נהנתנות
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
נֶהֶנְתָנוּת או הֵדוֹנִיזְם (מיוונית: Ἡδονισμός, מהמילה הֶדוֹן שפירושה "עונג") היא גישה בתורת המידות בפילוסופיה הגורסת כי תכליתו וסיבתו של כל מעשה אנושי הוא התשוקה להנאה. כהגדרה העונג הוא התגלמות הטוב, והכאב - התגלמות הרע. לצורך העניין עונג נחשב כסיפוק של כל תשוקה שהיא (גופנית ושאינה גופנית), וכאב - צער או סבל מכל סוג. עם זרם זה נמנים אריסטיפוס, אפיקורוס וג'רמי בנת'ם.
אריסטיפוס מקירנה ייסד את זרם הנהנתנות בפילוסופיה היוונית. בעקבות סוקרטס שאמר כי "האושר מהווה את אחד ממטרותיה של הפעילות המוסרית", גרס אריסטיפוס כי ההנאה מהווה את הטוב העליון. אפיקורוס טען את אותו הטיעון אך הוא העמיד את ההנאה הרוחנית מעל ההנאה החושית שהיא תלויה רבות במקרה ולא ברצון. הוא גם קבע שאין שום הנאה פסולה כשלעצמה. עקרונות אלו של אתיקה מטריאליסטית שימשו כנשק במלחמה נגד מוסר של ויתור, צווי חובה ומְגַנֵּי ההנאה החושנית. זכותו הטבעית של האדם לאושר המתגלם בהנאה, שימשה גם יסוד בתורת האוטיליטריזם (תועלתנות) של בנתם הגורס "מירב ההנאה למירב האנשים". פרויד דן אף הוא ב"עקרון ההנאה" בפסיכואנליזה שלו.
לתפיסה זו מיוחס פרדוקס ההדוניזם (בהתאם), שטוען שאם האדם מחפש באופן עקבי אחר האושר הוא לא ישיג בו, לעומת זאת אם יעשה מעשים שאינם מכוונים לאושר אישי, יגיע לאושר.
בימינו קיים גם פירוש שלילי לכינוי הדוניסט כרודף תענוגות והנאה.
נהנתנות מופיעה גם כניגוד של "התנזרות" או "סגפנות" (אסקטיציזם), והיא מתחברת למשל לבחירת בית מלון ברמה טובה על פני מלון בינוני, והעדפה של אוכל יוקרתי (גורמה) על פני אוכל פשוט וכו'. פעמים רבות היא נתפסת כמנוגדת לתפיסות חברתיות ותרבותיות, כיוון שדוגלת בדאגה לפרט מסוים ולא לחברה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29508921נהנתנות