליבר," חקירה קריטית, 2008
• "ז'אן-לוק גודאר, לה דת ל'ארט. אנתרופ אקטק ז'אק רנסייר "פארו דאנס CinémAction ,« האם אתה יכול לעשות את אלוקים-אמנות? ", ° 109, 2003, עמ '   106-112, repduit sur le site d לנתח L'observatoire (appareil פשוטה).

לקריאה נוספת

• The Lessons of Rancière. Samuel A. Chambers. (New York: Oxford University Press, 2013).
• Jacques Rancière: An Introduction, by Joseph Tanke. (New York & London: Continuum, 2011).
• Jacques Rancière: Politics, History, Aesthetics. Eds. Phil Watts and Gabriel Rockhill. (Durham & London: Duke University Press, 2009). Also includes an afterword by Rancière: "The Method of Equality: An Answer to Some Questions".
• Politica delle immagini. Su Jacques Rancière, ed. by Roberto De Gaetano (Cosenza: Pellegrini, 2011). Includes essays by Rancière.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'אק רנסייר בוויקישיתוף

בעברית

• גדעון עפרת, עתיד הדימוי או עתידו של ז'אק רנסייר, באתר המחסן של גדעון עפרת
• יצחק לאור, אי שם, רחוק, פאריס, באתר הארץ, 26 במאי 2008

באנגלית

• ז'אק רנסייר: דמוקרטיה, שוויון, אמנציפציה בעולם משתנה ב- B-FEST (הפסטיבל הבינלאומי האנטי יהודי של הבבלים) 27/05/17, Athens
• ז 'אק Rancière סגל דף ב אירופה בוגר בית הספר
• עם סביב ז'אק Rancière . אמנות ומחקר. כרך 2. מס '1. קיץ 2008
• תומאס קמפבל. שיעורים של רנסייר.
• בן דייוויס. ז'אק רנסייר, הפוליטיקה של אסתטיקה. ארטנט. ביקורת ספרים. 17 באוגוסט 2006.
• הקלטות אודיו של הרצאות אורח שניתנו באוניברסיטת ברקלי. פברואר / מרץ 2008
• לוקה ארסנג'וק. על ז'אק רנסייר . יורוזין, 1 במרץ 2007
• <ראה Tfd> אדולפו ואסקז רוקה. ז'אק רנסייר; פוליטיקה ו aisthesis
• אלי בורנובסקי. הערות על הפוליטיקה של אסתטיקה . פיליפ . ביקורת ספרים. 2006
• Juha Suoranta (2010). ז 'אק רנסייר על שוויון רדיקלי וחינוך מבוגרים . האנציקלופדיה לפילוסופיה של החינוך
• <ראה Tfd> "ז 'אק רנסייר, אני indiscipliné" . גיליון מיוחד של כתב העת Labyrinthe, 2004 (בצרפתית)
• "Guantanamo, המשפטים, ו Bushspeak: אסירים של אינסוף", מאמר CounterPunch (2002)
• Rancières להציג על מרקס: הציפור הגדולה מקדמת אי שוויון . מגזין קאטפולט. 11.05.2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26837433ז'אק רנסייר