ההבחנה אנליטי-סינתטי

ההבחנה אנליטי-סינתטי (באנגלית: Analytic–synthetic distinction), נקראת גם "הדיכוטומיה האנליטית-סינתטית", היא הבחנה סמנטית הנמצאת בשימוש בעיקר בפילוסופיה. הבחנה זו מבדילה בין שני סוגים של טענות: טענות אנליטיות (מנתחות) וטענות סינתטיות (מרכיבות).
טענה אנליטית היא טענה הנכונה מכוח משמעותה, בעוד שטענה סינתטית נכונה מכוח יחסיה עם העולם. עם זאת, פילוסופים שונים השתמשו בהגדרות אלו בדרכים שונות, ויותר מכך, ישנם פילוסופים המפקפקים בעצם הרלוונטיות של הבחנה זו.

עמנואל קאנט

עמנואל קאנט

בלימה מושגית

בהקדמה לספרו ביקורת התבונה הטהורה מציג הפילוסוף עמנואל קאנט את המונחים ״אנליטי״ ו״סינתטי״, המגדירים שני סוגים אפשריים של טענות. הוא מתמקד בשיפוטים חיובים בעלי נושא ונשוא, ומאפיין את החלוקה באופן הבא:

טענה אנליטית הנה טענה בה הנשוא מוסר על הנושא דבר הכלול בו מעצם הגדרתו, כלומר מסביר אותו.

לדוגמה - ״כל הרווקים אינם נשואים״, ״לכל המשולשים שלוש צלעות״. קאנט עצמו נותן את הדוגמה הבאה: ״כל הגופים מתפשטים״ (כלומר, תופסים מקום בחלל).

בכל אחד ממשפטי חיוב אלו, הנשוא אינו מוסיף מידע חדש לגבי הנושא אלא מנתח אותו, מציין תכונה המשויכת לו בהגדרה. עצם ההגדרה ״רווק״ מכילה את התכונה ״לא נשוי״, עצם ההגדרה ״משולש״ מכילה את התכונה ״בעל שלוש צלעות״.

טענה סינתטית הנה טענה בה הנשוא מוסר על הנושא דבר שאינו כלול בו מעצם הגדרתו, כלומר מרחיב עליו.

לדוגמה - ״כל הרווקים בודדים״, ״כל חיה בעלת לב היא גם בעלת כליות״. קאנט נותן את הדוגמה ״כל הגופים כבדים״.

במשפטים הללו, הנשוא מוסיף דבר שאינו כלול בנושא מעצם הגדרתו. המושג ״רווק״ אינו אומר בהכרח ״בודד״, ״בודד״ הוא אינו חלק מההגדרה של המושג. הדבר נכון גם לגבי המשפט ״כל חיה בעלת לב היא גם בעלת כליות״. גם אם כל חיה בעלת לב היא גם בעלת כליות, הימצאותן של כליות אינה כלולה בהגדרה ״חיה בעלת לב״.

ההבחנה אפריורי ואפוסט פריורי

בהקדמה לספרו ביקורת התבונה הטהורה מעמיד קאנט את ההבחנה אנליטי-סינתטי אל מול ההבחנה אפריורי ואפוסטריורי. הוא מגדיר את התנאים הבאים:

טענה אפריורית היא טענה שהצדקתה אינה נסמכת על החושים. החושים יכולים לאשר אותה, אך היא אינה מבוססת עליהם. לדוגמה -

״כל הרווקים אינם נשואים״

״ 7 + 5 = 12"

הצדקתם של משפטים אלו אינה כרוכה בהתנסות. אין צורך בחוויה כדי לקבוע את נכונתם. הניסיון דרוש כדי להבין את עצם הקונספט של רווק, או של המספר ״7״ וכו׳, אך ההבחנה אינה מתייחסת להבנת המושגים עצמם אלא לאופן הצדקת הטענה. מבחינה זו ברגע שהמושגים הובנו, הניסיון אינו נחוץ עוד.

טענה אפוסטריורית היא טענה שהצדקתה נסמכת על החושים. החושים מאשרים אותה והיא מבוססת על נתוניהם. לדוגמה -

״כל הרווקים אינם מאושרים״

״יש שולחנות״

הצדקתן של שתי הטענות תלויה בניסיון ונסמכת על החושים.

כשמצרפים את ההבחנה סינתטי/אנליטי יחד עם ההבחנה אפריורי/אפסוסטריורי מקבלים ארבעה סוגי משפטים:

1. אנליטי אפריורי

2. סינתטי אפריורי

3. אנליטי אפוסטריורי

4.סינתטי אפוסטריורי.

קאנט מסמן את הסוג השלישי כסתירה עצמית חמורה, ולפיכך מוציא אותו מהדיון. שלושת סוגי המשפטים האחרים מהווים רכיבים במסגרת האפיסטימולוגית שהוא מתווה, ושלושתם יחדיו מכסים את כל המשפטים האפשריים.

היתכנות המטאפיזיקה

לאחר שפסל את האפשרות לקיומו של משפט אנליטי אפוסטריורי והסביר איזה מין ידע מתקבל ממשפטים אנליטים-אפריוריים, קאנט מסביר גם איזה ידע עשוי להתקבל ממשפטים סינטיים אפוסטריוריים. אם כך השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא - האם ידע סינתטי אפריורי אפשרי? עבור קאנט מדובר בשאלה קריטית, שכן לטענתו כל הידע המטאפיזי הוא ידע מסוג זה. אם אין ביכולתנו לאמוד על ערך האמת של משפטים סינתטיים אפריורים, אזי המטאפיזיקה פסולה כדיסיפלינה. חלק נכבד מספרו, ביקורת התבונה הטהורה, מוקדש לבחינת סוגיה זו: האם וכיצד משפטיים סינתטיים אפריוריים אפשריים.

