אטלנטיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מפה של אטלנטיס (דרום למעלה, צפון למטה (אנ')) ששרטט אתנסיוס קירכר הישועי, סביבות 1669
מפת העולם משנת 1882, המציגה את מיקומה המשוער של אטלנטיס, לדעתו של מצייר המפה חבר הקונגרס האמריקאי איגנטיוס לויולה דונלי (אנ'), וכן את היקף האימפריה האנטלנטית.
מפת העולם עם אטלנטיס ששרטט ויליאם סקוט-אליוט (אנ') התאוסופי (אנ')‏ (1910)

אטלנטיסיוונית: Ἀτλαντὶς νῆσος - אטלנטיס ניסוס; מילולית: "האי של אטלס") הוא אי אגדי המוזכר בכתביו של הפילוסוף היווני אפלטון. מיקומו כמתואר בכתבים היה "מעֵבר לעמודי הרקולס" (כלומר ממערב למצר גיברלטר).[1]

המקור ההיסטורי

בשניים מבין הדיאלוגים של אפלטון, "טימאיוס" ו"קריטיאס", המתנהלים בין מורה לתלמידו, הסביר אפלטון כי הידע על אודות אטלנטיס הגיע מהמדינאי סולון, אשר שמע על האי מכוהן מצרי, שהפליג בהסבריו על תרבות מפותחת שהתקיימה כ-9,000 שנה לפני זמנו[1] (כלומר כ-11,600 שנה לפני זמננו), והייתה מתקדמת בהשוואה לכל תרבות אחרת בתקופתה. אותה תרבות כבשה את כל עמי המזרח התיכון, למעט תושבי אתונה, ורשמה הישגים טכנולוגיים מדהימים. וכך תיאר אפלטון:

"והיה אי ששכן לפני המצר שאותו אתם מכנים בשם עמודי הרקולס. האי הזה היה גדול יותר מלוב ומאסיה גם יחד, והוא הוביל לאיים אחרים. מאיים אלה יכולת לעבור את כל היבשה הנגדית, שהקיפה את הים האמיתי, שכן ים זה, הנמצא בין מצרי הרקולס, אינו אלא נמל, ויש לו כניסה צרה, אבל אותו הים האחר הוא ים אמיתי, והארץ המקיפה אותו - בצדק תיקרא יבשה."

על פי הסיפור עם הזמן תושבי האי הפכו לכופרים ומרושעים.[1] בהמשך סיפר אפלטון שזעמו של זאוס, החריב את היבשת ברעידת אדמה או התפרצות הר געש, וזאת בשל חמדנותם ואנוכיותם של תושביה.

פרשנויות היסטוריות

לפי הדעה הרווחת במחקר, סיפור אטלנטיס היה משל שסיפר אפלטון בדומה ל"משל המערה של אפלטון", אך לא ברור אם הוא היה מבוסס (לפחות בחלקו) על סיפורים שאפלטון הכיר. ישנה סברה לפיה אגדת אטלנטיס מבוססת על חורבן התרבות המינואית העתיקה. מרכזה היה באי כרתים והיא נחרבה מסיבות לא ידועות בוודאות בסמוך להתפרצות המינואית של הר הגעש סנטוריני, סביב שנת 1600 לפני הספירה. אסון נוסף אפשרי הוא ומשבר תקופת הברונזה המאוחרת מאזור 1300 לפני הספירה. שהשפיעו על האזור הזה ועשויות להיות ההרס שאליו התייחסו המקורות ששימשו את אפלטון. אירועים משמעותיים כגון אלה היו עשויים להיות חומר לסיפורים שעברו מדור לדור במשך כמעט אלף שנים.

היוונים קראו לים שמעבר למצר גיברלטר "ים אטלס" ("הים האטלנטי", או במינוח המודרני: "האוקיינוס האטלנטי"). זהו גם שמו ומקומו של האי בסיפורו של אפלטון. לפי אפלטון, הוא התקיים שם בעבר הרחוק. במהלך ההיסטוריה היו שהחשיבו סיפור זה לעובדתי, והיו ניסיונות רבים לאתר את אטלנטיס המקורית. הועלו מספר השערות באשר למיקומה האפשרי. אף אחת מהשערות אלה אינה מבוססת על ממצאים מדעיים כלשהם.

היו שניסו למקם את אטלנטיס בסמוך למצר גיברלטר, בצפון מערב אפריקה או בקבוצת האיים האזוריים. לפי דבריו של אפלטון, אטלנטיס הייתה אי באוקיינוס האטלנטי. בהמשך אף הורחבה תאוריה זו לטענה שמקורן של כל התרבויות המודרניות הוא בתרבות אחת שבאי עתיק במרכזו של אוקיינוס זה. המחקר המודרני הראה שלא היה בעבר אי גדול במרכז האוקיינוס, וכן שזמני ודרכי יצירת התרבויות השונות שונים מאלו הנדרשים מהתאוריה.

בתרבות

קיימות עשרות יצירות שמתייחסות לאטלנטיס או מביאות סיפור דומה על אי חזק ומושחת שנעלם תחת הגלים,(אנ') ביניהן:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אומברטו אקו, תולדות האגדות - סיפורם של מקומות אגדיים, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2016, הפרק "אטלנטיס, מו ולמוריה", עמ' 180–219.
  • גרג ג'נר, שאל היסטוריון - תשובות מרתקות לשאלות מפתיעות, כתר ספרים, 2022, הפרק "לא נמאס לך מאנשים שאומרים, 'אטלנטיס היא ההוכחה שיש חייזרים'?", עמ' 31–38

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטלנטיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אטלנטיס40266184Q25373