חברה פתוחה
חברה פתוחה הוא מושג שנטבע בשנת 1932 על ידי הפילוסוף הצרפתי-יהודי אנרי ברגסון, ובהמשך פותח על ידי הפילוסוף האוסטרי-בריטי קרל פופר.
פופר תיאר שלוש רמות שבהן יכולה להתאפיין חברה אנושית:
- חברה סגורה, מסורתית, בעלת מאפיינים שבטיים
- חברה פתוחה, בעלת גישה ביקורתית למסורת
- חברה מנוכרת, ללא כל יחס בין-אישי פנים-מול-פנים.
בחברה פתוחה, הממשלה צפויה להיות קשובה וסובלנית לאזרחי המדינה, והמנגנונים הפוליטיים שקופים וגמישים. ההפך מחברה פתוחה הוא משטר סמכותני.
היסטוריה
על פי פופר, החברה היוונית הקדומה החלה את המעבר הארוך והאיטי מחברה שבטית לחברה פתוחה, והתמודדה לראשונה עם יחסי שלטון-אזרח, שהיו פחות אישיים מאשר בחברה השבטית.
מאפיין עיקרי של חברה פתוחה כזו הוא הגישה הביקורתית למסורות השבטיות: ההבחנה בין חוקי הטבע לחוקים מעשה ידי אדם, וייחוס חשיבות לאחריות האישית ולאפשרות לבחור בצורה מוסרית (שלא בהכרח סותרת את האמונה הדתית). לפי פופר, חברות שבטיות אינן מבחינות במכוון בין חוקי הטבע למנהגי השבט, כדי ליצור מראית עין לפיה לחוקי השבט יש בסיס קדוש או קסום.
בסוף המאה ה-20 החלה להתפשט החברה הפתוחה במדינות רבות בעולם, אולם לא ניתן לייחס זאת למחקריו של פופר אלא להתקדמות הכלכלית של החברה התעשייתית המודרנית, שדורשת מחבריה מיומנויות של צמיחה, אוריינות וכישורים חברתיים, הנפוצים פחות בחברות שבטיות. הפילוסוף גאורג זימל היה בין חלוצי המחקר של הקשר בין כלכלה חופשית לחברה פתוחה.
הגדרה ומאפיינים
פופר הגדיר את החברה הפתוחה בשני הכרכים של ספרו "החברה הפתוחה ואויביה". הוא הגדיר חברה פתוחה כחברה "שבה אנשים מתמודדים עם החלטות אישיות", בניגוד לחברה שבטית או קולקטיבית.
לדעתו רק דמוקרטיה יכולה לספק מנגנון מתאים לכינון חברה פתוחה ללא צורך בשפיכות דמים או חילול מהפכה. חברה כזו מתאפיינת בזמינות הידע לציבור, חירות פוליטית ושמירה על זכויות האדם.
בחברה סגורה כמות הידע הנמצאת בידי הציבור מוגבלת, ולכן מקובלת רק גרסה אחת של המציאות, דבר המגביל את חופש המחשבה. לעומת זאת, בחברה פתוחה מקובלת חשיבה ביקורתית, המעודדת חופש מחשבה וחופש ביטוי. מוסדות התרבות והמשפט של חברה פתוחה תומכים בחירויות אלה.
ביקורת
במאמר שפרסם ג'ורג' סורוס הוא כתב שהוא רואה את עצמו כתלמיד של קרל פופר, אך בחברה הפתוחה של ימינו שיח פוליטי דמוקרטי לא בהכרח מוביל להבנה טובה יותר של המציאות. לטענתו, גם בחברה שיש בה הפרדת סמכויות, חופש ביטוי ובחירות חופשיות, פוליטיקאים עדיין מוצאים דרכים להסתיר מידע חיוני מהציבור[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ג'ורג' סורוס, From Karl Popper to Karl Rove – and Back, 8 בנובמבר 2007 (באנגלית).
