סנסקריט
מדינות | אסיה |
---|---|
אזורים | הודו ואזורים מסוימים בדרום ודרום-מזרח אסיה |
דוברים | כ-50,000 בצורה שוטפת, מאות מיליונים בצורה חלקית |
שפת אם | (במפקד 1991 בהודו) 6,106 |
כתב | דוונאגרי |
משפחה |
|
לאום | הודו |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סנסקריט (संस्कृतम् מילולית: [השפה] העשוייה היטב או המלוטשת) היא שפה הודו-ארית. זוהי ככל הנראה השפה העתיקה ביותר ממשפחת השפות ההודו-אירופיות. היא אחת מתוך 23 השפות הרשמיות בהודו ושפה רשמית באוטראקהאנד. השפעות השפה ניכרות בכל השפות הצפוניות שהתפתחו ממנה ואף באוצר המילים של השפות ההודיות הדרומיות. הסנסקריט נכתבה בסוגי כתב שונים באזורים שונים של הודו, אך מקובל להדפיס ספרי סנסקריט בכתב הדוונאגרי.
הסנסקריט כמעט ולא שימשה שפת דיבור יום-יומית במהלך ההיסטוריה. היא הייתה שפה של ליטורגיה ושל המזמורים של הוודות, שפת השירה והספרות הקדומה, שפת הדת והפילוסופיה ושפת המדע. מלומדים מחלקים שונים של תת-היבשת ההודית דיברו והתווכחו זה עם זה בסנסקריט, שהייתה השפה המשותפת להם. מבחינה זו הסנסקריט נחשבת למקבילה ההודית ללטינית. החיבורים העתיקים ביותר בסנסקריט הם מהקנון המוקדם של התרבות הוודית - הוודות, והם חוברו בנוסח עתיק של הסנסקריט השונה מן הקלאסי, ויש הקוראים לשפה זו "השפה הוודית". בצורתה הקלאסית השפה התקבעה במאה ה-4 לפני הספירה, אז חיבר המדקדק הגדול פניני מאמר שקיבע את כללי הדקדוק שלה. עם זאת ניתן למצוא גרסאות מקומיות שונות של הסנסקריט והיא השתנתה במהלך הדורות. בנוסף חוברו בה רוב החיבורים האקדמיים בתת-היבשת ההודית וחיבורים טכניים שונים, כגון מדריכים לטיפול בסוסים או מדריכי בישול. עד ימינו שרדו יותר טקסטים בסנסקריט מאשר בלטינית וביוונית גם יחד, מכיוון שחלק ניכר מהם הועבר, בצורה מסורתית, בעל פה.
כיום מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום ורבים לומדים את החיבורים העתיקים הפילוסופיים המדעיים והספרותיים שלה, שרים אותם ומשננים אותם. יש קבוצות בעלות אג'נדה לאומית שמנסות להחיות את שפת הסנסקריט ולהפוך אותה לשפת יומיום מודרנית שמייצגת את הלאום ההינדואי, בדומה למודל העברי של אליעזר בן יהודה[1].
הגיית השפה וכתיבתה
סדקי | וילוני | חכי | כפוף | שיני | דו־ שפתי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋ | ɲ | ɳ | n̪ | m | |||||||
סותם | gʱ | kʰ | ɟʱ | cʰ | ɖʱ | ʈʰ | d̪ʱ | t̪ʰ | bʱ | pʰ | ||
חוכך | ɦ | h | ɕ | ʂ | s̪ | |||||||
מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
l̪ | ||||||||||||
מקיש | ɽ | |||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט |
טקסטים מרכזיים שחוברו בסנסקריט
- ודות
- אופנישדות
- מהאבהארטה
- ראמאיאנה
- בהגאוואד גיטה
- בהאגווטה פוראנה
- יוגה סוטרה
- קאמה סוטרה
מונחים מוכרים מסנסקריט
- אהימסה
- אום (מנטרה)
- אטמן
- איור ודה
- בהקטי
- ברהמן
- גנג'ה
- דהרמה
- ודאנגה
- טנטרה
- יוגה
- מנטרה
- נירוואנה
- סמאדהי
- קארמה
- מנדלה
תרגומים מסנסקריט לעברית
- אביתר שולמן, שירת השורש של דרך האמצע (נאגארג'ונה), הוצאת כרמל, 2010
- איתמר תאודור, הבהגווד גיטא, הוצאת כרמל, 2002
- אופירה גמליאל, שיוה ביער האורנים: סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, הוצאת כתר, 1999
- אופירה גמליאל, יוגים, מלכים ונשים שמיימיות, הוצאת כתר, 2001
- עמרם פטר, המיתולוגיה ההודית, ספרי תל אביב, 2001
- עמרם פטר, מזמורים מן הריג-ודה, הוצאת כרמל, 2006
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד שולמן ופרייה הרט, סנסקריט: מבוא לשפת האלים. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, 1997
- דוד שולמן, פרקים בשירה ההודית. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ו, 1986
- יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר. תל אביב: מפה הוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, 2005
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים סנסקריטיים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סנסקריט |
הערות שוליים
- ^ AFP, בן יהודה של הודו מחייה שפה בת 4,000 שנה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2015
שפות רשמיות בהודו | ||
---|---|---|
ברמת האיחוד | הינדי • אנגלית | |
ברמת המדינות | אורדו • אורייה • אסאמית • בודו • בנגלית • גוג'ראטית • דוגרית • הינדית • טלוגו • טמילית • מאיטהילית • מלאיאלאם • מניפורית • מראטהית • נפאלית • סינדית • סאנטלית • סנסקריט • פנג'אבי • קונקאני • קאנדה • קשמירית | |
שפות קלאסיות | טלוגו • טמילית • סנסקריט • קאנדה | |
ראו גם | שפות הודו-איראניות • שפות הודו-אירופיות • שפות דראווידיות • הודו: שפות |
23516656סנסקריט