חסידות גור
 | |
| בית המדרש של חסידות גור בגורה קלוואריה | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | גורה קלוואריה, פולין |
| תאריך ייסוד | 1859 |
| מייסד | רבי יצחק מאיר אלתר |
| מספר חסידים | 12,500 בתי אב |
| אדמו"ר | הרב יעקב אריה אלתר |
.jpg)
חסידות גור היא חצר חסידית שנוסדה בפולין על ידי רבי יצחק מאיר אלתר. שמה הוא על שם העיירה גורה קלוואריה - מקום מגורי הרי"ם בסוף חייו. עד לשואה היה מרכז החסידות בפולין ומקובל כי היא מנתה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. החסידות נפגעה קשות בשואת יהודי פולין, אחריה שוקמה בישראל ונחשבת כחצר הגדולה במדינה[א].
חסידות גור מתאפיינת בהשפעה פוליטית, תקשורתית רבה (הבאה לידי ביטוי בעיקר במפלגת אגודת ישראל ובכלי תקשורת חרדים), ובסדרת תקנות ומנהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור וצניעות. מאפיינים נוספים של החסידות הם נאמנות וציות להוראות ורצון האדמו"ר, מוסדות קהילתיים רבים, רווחה כלכלית יחסית[דרושה הבהרה]. בעבר הכילה החסידות גם אנשי פא"י וחסידים בלבוש מודרני, אך עם השנים התמעטו קבוצות אלו וכיום החסידים משויכים ברובם המוחלט לאגודת ישראל ולבושים בלבוש האופייני לחסידות גור. ערך משמעותי בחסידות הוא ה'קדושה', שמשמעו פרישות.
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב אריה אלתר. נכון לשנת 2016, החסידות מונה למעלה מ-12,500 משפחות בעולם, רובן הגדול בישראל ובארצות הברית (נכון ל-2016)[2]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-23,000 בעלי זכות בחירה[3].
היסטוריה
חסידות גור בפולין
יסודה של חסידות גור בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש מפשיסחה"), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ובחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות באותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים, בראשות רבי יצחק מאיר אלתר, את רבי מנחם מנדל מקוצק לרבם. הוא הקצין בדרך החסידות, ותבע מחסידיו התנתקות מוחלטת מגשמיות, התרחקות מגינוני כבוד ובחתירה לאמת המושלמת.
לאחר פטירתו של הרבי מקוצק בכ"ב בשבט תרי"ט, הכתירו רוב החסידים את גיסו ומחותנו רבי יצחק מאיר אלתר לאדמו"רם. הוא הקים את חצרו בעיירה גורא-קלוואריה, הסמוכה למרכז היהודי הגדול באזור וורשה. עם היכנסו לתפקיד אמר: "רבי שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, רבי מנחם מנדל ביראה ואני אנהיג בתורה". לצד זאת חסידות גור המשיכה להיחשב כמי שמדגישה מחשבה עמקנית וניקיון הלב[דרוש מקור]. תחילת כהונתו של רבי יצחק מאיר נחשבת לייסוד חסידות גור.
בניו של רבי יצחק מאיר נפטרו בחייו. ולאחר פטירתו, בשנת תרכ"ו, הוכתר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, מזקני חסידי פשיסחא וקוצק, כממשיכו. לאחר פטירתו (י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870) הוכתר נכדו של רבי יצחק מאיר, רבי יהודה אריה לייב אלתר, בגיל 23. כסבו, בלט גם הוא כלמדן. ספרו שפת אמת הוא אחד מספרי היסוד בעולם החסידות.
לאחר פטירתו בשנת תרס"ה הוכתר בנו, רבי אברהם מרדכי. בראשית הנהגתו החל לבצע מהפכה באורחות החיים הרוחניים של חסידי גור הקשורים אליו. מהדברים הראשונים שעשה היה להנהיג תפילת שחרית בזמן המתאים לפי ההלכה, ולא כמנהג שהשתרש עוד מימי רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק, קירב את הצעירים ועוד.