פוזיטיביזם לוגי

לודוויג ויטגנשטיין, עבודתו הפילוסופית השפיעה מאד על הפוזיטיביזם הלוגי.

הפוזיטיביסטיים הלוגיים מסכימים עם קאנט בקביעתו כי יש לנו ידע אודות אמיתות מתמטיות וכי המשפטים המתמטיים הם אפריורים. עם זאת, הם לא מאמינים שיש צורך כלשהו במטאפיזיקה כדי להסביר את הידע הזה. הפוזיטיביזם הלוגי יטען כי הבנתנו את המשפט ״כל הרווקים אינם נשואים״ והבנתנו את המשפטים המתמטיים מתאפשרים הודות לעיקרון אחד: מוסכמות השפה. מתוך המבנה שלה, נגזרים כל סוגי הידע האנושיים.

רודולף קרנפ מתייחס לנושא באוטוביוגרפיה שלו:

״האמפריציזם תמיד טען כי כל הידע מבוסס על הניסיון, ובכלל זה גם המתמטיקה. אולם, אנו מצדדים בעמדה הרציונליסטית, שדוחה את הרעיון לפיו המשפט 2+2=4 מוסק מהניסיון, מתוך התבוננות בעובדות, שכן הנחה כזו תוביל אל התוצאה הלא מקובלת לפיה משפטי האריתמתיקה אולי יוכחו יום אחד כלא הגיוניים, לאורו של ניסיון חדש. הפתרון אותו אנו מציעים, בהתבסס על עבודתו של ויטגנשטיין, גורס כי התזה האמפירציסטית שימושית רק לגבי אמיתות עובדתיות. אמיתות המתמטיקה והלוגיקה לעומת זאת, אינן צריכות להיות מאומתות בתצפית, כיוון שאינן מעידות על דבר ששייך לעולם העובדתי והן יכולות לסבול כל קומבינציה של עובדות״

— Rudolf Carnap, Autobiography: §10: Semantics, p. 64

מושגי הפוזיטיביזם הלוגי

הפוזיטיביזם הלוגי ירש מקאנט את הבחנתו בין האנליטי והסינתטי, אולם הציע המשגה מעודכנת למונחים אלו לאור תפיסת העולם החדשה שהציע.

את הטענה האנליטית הגדיר בדרכים שונות, וביניהן:

טענה שאמיתותה תלויה במשמעות המושגים שלה.

טענה שהיא נכונה (או שקרית) מכוח הגדרה.

טענה שאמיתותה (או שקריותה) נובעת ממוסכמות השפה בלבד.

(אפילו שהפוזיטיביסטיים-לוגיים האמינו שאמיתות אנליטיות הן אמיתות בהכרח, הם אינם מנסחים את הדברים בצורה כזו. המשפט האנליטי אינו מוגדר כ״משפט אמיתי בהכרח״ או כ״משפט אמיתי בכל עולם אפשרי״)

הטענה הסינתטית הוגדרה באופן הבא, על דרך השלילה:

טענה סינתטית היא כל טענה שאינה אנליטית.

ההגדרות שמציע הפוזיטיביזם הלוגי נכונות עבור כל סוגי המשפטים, כאשר אין כל השפעה ליחסי נושא-נשוא המופיעים בהם. עם זאת, אבחנתו שונה משל קאנט. אם תחת הגדרותיו של הראשון היה המשפט ״7 + 5 = 12״ סינתטי, הרי תחת הגדרתם של הפוזיטיביסטיים-לוגיים הוא אנליטי.

ראו גם

• מובן והוראה
• ביקורת התבונה הטהורה
• אמפיריציזם
• רציונליזם
• תורת ההכרה

לקריאה נוספת

• Baehr, Jason S. (18 באוקטובר 2006). J. Fieser; B. Dowden (eds.). "A Priori and A Posteriori". The Internet Encyclopedia of Philosophy. {{cite web}}: (עזרה)
• Boghossian, Paul. (1996). "Analyticity Reconsidered". Nous, Vol. 30, No. 3, pp. 360–391. <http://www.nyu.edu/gsas/dept/philo/faculty/boghossian/papers/AnalyticityReconsidered.html>.
• Cory Juhl; Eric Loomis (2009). Analyticity. Routledge. ISBN 0415773334.
• Kant, Immanuel. (1781/1998). The Critique of Pure Reason. Trans. by P. Guyer and A.W. Wood, Cambridge University Press .
• Rey, Georges. (2003). "The Analytic/Synthetic Distinction". The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Edward Zalta (ed.). <http://plato.stanford.edu/entries/analytic-synthetic>
• Soames, Scott (2009). "Chapter 14: Ontology, Analyticity and Meaning: The Quine-Carnap Dispute". In David John Chalmers; David Manley; Ryan Wasserman (eds.). Metametaphysics: New Essays on the Foundations of Ontology (PDF). Oxford University Press. ISBN 0199546045.
• Frank X Ryan (2004). "Analytic: Analytic/Synthetic". In John Lachs; Robert B. Talisse (eds.). American Philosophy: An Encyclopedia. Psychology Press. pp. 36–39. ISBN 020349279X.
• Quine, W. V. (1951). "Two Dogmas of Empiricism". Philosophical Review, Vol.60, No.1, pp. 20–43. Reprinted in From a Logical Point of View (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1953). <http://www.ditext.com/quine/quine.html>.
• Robert Hanna (2012). "The return of the analytic-synthetic distinction" (PDF). Paradigmi.

קישורים חיצוניים

• Analytic–synthetic distinction at PhilPapers
• Analytic–synthetic distinction at the Indiana Philosophy Ontology Project

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22881229ההבחנה אנליטי-סינתטי