קטגוריה (פילוסופיה)
בפילוסופיה, קטגוריות מהוות את התבניות הכלליות של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מתוך ההנחה שקיים מבנה לוגי שלפיו ניתן לסדר את הטבע, היו פילוסופים שהגדירו את הקטגוריות, וטענו שכל דבר בעולם שייך לאחת מהן.
הקטגוריות אצל אריסטו
אריסטו היה הראשון שהגדיר את הקטגוריות. הוא טען שישנן עשר קטגוריות: עצם, כמות, איכות, יחס, זמן, מקום, קניין, מצב, פועל ונפעל.
כאשר אנו באים לתאר פריט כלשהו, עלינו לשייך אותו לקטגוריה הנכונה שלו. הרבה מהפרדוקסים נובעים משיוך לא נכון של הדברים לקטגוריות.
תורתו של אריסטו שלטה זמן רב בפילוסופיה, ובעיקר בזאת של ימי הביניים. אמנם היו כאלו ששינו באופן זה או אחר את מניין הקטגוריות, אולם באופן כללי קיבלו את רעיון הקטגוריות.
הקטגוריות אצל האחים הנאמנים [אח'ואן אל צ'פא]
האחים הנאמנים אמנם קיבלו מאריסטו את עשר הקטגוריות אך חילקו אותם לשורשים וענפים שארבעת השורשים הם עצם כמות איכות ויחס בעוד היתר הם ענפים בלבד.[1]
יש שרואים בהם את אלו שהקדימו את התפיסה הקאנטינית המובאת בספרו בקורת התבונה הטהורה.[2]
הקטגוריות אצל קאנט
עמנואל קאנט ראה באופן שונה את תפקידן של הקטגוריות. קאנט העמיד במרכז את החשיבה האנושית, והוא טען שהמושאים החיצוניים מופיעים בתודעתנו לפי כללים קבועים מראש, שמהם בנויה הכרתנו. לשיטתו, תפקיד הקטגוריות הוא לחשוף את אותם כללים אפריוריים, השייכים אך ורק להכרה, וכלל לא למושאים החיצוניים. הוא גזר את הקטגוריות מצורתם של המשפטים.
כצעד ראשון, קיבל קאנט מאריסטו רק ארבע קטגוריות: כמות, איכות, יחס ואופניות. מול אותם סוגי משפטים אריסטוטליים, עומדים מושגי-שכל טהורים הנקשרים למשפטי-תחושה ויוצרים משפטים-ניסיוניים:
לוח טרנסצנדנטלי של מושגי השכל
1. קטגוריות של הכמות
|
||
2. קטגוריות של האיכות
|
3. קטגוריות של היחס
| |
4. קטגוריות של האופניות
|
בנוסף, מאחורי כל קבוצה עומד עיקרון בסיסי המכונן את המדע הניסיוני בכלל:
לוח פיזיולוגי של עיקרים כלליים שבמדע-הטבע
| 1. אקסיומות של ההסתכלות | |||
| 2. אנטיציפאציות של התחושה | 3. אנלוגיות של הניסיון | ||
| 4. פוסטולאטים של החשיבה הניסיונית בכלל |
ראו גם
32668073קטגוריה (פילוסופיה)