החל מתקופתו התרחבה חסידות גור לממדים גדולים, והייתה לחסידות הגדולה בפולין[ב]. גם מספר השטיבלך של גור היו הגדולים בפולין. אדמו"רי גור עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו קהילות במקומות יישוב רבים, התאגדו במפלגות לבחירות למוסדות הקהילה, העמידו נציגים למשרות רבנים ושוחטים ונאבקו כנגד זרמים אחרים, כדוגמת הציונות והמזרחי[5]. ההכוונה לפעולות החסידים הגיעה פעמים רבות מהאדמו"ר או מחצרו. בכמה מקרים שיתפה החסידות פעולה בשדה הפוליטי עם מפלגת המתבוללים[6][7]. גודלה של החסידות סייע לה להגיע להישגים ציבוריים, אולם במקביל היא נקלעה לסכסוכים מקומיים בקהילות[8], כדוגמת סכסוך ארוך עם חסידות אלכסנדר[ג]. חלק מן החסידים היו בעלי הון שכספם חיזק את כוחה של החסידות, כמו גם העובדה שמרכזה היה סמוך לוורשה, שבה הייתה אוכלוסייה יהודית ניכרת. אדמו"רי החסידות עמדו גם בהנהלת כולל ורשה, שסייע ליוצאי פולין ביישוב הישן[10]. כאחד ממקורות הכנסותיה, הפעילה החסידות הגרלת לוטו[11].
בשלהי מלחמת העולם הראשונה ייסדה החסידות את העיתון דאס יודישע ווארט וה"אמרי אמת" קרא לחסידים לתמוך בעיתון[12]. בתקופה זו הכניסה החסידות לימודי חול במשך שעה או שעתיים ב'חיידרים' שברשותה על פי דרישת החוק הפולני[13]. באותה תקופה הוקמה המתיבתא בוורשה שהיתה מהישיבות הראשונות בפולין, ששימשה כישיבה גבוהה, ובה למדו כמה מאות בחורים מכמה ארצות באירופה. המתיבתא הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ופעלה עד מלחמת העולם השנייה. חלק משמעותי מהלימוד במתיבתא היה הלכתי. בוגריה קיבלו סמיכה לרבנות[14]. המתיבתא לא כללה פנימייה, ותלמידיה היו צריכים לדאוג לעצמם למקום לינה ולחלק מהארוחות. בנוסף ללימודים התורניים, כללה המתיבתא גם שיעור מצומצם של לימודי חול, בעקבות דרישת השלטון הפולני[15]. בנשיאות המתיבתא עמד הרב שלמה יוסקוביץ', חתנו של האמרי אמת, ובראשה עמדו הרב מנחם זמבא והרב מאיר דן פלוצקי[16].
רבי אברהם מרדכי נמנה עם מקימי אגודת ישראל וכיהן כנשיאה[17]. חתנו, יצחק מאיר לוין, היה מנהיגה הפוליטי. הוא התנגד לציונות אך עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל ולרכוש בה נכסים. חפץ בעצמו להשתקע בה, וביקר בה חמש פעמים. בביקורים אלה חיזק את חסידיו והורה להם שלא לעזוב את הארץ למרות קשיי פרנסה, כל עוד נותר חלק מכספם[18]. עד ה'תרפ"ח התיישבו בתל אביב כמה מאות מקרב חסידי גור[19], ועד שנת ה'תרצ"ח היו בעיר שבעה בתי כנסת של החסידות ובהם כאלף מתפללים, שהנהיג הרב שאול משה זילברמן[20]. בביקורו האחרון החליט הרב אברהם מרדכי להישאר בארץ, אך לבסוף בלחץ חסידיו חזר לפולין. בזמן השואה מילטוהו חסידיו והוא הגיע לארץ ישראל. בשנותיו האחרונות היה חולה. נפטר בחג השבועות תש"ח, חודש לאחר קום המדינה.
בצוואתו הראשונה שנכתבה בשנת ה'תרצ"ו כתב כי אחיו, רבי משה בצלאל אלתר יהיה ממשיך דרכו, אך רבי משה בצלאל נספה בשואה[21] בצוואתו האחרונה שנכתבה לאחר השואה הוא מסר את ההנהגה לבנו הרבי הבית ישראל. וכתב: "כל זה נכתב קודם השערוריות אולם כאשר פנים חדשות בא אני מוסר ההנהגה לבני מ' ישראל שי'"[22]
לצד הגרעין המרכזי של חסידי גור שהיה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר, היו חברים בחסידות במעגליה החיצוניים גם חסידים בעלי מחויבות פחותה לחסידות וראשיה. כך לדוגמה, על אף התנגדות החסידות לציונות, היו מבין חסידי גור שהיו שותפים לציונות ולתנועת המזרחי, ולא כל חסידי גור הלכו עם כל הלבוש החסידי.
במהלך שואת יהודי פולין הוכתה החסידות מכה אנושה, ומרבית החסידים שחיו בפולין נספו בה.
