נלסון גודמן
| לידה | 7 באוגוסט 1906 |
|---|---|
| פטירה | 25 בנובמבר 1998 (בגיל 92) |
| מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד |
| מוסדות | אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת טאפטס |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | לוגיקה, פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של המדע, אסתטיקה |
| הושפע מ | קאנט, יום, קוויין, המפל, קרנאפ |
| השפיע על | קוויין, חומסקי, פטנאם, פודור, דנטו, שפלר |
| מדינה | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | מלגת גוגנהיים |
הנרי נלסון גודמן (7 באוגוסט 1906 – 25 בנובמבר 1998) היה פילוסוף אמריקאי-יהודי, שהתעסק בלוגיקה, פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של המדע, ואסתטיקה. ידוע בשל עיסוקו בבעיית האינדוקציה.
קורות חיים
גודמן נולד ב - סאמרוויל, מסצ'וסטס, לשרה אליזבת (לבית וודברי) ולהנרי לואיס גודמן[1] משפחה ממוצא יהודי.[2] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הארוורד עם תואר ראשון באומנויות בהצטיינות יתרה (1928). במהלך 1930, הוא ניהל גלריה לאמנות ב בוסטון, מסצ'וסטס בזמן שלמד בהרווארד, לדוקטורט בפילוסופיה, אשר הוא סיים בשנת 1941.[3] הניסיון שלו בתור סוחר אמנות, כנראה תרם למעבר שלו בגיל מתקדם לעסוק באסתטיקה, בעוד הוא ידוע בעיקר בשל עיסוקו בפילוסופיה אנליטית.
הוא לימד באוניברסיטת פנסילבניה בין השנים 1946-1964 ובאוניברסיטת הארוורד משנת 1962. בין תלמדיו נמנו נועם חומסקי, סידני מורגנבסר, סטיבן תופר, הילרי פאטנם.
הגותו הפילוסופית
בעיית האינדוקציה ו"ירול"
בספרו "Fact, Fiction, and Forecast" גודמן מבקש לתקוף את ההנחה כי ניתן להציג חוקים של לוגיקה אינדוקטיבית, ממש כפי שהדבר ניתן בלוגיקה דדוקטיבית. לשם הצגת הבעיה הוא מביא את הפרדוקס הבא: נניח שבדקנו מספר גדול של איזמרגדים וראינו כי לכולם יש את התכונה "להיות ירוק", כלומר שכל האיזמרגדים שבדקנו הם ירוקים; מכאן נסיק אינדוקטיבית שכל האיזמרגדים ירוקים. כעת מבקש מאיתנו גודמן לחשוב על פרדיקט (תכונה) חדש אותו הוא מכנה "ירול" והוא חל על כל דבר שנבדק לפני זמן T רק במקרה שהוא ירוק, אבל על כל דבר אחר רק במקרה שהוא כחול, או במילים אחרות, אובייקט X הוא ירול, אם ורק אם, X נבדק לפני T ונמצא ירוק, או ש-X לא נבדק לפני T והוא כחול. שימו לב: כל האיזמרגדים שנבדקו עד עכשיו נמצאו ירוקים, ואם זמן T פירושו "עכשיו" אז כל האיזמרגדים נמצאו ירולים, ומכאן שניתן להסיק אינדוקטיבית שכל האיזמרגדים ירולים. אבל הרי זו סתירה: אותן ראיות ממש מובילות אותנו לשני ניבויים סותרים: האחד הוא שהאיזמרגד הבא שנבדוק יהיה ירוק, והאחר שהוא יהיה כחול. כאשר מעלים את השאלה בתורת ההכרה, שואלים, כיצד אפשר לדעת האם אינדוקציה אחת (ירוק) נכונה, בעוד אינדוקציה שנייה (ירול) שגויה. ניסוח אחר, דרמטי יותר, של הבעיה, עושה השוואה דומה בין הטענות "חוקי הפיזיקה תקפים" ל"חוקי הפיזיקה תקפים עד לשנת 2019". הכשל כאן הוא עקרון ניקו (Nicod) הקובע כי כל הכללה מאוששת (מחוזקת/נתמכת) על ידי המקרים הפרטיים שלה. אמנם אזמרגד ירוק מאשש את ההכללה "כל האזמרגדים ירוקים" אבל אזמרגד ירול אינו תומך בהכללה "כל האזמרגדים ירולים". האם נוכל למצוא קריטריון ברור