אי-היקבעות התרגום

אי-היקבעות התרגום (באנגלית: Indeterminacy of translation) היא תזה מפורסמת של הפילוסוף האנליטי בן המאה העשרים וילארד ואן אורמאן קוויין, אשר גוללה בספרו Word and Object שראה אור ב-1960. בספר זה נאספו והובהרו רבות מעבודותיו הקודמות של קווין בנוגע לנושאים שאינם לוגיקה צורנית ותורת הקבוצות. תזת אי-היקבעות התרגום מוצגת בהרחבה גם בעבודתו "יחסיוּת אונטולוגית" משנת 1968.

בספרים אלו קווין סוקר את המתודות העומדות בפני בלשנים בניסיונם לתרגם שפה זרה שאינה מוכרת להם. הוא מציין שישנן דרכים רבות לפרק את המשפט למילים, ודרכים רבות להלביש פונקציות שונות למילים. כל היפותזה של תרגום מסוים ניתנת לאישוש רק בהתאם להקשר שבה נאמרה, באמצעות זיהוי משפטים אחרים שנאמרו בשפה זרה זו. אולם אותה אי-היקבעות תשרור שם: כל היפותזה תאושש כראוי רק אם המתרגם יאמץ מספיק היפותזות שיפצו זו על זו בנוגע לחלקים האחרים של השפה.

נשקול להלן את דוגמתו של קווין בנוגע למילה "גוואגיי" (gavagai) המובעת על ידי דובר שפה ילידית שעה שהוא רואה ארנב. הבלשן יכול להבין זאת ב"דרך הטבעית" ולתרגם זאת ל"הנה ארנב". אבל תרגומים אחרים יכולים להיות מתאימים עם כל העובדות המצויות, כמו למשל: "הנה אוכל"; "הבה נלך לצוד"; "תהיה סופה הלילה" (הילידים הללו יכולים להאמין באמונות טפלות); "הנה זנב" וכיוצא בזה. חלק מן התרגומים הנ"ל יימצאו פחות סבירים - כלומר, שיהוו היפותזות תרגום מסורבלות - לאור התצפיות העתידיות. תרגומים אחרים יכולים להישלל באמצעות תחקור הילידים: תשובה חיובית לשאלה "האם זהו אותו גוואגיי כמקודם?", שעה שהבלשן מצביע על ארנב ללא זנב, תשלול מיד את אפשרות התרגום של גוואגיי כזנב, וכדומה. ברם, שאלות כאלו יכולות להישאל רק אם הבלשן התמחה בדקדוק השפה הילידית ובאוצר המילים המופשט שלה; זה בתורו יכול להיעשות רק על בסיס היפותזות הנובעות אחרות הנגזרות מחלקי שפה שהוכרו באמצעות תצפיות.

אי-היקבעות התרגום חלה גם על משמעות הניתנת על ידי דוברי אותה שפה, ואף כמו למבעים קודמים של אותו דובר. דעה זו אינה מובילה לסקפטיות אודות משמעות - לגבי משמעות המילים כחבויה ובלתי ניתנת לידיעה או לגבי מילים כנטולות משמעות. עם זאת, עיקרון אי- היקבעות התרגום בשילוב עם הנחה ביהביוריסטית הטוענת כי מבעים של דובר מובנים מתוך התנהגותו, יכול להוביל לכך שמשמעויות אינן קיימות כאובייקטים; בהקשר זה מודגש כי אין למושג "מילה נרדפת" משמעות תפקודית. עם זאת הקביעה כי משמעיות אינן קיימות כאובייקטים אינה מרמזת על כך שמילים נטולות פירוש או משמעות.