חידוש החסידות בארץ ישראל
גרעין חסידי גור שעלה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי התיישב בערים ירושלים, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, נתניה וחיפה. שתי ישיבות הוקמו, בירושלים ובתל אביב. חסידי גור היו פעילים בהקמת גני ילדים ובתי ספר בית יעקב לבנות ותלמודי תורה לבנים בירושלים, תל אביב וחיפה, והקימו ארגון בשם "איחוד חסידי גור" שמרכזו היה בתל אביב.
בהכוונת האדמו"ר, לא השתתפו החסידים בבחירות לאספת הנבחרים ב־ה'תש"ד ואף ניהלו תעמולה נגד הבחירות[23]. עוד קודם לכן התנגד האדמו"ר לחברות בכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי[24]. עם זאת, בין חסידי גור בארץ ישראל היו חברים במזרחי, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל.
רבי אברהם מרדכי נפטר סמוך להקמת המדינה ואת מקומו מילא בנו רבי ישראל, על פי צוואתו המתוקנת. הוא שיקם את החסידות לאחר השואה, קירב את חסידי גור שהתרחקו מהחסידות לאחר המלחמה ובמיוחד את בני הנוער. עם זאת, הנהגתו הייתה תקיפה, בסגנון רבי מנחם מנדל מקוצק. היה האדמו"ר הבולט במועצת גדולי התורה. תיקן לחסידיו תקנות מחמירות ודיבר הרבה על התרחקות מגשמיות, תאוות האכילה ועוד.
רבי ישראל נפטר בשנת תשל"ז בלא צאצאים (אשתו הראשונה וילדיו נרצחו בידי הנאצים בשואה). את מקומו ירש אחיו, רבי שמחה בונים. הוא נהג בדרך רכה יותר והתמקד בארגון מוסדות החסידות ובתקנות כלכליות לרווחת החסידים, כגון הגבלת ההוצאות עבור חתונות ודיור. היה נשיא מועצת גדולי התורה. לאחר 8 שנים חלה והפסיק לתפקד ציבורית, ואת החסידות הנהיגו בפועל אחיו רבי פנחס מנחם ובנו רבי יעקב אריה.
לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תשנ"ב, הוכתר אחיו רבי פנחס מנחם, שכיהן במשך כארבע שנים. לפני מינויו לאדמו"ר היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה ויושב ראש אגודת ישראל בישראל. נודע מאוד בתביעתו להשתפר בבין אדם לחברו ושיהיה "עין טובה" כלפי השני, ועוד טרם שהתמנה לאדמו"ר פעל רבות למען אחדות בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית, לאחר שהתפצלו בשנת תשמ"ט, ובשנות כהונתו היה נשיא מועצת גדולי התורה.
לאחר פטירת רבי פנחס מנחם בשנת תשנ"ו הוכתר בנו של רבי שמחה בונים, רבי יעקב אריה, האדמו"ר הנוכחי. בתקופת כהונתו הונהגה רפורמה מקיפה בצורת לימוד התורה בישיבות החסידות, כדוגמת מעבר הישיבות מלימוד בעיון (לימוד גמרא בצורה יסודית תוך עיון בראשונים ובאחרונים על הנלמד) וכפי שמקובל בעולם הישיבות החרדי, ללימוד בקיאות (לימוד בסיסי של הגמרא, תוך דגש על ידיעת התלמוד בעל פה), ופתיחת מגמות שונות (בהם: לימוד גפ"ת, גמרא עם רש"י, ודפים קלים בש"ס בלבד), שימת דגש מיוחד על לימוד בצורת 'מזומנים', לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"שולחן ערוך" מתוך הספר משנה ברורה[25], ורפורמות נוספות במתכונת הישיבות.
פרישת הרב שאול אלתר
ערכים מורחבים – הרב שאול אלתר, קהילת פני מנחם
אחרי פטירת רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם") הוכתר בן אחיו רבי יעקב אריה אלתר לאדמו"ר. ובנו השני של ה"פני מנחם", הרב שאול אלתר המשיך בתפקידו כראש ישיבת שפת אמת, תפקיד אליו מונה על ידי אביו. החל מאייר תשנ"ז שרר מתח ביניהם, והיחסים ידעו עליות ומורדות, ציון דרך בולט הוא הפולמוס סביב דרך הלימוד בעקבות הוראת האדמו"ר להפסיק את לימוד ה"עיון" בכל ישיבות החסידות.
בשנת ה'תשע"ו נסגרה ישיבת שפת אמת (כאשר יחד עמה נסגרו עוד שני ישיבות). גם אחרי סגירת הישיבה המשיך רבי שאול אלתר להיות מכונה בתואר "ראש ישיבת שפת אמת".
