הבעיה הסוקרטית
הבעיה הסוקרטית היא בעיה בחקר משנתו של הפילוסוף סוקרטס, הנובעת מחוסר היכולת לברור את הלך מחשבתו ורוחו האותנטיים מבין כתביו של תלמידו אפלטון, אשר לעיתים השתמש בסוקרטס ככלי ספרותי להבעת דעותיו העצמיות. סוקרטס, אשר לו חשיבות יסוד בפילוסופיה המערבית, היה מורו ומדריכו של אפלטון. אפלטון, כמקובל בתקופתו, כתב דיאלוגים על מורו.
מרבית הידוע לנו על סוקרטס הוא מכתבי אפלטון. למרות זאת, ההנחה הרווחת היא כי מעטים מכתביו של אפלטון, אם בכלל, ניתנים להילקח כתמלילי שיחה או כייצוג חסר מתווכים להלך רוחו של סוקרטס. נראה כי רבים מהדיאלוגים משתמשים בסוקרטס כדמות המבטאת את פרשנותו של אפלטון למורו, ולעיתים דמות זו נמצאת בסתירה לתיאורים נוספים של סוקרטס. לדוגמה, בכתבי אפלטון כופר סוקרטס בגישה של לקיחת תשלום עבור שיעוריו, בעוד בסימפוזיון לקסנופון מצהיר סוקרטס כי תלמידיו משלמים לו עבור שיעוריו, וכי זהו עיסוקו. בהתחשב בהתפתחות הנראית לעין בהגותו של אפלטון משנותיה הראשונות לשנות בשלותה ושנותיה המאוחרות, לעיתים קרובות מניחים כי כתביו של אפלטון עברו בהדרגה לייצג את הגותו של אפלטון בהסתמכות על לימודו אצל סוקרטס ולא את דעתו האותנטית של מורו. למרות זאת, השאלה מהם האספקטים המדויקים בכתבי אפלטון אשר מייצגים את השקפתו של סוקרטס רחוקה מפתרון או הסכמה מלאה.
הבעיה הסוקרטית על פי שליירמאכר
הניסיון המעמיק ביותר לפתור את "הבעיה הסוקרטית" נעשה על ידי התאולוג הגרמני פרידריך שליירמאכר. על פי שליירמאכר, שני הדיאלוגים אפולוגיה וקריטון מביעים הלך רוח סוקרטי "טהור", כלומר תיאור היסטורי של האיש והגותו, וכלל לא את הגותו של אפלטון. שאר הדיאלוגים ששליירמאכר קיבל כמקוריים, נחשבו על ידו כקשורים באופן אינטגרלי זה לזה ועיקביים בהגותם האפלטונית. עקביותם קשורה לשלושת שלבי ההתפתחות בהגותו של אפלטון:
- יצירות הבסיס, המסתיימות עם הדיאלוג פרמנידס.
- יצירות המרכז, המסתיימות בשתי "משפחות" של דיאלוגים: האחת מורכבת מסופיסט, מדינאי וסימפוזיון, והשנייה מורכבת מפיידון ופילבוס.
- יצירות תומכות: המדינה, טימיאוס וחוקים.
השקפתו של שליירמאכר בנוגע להתפתחות דמותו של סוקרטס בכתבי אפלטון מוטלת בספק. לטענת שליירמאכר, דמותו של סוקרטס משתנה עם הזמן לדמותו של "הזר" או "האורח", ולה חלק נכבד בהתפתחות הגותו של אפלטון כאשר היא מופיעה בשמות שונים ב"משפחת" הדיאלוגים הראשונה. "הזר האתונאי" הוא הדמות המרכזית בחיבורו האחרון של אפלטון, "חוקים". הבעיה הסוקרטית האמיתית לטענתו של שליירמאכר היא הבנת הדיאלקטיקה בין דמותו של "סוקרטס" לדמויות "הזר".
לקריאה נוספת
- Schleiermacher, Friedrich (1973) Introductions to the Dialogues of Plato. Ayer Co. Publishers. מסת"ב 978-0405048685.
- Schleiermacher, Friedrich (1996) Ueber die Philosophie Platons. Philos. Bibliotek. Band 486, Meiner Verlag. מסת"ב 978-3787314621.
22365831הבעיה הסוקרטית