ארטה (תכונה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אָרֶטֶהיוונית: ἀρετή) הוא מונח המתייחס למצוינות מכל סוג שהוא וכן למידות טובות בכלל. בעברית מקובל לקרוא למונח גם המידה הטובה או הסגולה הטובה.

ביוון העתיקה, מופעיו הראשונים של המושג מתייחסים למצוינות בהקשר מובהק לתחושת מימוש מטרה או מימוש עצמי.

החל מתקופת הומרוס, המונח אינו מגדרי. הומרוס מייחס את המושג לגיבורים הטרויינים והיוונים, כמו גם לדמויות נשיות כמו פנלופה, אשת הגיבור היווני אודיסאוס. בשירה ההומרית, המושג ארטה קשור לעיתים קרובות עם גבורה ובעיקר עם השפעה. איש או אישה בעלי ארטה, הם אנשים משפיעים ביותר. בדרך כלל הם מנצלים את מלוא יכולותיהם - כח, אומץ וחכמה, על מנת להשיג תוצאות משמעותיות. בעולם ההומרי, ארטה משלבת את מגוון היכולות והפוטנציאל של האדם, על מנת להשפיע כפרט על העולם בו הוא חי, עולם המאופיין בשונות ועימותים.

בהקשרים מסוימים, המונח ארטה קשור עם הידע האנושי. הפוטנציאל האנושי הגבוה ביותר הוא הידיעה וכל יתר היכולות האנושיות נובעות מיכולת מרכזית זו. אם ארטה היא ידע ולימוד, הידע האנושי הגבוה ביותר הוא הידע על הידע עצמו, שהוא לדברי אריסטו היכולת האנושית הגבוהה ביותר והסיבה העיקרית לאושר האנושי.

היסטוריה

ביוון העתיקה, המושג יוחס לכל תחום ועצם. כך למשל ניתן להתייחס לארטה של ארובה ולמצוינות אנושית. משמעות המלה משתנה בהתאם למתואר באמצעותה, שכן לכל תחום יש מאפייני מצוינות משלו. בעקבות אפלטון ומשל המערה, הארטה של אדם היא ייחודית ושונה מזו של סוס למשל. המעמד האריסטוקרטי האתונאי, בעצם הגדרתו, מאופיין בארטה ועל כך גם מצביע שורש המילה המשותף לשתי המילים - aristis, המתייחס ליכולת יוצאת דופן כמו גם לאצולה בכלל.

במאות ה-4 וה-5 לפנה"ס, ארטה אנושית כללה מעלות נוספות כמו צדק וריסון עצמי, בעקבות הפילוסופיה המוסרית שפיתח אפלטון ובעיקר בזכות אריסטו.

אפלטון התייחס גם לחינוך לארטה, למשל כשהתייחס לאימון אתלטי וחינוך הנערים. חינוך לארטה פירושו חינוך לרכישת דברים שיהיו שימושיים לחייו של החניך. עם זאת, כיון שאפלטון עצמו לא הגדיר את הארטה פרט לכך שהיא מתייחסת למצוינות ולמימוש ולכך שהיא נוגעת לפיתוח וטיפוח המחשבה, הגוף והנפש, הוא גם לא יכול היה להתוות את הדרך לחינוך לארטה. עם זאת, החינוך לארטה מהווה חלק משמעותי בפאידיאה (Paideia) של היוונים הקדמונים, קרי בתהליך הכשרתו של הילד לגבריות. אימון לארטה כלל אימון גופני בגימנסיון, אימון מנטלי, שכלל נאום, רטוריקה, ומדעים והדרכה רוחנית, שכללה מוזיקה.

הומרוס

באיליאדה והאודיסיאה, ארטה מתארת בעיקר לאומץ והכח של גיבורים ואצילים. עם זאת, ישנן לארטה גם משמעויות נוספות. כך למשל הארטה של פנלופה, הזוכה לשבחיו של אגממנון, מתייחסת ליכולתה לשתף פעולה. המצוינות של אלילים בדרך כלל באה לידי ביטוי בכוחותיהם, אך באודיסיאה היא באה לידי ביטוי ביכולתם של האלילים להעניק פריחה ומצוינות לחיים. ארטה היה גם שמה של אשת המלך אלקינוס ומקושרת גם למלה היוונית araomai - תפילה.

באיליאדה, האופן בו מתואר אכילס משמש דוגמה לארטה. ארטה מקושרת לטוב הלב, לאומץ, לתעוזה ולנכונות להקרבה של הלוחם.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26816651ארטה (תכונה)