כחלק מהמתיחות נוצרה במהלך השנים סביב רבי שאול אלתר קבוצת חסידים שראו בו סמכות אף יותר מהאדמו"ר, ובעקבות הפסקת לימוד ה'עיון' נמנעו חלקם מלשלוח את ילדיהם לישיבות של גור.
בתשרי תש"פ פרש הרב אלתר באופן רשמי מהחסידות, והקים קהילה נפרדת[26].
קהילות ומוסדות גור
מרכז החסידות
- ערך מורחב – בית מדרש גור
מרכז החסידות הוא בירושלים ובה כ-2,100 משפחות של חסידי גור[דרוש מקור]. בתקופת המנדט הבריטי ולאחריה היה בית המדרש של החסידות בישיבת שפת אמת, סמוך למחנה יהודה. בהמשך עבר בית המדרש לרחוב רלב"ח בשכונת גאולה ובשנת ה'תש"ס (2000) נחנך בית מדרש גור הגדול בסמוך למתחם שנלר. החל מעליית ה'אמרי אמת' התגוררו אדמו"רי גור בירושלים, האדמו"ר הנוכחי התגורר בתחילת הנהגתו בבני ברק ועבר לירושלים רק בשנת ה'תשע"ב. לחסידות מלבד בית המדרש הגדול 12 "שטיבלאך" ברוב שכונות העיר החרדיות. כעוד חצרות, החסידות התרחבה בירושלים גם בעקבות עליית זוגות צעירים מאירופה ומארצות הברית.
קהילות נוספות
בתחילת עליית חסידי גור לארץ ישראל, בשנות ה-תר"פ וה-תר"ץ, התיישבו חסידים רבים שבאו מפולין בתל אביב. בעיר הוקם סניף לישיבת שפת אמת, ובהמשך תלמוד תורה ("סיני") ובית ספר לבנות ("שרנסקי"). הקהילה התרכזה במרכז תל אביב, בתש"ט הפעילה 7 בתי כנסת בעיר[27]. בסוף שנות ה-תש"ל נפתחה קריית הרי"ם לוין בצפון תל אביב, סביב הישיבה שנחנכה עוד בתשכ"ט[28]. שם יש כיום 3 שטיבלאך, בין ה"שטיבלאך" הבולטים בעיר היו "שטיבל אחד העם" ו"שטיבל הקישון 33". רב הקהילה היה הרב שאול משה זילברמן. עם השנים ועזיבת מרבית החסידים לבני ברק התמעטה הקהילה, והיא מונה מאות בודדות המחולקים בין שטיבל בר-אילן ופיארברג, רבני הקהילות הם הרב משה פנחס זנדר במרכז העיר, והרב נפתלי פייגנבוים בקרית הרי"מ לוין.
ריכוז נוסף וותיק של חסידי גור הינו בירושלים, עיר מגוריהם של אדמו"רי גור במשך כמעט כל 80 השנים האחרונות ובו כ-2,100 משפחות. החל מתחילת כהונתו של האדמו"ר הנוכחי שהתגורר בשנות הנהגתו הראשונות בבני ברק נוסדו גם בירושלים בתי חסידים כמקובל בשאר ריכוזי החסידות, ששימשו כאשר האדמו"ר לא נכח בעיר. כרבני הקהילה בירושלים שימשו בעבר הרב אלחנן דוב שיינברג והרב מאיר זילברשטיין, וכיום הרב חיים בונם שץ.
בבני ברק ריכוז גדול של החסידות. על פי רישומי החסידות, בה כ-2,500 משפחות[29]. ל"אמרי אמת" ולבנו ה"לב שמחה" היו מניות בחברת בית ונחלה של יצחק גרשטנקורן וחסידי גור רבים היו ממייסדי העיר. הקהילה התרחבה לאחר שחסידי גור תושבי תל אביב נטשו אותה ועברו בעיקר לבני ברק. בעיר ישנם מעל 30 שטיבלאך של החסידות. בין ה"שטיבלאך" הבולטים של החסידות בעיר, "שטיבל דסלר" של הרב שלמה זילברשטיין, "שטיבל רש"י - מלצר" של האדמו"ר הנוכחי ("ברוינריסטן") ו"שטיבל משה יוסף" ("זעליגיסטן"). רבני החסידות בעיר היו הרב יחיאל מאיר וינגורט ואחריו הרב שלמה זילברשטיין. כיום משמש בתפקיד בנו, הרב אריה זילברשטיין.
