ההימור של פסקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כדאיות האמונה מזווית ההימור ההסתברותי
בלז פסקל

ההימור של פסקל (במקור נקרא הימור הפתאים של פסקל) הוא ניסוי מחשבתי אשר הגה המתמטיקאי בלז פסקל כטיעון לכדאיות האמונה בא-ל (תאיזם). הטיעון נמצא כיום בשימוש על ידי מתנגדי האתאיזם, אנשים הפועלים להחזרה בתשובה ומטיפים דתיים רבים מדתות שונות.

אחת מתרומותיו החשובות של פסקל למתמטיקה הייתה הנחת יסודות לתורת ההסתברות. דרך מחשבה זו מתבטאת בניסוי המחשבה אשר בוחן את כדאיות האמונה כהימור. פסקל מציע ניתוח סיכון-תועלת להסתברות קיומו של כח עליון לעומת אי קיומו ביחס לתגמול או לעונש. ניסוי המחשבה מיועד לחזק את המאמין בטיעון רציונלי ולא כנגד האתאיזם כפי שלעיתים נתפס.

נקודת המוצא של פסקל, שקיים סיכוי חיובי (גדול מאפס) לכך שהבורא קיים. מנקודת מבט זו, אם אכן האדם מאמין בו, הרי שיזכה לשכר נצחי בגן עדן. בעוד שאם אינו מאמין הרי שיענש לנצח בגיהנום. פסקל ייחס לתוצאות אלה ערך אינסופי, חיובי במקרה הראשון ושלילי במקרה השני. לעומת זאת, גם אם האדם מאמין בקיומו של משהו שלא קיים, ההפסד שלו מאמונת השווא הוא לדעת פסקל זניח, ואם אינו מאמין הרווח גם הוא זניח, משום שממילא חיי האדם סופיים ובמותו יחדל מלהרגיש.

מכאן, לפי פסקל, נובע שאמונה באל היא ההחלטה הרציונלית היחידה, משום שעשויה להביא לתועלת אינסופית, בעוד שההחלטה שלא להאמין עלולה לגרום להפסד אינסופי. בחישוב התוחלת, ערך ההחלטה להאמין הוא אינסוף משום שהרווח האינסופי, כשהוא מוכפל בכל הסתברות חיובית, שווה לאינסוף, בעוד שערך ההחלטה שלא להאמין הוא מינוס אינסוף.

אם אלוקים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו, אך אם אלוקים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בלז פסקל, הגיגים, תרגם מצרפתית בצירוף מבוא והערות: יוסף אור, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ו.
  • עדי צמח, "על כדאיות האמונה באלוקים" בתוך על הגוף, על הרוח, על מה שיש, ועל מה שראוי להיות, הוצאת מאגנס, 2001.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0