המבחין בין טענות דמויות-חוק (עליהם חל עקרון ניקו) לבין הכללות מקריות (עליהן עקרון ניקו אינו חל)? הדרכים לנסות ולהתמודד עם הבעיה של גודמן הן רבות ומגוונות. הידועה בהן היא הצעתו של וילארד ואן אורמאן קוויין, שחשב כי רק הכללות המדברות על סוגים טבעיים הן הכללות דמויות חוק. בשם "סוג טבעי" הוא מכנה כל תכונה שאנו רואים בעולם באופן טבעי. כך אנו רואים באופן טבעי דברים ירוקים ודברים שאינם ירוקים, אך איננו עושים זאת עם דברים ירולים ושאינם ירולים. החיסרון בהצעתו של קויין הוא בכך שהיא ממירה את מושג האינדוקציה הנאיבי הקלאסי הנוח והניתן להגדרה פורמלית (לוגית/ריגורוזית ומוגדרת היטב), במושג עמום יותר ולא נוח של אינדוקציה - כזה שאינו בר-הגדרה פורמלית - זאת בהיעדר הגדרה לוגית/ריגורוזית למושג: "טבעי".
ביבליוגרפיה
- "The Calculus of Individuals and Its Uses" (with Henry S. Leonard), Journal of Symbolic Logic 5 (1940): 45-55.
- A Study of Qualities. Diss. Harvard U., 1941. Reprinted 1990, by Garland (New York), as part of its Harvard dissertations in Philosophy Series.
- A Query on Confirmation, The Journal of Philosophy (1946): Vol.43, No.14, p. 383-385.
- Steps Toward a Constructive Nominalism , co-authored with W.V.O. Quine, Journal of Symbolic Logic, 12 (1947): 105-122, Reprinted in Nelson Goodman, Problems and Projects (Bobbs-Merrill, 1972): 173-198.
- The Structure of Appearance. Harvard UP, 1951. 2nd ed. Indianapolis: Bobbs-Merrill, 1966. 3rd ed. Boston: Reidel, 1977.
- Fact, Fiction, and Forecast. Cambridge, MA: Harvard UP, 1955. 2nd ed. Indianapolis: Bobbs-Merrill, 1965. 3rd. ed. Indianapolis: Bobbs-Merrill, 1973. 4th ed. Cambridge, MA: Harvard UP, 1983.
- Languages of Art: An Approach to a Theory of Symbols. Indianapolis: Bobbs-Merrill, 1968. 2nd ed. Indianapolis: Hackett, 1976. Based on his 1960-61 John Locke lectures.
- Problems and Projects. Indianapolis: Bobbs-Merrill, 1972. Currently unavailable.
- Basic Abilities Required for Understanding and Creation in the Arts: Final Report (with David Perkins, Howard Gardner, and the assistance of Jeanne Bamberger et al.) Cambridge: Harvard University, Graduate School of Education: Project No. 9-0283, Grant No. OEG-0-9-310283-3721 (010), 1972.
- Ways of Worldmaking. Indianapolis: Hackett, 1978. מסת"ב 0915144522 Paperback מסת"ב 0915144514
- Of Mind and Other Matters. Cambridge, MA: Harvard UP, 1984.
- Reconceptions in Philosophy and other Arts and Sciences (with Catherine Elgin). Indianapolis: Hackett; London: Routledge, 1988. Paperback Edition, London: Routledge, Indianapolis: Hackett, 1990.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נלסון גודמן, באתר dblp
- נלסון גודמן, באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד.
- דניאל קוניטץ (Daniel Cohnitz) The Unity of Goodman’s Thought, 2009.
- קתרין אלג'ין מאמרים על נלסון גודמן.
- ביבליוגרפיה שנערכה על ידי ג'ון לי.
הערות שוליים
30143366נלסון גודמן