גם באשדוד ריכוז גדול של החסידות עם כ-2,500 משפחות. הקהילה נפתחה בשנת תשל"ז, בעקבות החלטת ה"לב שמחה" ומצוקת הדיור בערים החרדיות של אז, בעיקר ירושלים ובני ברק. הקהילה נפתחה ברובע ג' ולאחר שנתיים עברה לעיר ישיבת בית ישראל. כעבור 10 שנים התרחבה הקהילה גם לרבעים ז' וח'. רב הקהילה בעיר הוא הרב שמואל דוד גרוס[30].
קהילה גדולה נוספת של החסידות קיימת בערד, והיא מונה כ-1,600 משפחות. הקהילה נוסדה על ידי ה"לב שמחה" בשנת תשמ"א ומנתה במשך שנים רבות כמאה משפחות בלבד. החל משנת תשס"ח החל האדמו"ר הנוכחי לשלוח זוגות צעירים להתגורר בעיר ששימשה כפתרון דיור זול, והקהילה תפחה לממדיה הנוכחיים. רב הקהילה בעיר מאז הקמתה הוא הרב מרדכי וולקוביץ.
בנוסף, לחסידות קהילות קטנות יותר בבית שמש (כ-1,100 משפחות), חיפה (כ-350 משפחות), חצור הגלילית[31] (כ-300 משפחות), קריית גת (כ-350 משפחות) ופתח תקוה (כ-140 משפחות). קהילה חדשה נוספת נוסדה בשנת תשפ"א בדימונה. ריכוזים קטנים נוספים התקיימו או מתקיימים בעמנואל, נתניה, קוממיות, רחובות וקריית אתא. מחוץ לישראל יש ריכוזים בבורו פארק, פלטבוש, מונסי, לייקווד וסטטן איילנד בארה"ב, טורונטו בקנדה, סטמפורד היל וגולדרס גרין בלונדון ובמנצ'סטר בבריטניה, ובאנטוורפן, ציריך ומלבורן.
מוסדות גור
לחסידות מוסדות רבים בישראל ומחוצה לה, הכוללים ישיבות קטנות, ישיבות גבוהות, ישיבות גדולות, כוללים לאברכים, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. המוסד הראשון של החסידות בארץ ישראל הינו ישיבת שפת אמת שנוסדה בשנת תרפ"ה וכיום משמשת כישיבה קטנה. במהלך השנים נוספו עוד כמאה ועשרים מוסדות חינוך של חסידות גור המאוגדים כולם תחת "איחוד מוסדות גור".
בעקבות החלטת בית המשפט על פירוק פועלי אגודת ישראל וחלוקת נכסי התנועה הוחלט על ידי המגשר בתאריך 26 בפברואר 2023 כי איחוד מוסדות גור בארץ ישראל תקבל 24 אחוז מנכסי פא"י, וכן יעברו לרשותה המקרקעין במתחם הקמפוס בראשון לציון בו נמצאים הישיבות 'נזר ישראל' הקטנה והגדולה, ו'הישיבות למחוננים' הקטנה והגדולה, וכן נפסק תשלום של 300,000 ש"ח הוצאות משפט לאיחוד מוסדות גור[32].
ארגוני הפצת התורה – "תורתו", "תלמודו בידו" ו"וכל בניך" "קרן בני עליה". ארגונים לעידוד שינון התלמוד בין אברכי ובחורי החסידות, במסגרת ארגונים אלו נערכו מאות מבחנים על ידיעת הש"ס בעל פה על ידי רבנים וגדולי ראשי הישיבות בארץ, במסגרת זו גם נערכו מבחנים הפומביים בהשתתפות עשרות אלפים, ארגון 'שבת אחים' לחיזוק בחורים מבוגרים ובחורים שיצאו לעבודה.
ארגוני חסד – "קרן ורדיגר" שהוקם על ידי הנדיב שלמה (סול) ורדיגר מארצות הברית המחלק לפני החגים לאלפי משפחות את כל צורכי החגים וכן וביגוד והנעלה: קופות צדקה פנימיות בשם "מתן בסתר" של הרב דב דריימן הנותן סיוע כספי: קופות "עזר לנצרכים" בבני ברק, ירושלים, אשדוד, ערד, קריית גת (עזר למחיה, לחינוך, לדורות, לשיקום, לרפואה): ארגון "שמחם" הדואג לנשואי יתומים. ארגון "יד המשפחה" המחלק למאות משפחות מוצרי בסיס, ארגון "משמחי השבת" הדואג לאוכל לשבת. כמו כן מפעילה החסידות קרן הלוואות לנישואין "עזר נישואין בית ישראל" על מנת לעזור ולהביא פתרון למצוקת הדיור וקרן "לגור" הנותנות הלוואות גדולות במיוחד לאברכים ההולכים לגור בדימונה, ערד, וחצור.
בשנת ה'תשע"ד 2014 נוסד ארגון 'הבן יקיר' למען יתומי ואלמנות החסידות, בשנת ה'תשפ"ג 2023 הוקם ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים גרושים.
ארגוני הרפואה – "גור יד אחת", שהוקם בתשפ"ג להכוונת חולים לרופאים ולעסקני הרפואה של הקהילה; ל"הצילם" המטפל בחולים קשים להטיסם לבתי חולים בחו"ל ומשלם את הוצאות הטיפול בהם; ארגון ארגון נוסף חסד בשם "רפואה וישועה", המשאיל ציוד רפואי. הארגון מפעיל את פרויקט "הילד המיוחד", המסייע למשפחות שבהן ילדים חריגים במועדוניות בימים שישי ושבת, ובמסגרת קעמפ ורדיגר מפעיל מחנות בחול המועד ובחופש הגדול: בנוסף קיימת בחסידות ארגון "רפואה" המסייעת בטיפולי פוריות ובעיות בריאות הנפש בהכוונת רופאים בניהולו של מאיר ביינבכר; ארגון "חסד יבנה" בראשות הרב משה הויזמן המטפל בטיפולי פוריות; ארגון "ירפא", ארגון מתנדבים להסעות לבתי חולים.
ארגונים לסידור עבודה – 'לכתך' באזור הדרום 'למרחב' באזור המרכז המטפלים לפרנסה בכבוד ליוצאים לעבודה, ודואגים לסידור עבודה לאברכים ולנשות האברכים.
ישיבות
הקבלה לישיבות של גור נעשית על ידי ועדת שיבוץ מטעם "איחוד מוסדות גור" שתפקידה ליצור איזון בן הישיבות ולדאוג שכל בחור יקבל את ההתאמה הלימודית המלאה, ובהתייעצות עם צוות הישיבה הקטנה או תלמוד התורה ובהתחשבות התלמיד בהעדפותיו[33]. ההבדלים בין הישיבות ברמתן הלימודית והחינוכית אינם מהותיים.
בתחילת שנות התש"ע נערכה רוויזיה במתכונת הישיבות. תלמידי התלמודי תורה המשיכו ללמוד במסגרת שנקראת "מתיבתא" מגיל 12 עד גיל 14. לישיבה קטנה נכנסו התלמידים בגיל 14 עד גיל 18 (4 כיתות) ולאחר מכן, בגיל 19, יעברו לישיבה גדולה.
בשנת תשע"ז נקבע כי התלמידים בגילאים 18–20 ילמדו ב"ישיבה גבוהה", ואלה בגיל 20 ומעלה ירוכזו בשתי ישיבות גדולות: "פאר ישראל" ו"מאור ישראל"[34]. בשל גיל הנישואין הצעיר הנהוג בחסידות, מרבית הבחורים אינם מגיעים לישיבה גדולה או נמצאים בה תקופה קצרה. כיום (תשפ"ג) יש במסגרת איחוד מוסדות גור 29 ישיבות ו-90 כוללים כאשר בכל שנה נוספים לישיבות כ-700 תלמידים[דרוש מקור].
הישיבות הגבוהות
- 'תפארת משה בצלאל' בשכונת רמות בירושלים על שם רבי משה בצלאל אלתר בן השפת אמת. מנהל הישיבה הוא הרב מאיר הפטקה.
- חידושי הרי"ם בבני ברק בראשות הרב שור חתנו של רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור.
- מאור ישראל, על שם האדמו"ר הבית ישראל בבני ברק. נוסדה על ידי רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. ראש הישיבה הוא הרב אביגדור רובינשטיין.
- 'אמרי אמת' בבני ברק, מנהל הישיבה הרב אליהו חסיד עד שנתמנה לח"כ מטעם יהדות התורה בתמוז תש"פ. לאחר התפטרותו מהכנסת חזר לנהל את הישיבה.
- נזר ישראל, על שם האדמו"ר הבית ישראל, בראשון לציון. שכנה לפני כן בבנין בית ספר סיני לשעבר בדרום תל אביב, ואחר שראו שהמקום כי האזור לא תואם לישיבה חסידית עברו לקמפוס של מוסדות בית אשר בראשון לציון.
- "האחים חנצ'ינסקי" באשדוד. הוקמה על ידי האחים משה יעקב ויצחק אריה חנצ'ינסקי. ראש הישיבה הרב נחמיה אלתר בן האדמו"ר מגור.
- לב שמחה, על שם האדמו"ר הלב שמחה בערד. הישיבה נפתחה בשנת תשמ"א על ידי קבוצת בחורים מישיבת חידושי הרי"ם, לקראת תחילת התיישבות חסידי גור בעיר.
- שפתי צדיק בחצור הגלילית, בראשות הרב אברהם בנימין זילברברג. הישיבה קרויה על שמו של האדמו"ר מפילץ, רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, נכדו של החידושי הרי"מ.
- ישיבת תפארת גרוסמן לבחורים מבוגרים, ירושלים.
הישיבות הגדולות: "פאר ישראל" בירושלים (מנהלה הרוחני היה הרב משה פשנדזה עד לפטירתו) ו"מאור ישראל" בבני ברק, על שם האדמו"ר הבית ישראל.
הישיבות הקטנות:
- בירושלים: 1.ישיבת שפת אמת 2.ישיבת תפארת משה בצלאל.
- בבני ברק 1.ישיבת אמרי אמת, 2. ישיבת מאור ישראל 3.ישיבת בית נחמיה'.
- באשדוד.ישיבת האחים חנצ'ינסקי ושני ישיבות במתחם בית ישראל.
- בחצור הגלילית ישיבת שפתי צדיק.
- בתל אביב. שני ישיבות במתחם הקמפוס חידושי הרי"מ.
- בראשון לציון 1.ישיבת נזר ישראל 2. הישיבה למחוננים במתחם נזר ישראל.
- בערד ישיבת לב שמחה.
- בבית שמש ישיבת פני מנחם.
- קריית גת ישיבת קריית גת.
- מחוץ לישראל: ישיבה וכולל "לב שמחה" בלונדון וישיבות "בית ישראל" ו"יגדיל תורה" בבורו פארק.
כוללים: במסגרת איחוד מוסדות גור יש 90 כוללים ברחבי הארץ, וכן כוללים לחסדים שיצאו לפנסיה. בשנת תשפ"ב נפתחו רשת כוללים בשם 'חדוותא' ורשת כוללים 'חבבין' לחסידים העוסקים לפרנסתם ומקדישים 2 שעות ביום לידיעת התורה בשיטת 'מזומנים', כיום תשפ"ג יש רשת של 18 כוללים בהם מעל 2000 אברכים בארץ ובחו"ל.
מתיבתות: אמרי אמת בירושלים, פני מנחם בבני ברק, אור בית שמש בבית שמש, שמחת תורה בתל אביב.
כמו כן בתוך קמפוס ישיבת נזר ישראל בראשון לציון ממוקמת ישיבה לתלמידים מחוננים, את הישיבה פתח האדמו"ר מגור בשנת תשס"ג, ישיבה זו הינה שונה מכל יתר הישיבות בתוכן ובהספק הלימודים בה, והכניסה אליה אינה חופשית, בעבר היו מקבצים בחורים כשרוניים מכל הארץ לבחינה ומי שעמד בה זכה להיכנס לישיבה, כיום הבחינה בוטלה והכניסה אליה היא על פי החלטת הרב הרב דב לנדאו והמלצת צוותות ה"מתיבתא", מנהלה הרוחני של הישיבה הוא הרב אהרן שארפר.
ישיבות שנסגרו
- ישיבה גדולה שפת אמת בירושלים. זוהי הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל ואחת מהישיבות החסידיות הראשונות בארץ ישראל. הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה על ידי רבי מנחם מנדל כשר בשליחות ה"אמרי אמת", וחדלה להתקיים כישיבה גדולה בתשע"ו. בשנת תשפ"א נפתחה מחדש בראשות הרב דוד אלטר בן רבי יעקב אריה אלתר האדמו"ר מגור.
- ישיבה גדולה חידושי הרי"ם בשכונת רמת החייל בתל אביב. הישיבה השנייה של החסידות בארץ ישראל, נוסדה בתרצ"ו על ידי רבי שמחה בונם אלטר בשליחות אביו האמרי אמת, חדלה להתקיים כישיבה גדולה בתשע"ו. ובקמפוס הישיבה יש כיום 2 ישיבות קטנות.
- ישיבת "שגב" ביישוב עצמון-שגב. ראש הישיבה היה הרב שמואל אהרן פלדמן, אב"ד בתל אביב. הישיבה לא האריכה ימים ונסגרה בסוף שנות התש"ך.
- ישיבת "מאור יעקב". הוקמה באלול תשנ"ד בעמנואל, משם היא המשיכה לאשדוד, לירושלים ולבני ברק עד סגירתה בתשנ"ו.
- ישיבת "ארזים". הוקמה באלול תשנ"ה בבני ברק ונסגרה כעבור שנה. ראש הישיבה היה הרב משה פשנדזה.
- ישיבת אור שמחה בחיפה. הוקמה באלול תשמ"ב ונסגרה לאחר המעבר לשיטת לימוד הבקיאות וידיעת הש"ס, בשנת תשס"ב.
- ישיבת נר ישראל בירושלים ("ישיבה לצעירים"), נוסדה על ידי רבי שמחה בונם שפרנוביץ כישיבה קטנה בשנת הלימודים תשכ"ח. אחר-כך נוספה גם ישיבה גדולה. הישיבה נסגרה בשנת תש"ע.
- ישיבת "בית רא"ם" בקריית הרצוג בבני ברק. ראש הישיבה היה הרב נחום רוטשטיין. אחד מאנשי הצוות היה הרב אברהם שמואל רנד, חתנו של האדמו"ר הנוכחי. ישיבה זו נסגרה בשנת תשע"א וכיום נמצאים במקום סניף של ישיבת מאור ישראל.
- ישיבה גדולה בית ישראל באשדוד. חדלה להתקיים כישיבה גדולה בתשע"ו ובמתחם כיום 2 ישיבות קטנות.
- הישיבה הגבוהה "לב שמחה" בבורו פארק שבניו יורק. הוקמה בשלהי שנות ה-תש"ן. בראשותה עמד הרב יעקב חיים ברוך אברמוביץ.
סמינרים
לחסידות בתי ספר וסמינרים לבנות. בירושלים, אשדוד, ערד, בית שמש, וקריית גת מיועדים הסמינרים בעיקר לבנות מהחסידות. כמחצית מתלמידות הסמינר בחצור ואחוז משמעותי מתלמידות הסמינר בבני ברק אינן ממשפחות חסידות גור אלא ממשפחות חרדיות מחוגים אחרים, אולם מתפקדים כסמינרים של גור עם כל ההקפדות על חיי צניעות של גור.
מאפיינים
בחסידות גור התפילות מהירות ונעימת התפילה מונוטונית. עובדות אלו נובעות משיטת החסידות, שיסודה בחסידות קוצק, שהדגישה את מידת האמת והתרחקות ממעשים חיצוניים. בשל כך, נחשבת לעיתים חסידות זו כ"קרה".
החסידות מאופיינת בהערצה לאדמו"ר ובאמונה שעל החסידים לקיים את רצונו בדקדקנות וללא עכבות[35]. הדבר בא לידי ביטוי בהפצת דברי האדמו"ר בציבור[23] ולעיתים גם באירועי אלימות, בעקבות תחושת החסידים כי כבודו של האדמו"ר נפגע. בשנת 1935 בוורשה תקפו חסידי גור פעילי אגודת ישראל רבנים שחתמו על כרוז למען קק"ל, כאשר אחד המניעים לפעולה הוסבר בצער שנגרם לאדמו"ר מכך[36]. בשנת 1944 תקפו באלימות חסידי גור בתל אביב את הרב יעקב גוטובסקי ורעייתו[37], לאחר שהרב נחשד על ידם בכתיבת חוברת בשם 'יקוב הדין את ההר[38] (חוברת שנכתבה למעשה על ידי אברהם גרין, אחיו של דוד בן-גוריון), שבה הובעה ביקורת גלויה נגד האדמו"ר מגור על התנגדותו לציונות, גרין הוזמן ל"דין תורה" בפני בית דין של הרבנות הראשית, וזו קיבלה את עמדתם של חסידי גור וקבעה כי אברהם גרין השמיץ את הרבי מגור ללא הצדקה. ב־1984 הכו חסידי גור ופצעו את חבר הכנסת מנחם פרוש, לאחר שדבריו פורשו כהטלת ספק בכשירותו המנטלית של אדמו"ר החסידות[39].
החסידות מאופיינת גם ב"גאוות יחידה", בדאגה הדדית בתוך הקהילה ובארגון קהילתי מסודר.
החסידות וראשיה התנגדו לציונות ולמזרחי והיו מזוהים עם אגודת ישראל, אך מנגד תמכו ביישוב ארץ ישראל וברכישת מקרקעין בה. בעקבות תמיכה זו עלו לארץ ישראל קודם למלחמת העולם השנייה מאות משפחות של חסידי גור, שהקימו בה מוסדות קהילתיים של החסידות וסייעו להשתקמות החסידות לאחר השואה. מקצת מחסידי גור הצטרפו לציונות[40] ולתנועת המזרחי והפועל המזרחי, ואף ייסדו להם שטיבלים נפרדים (בפולין)[41].
החל מתקופת האדמו"רות של ה"בית ישראל" מדגישה חסידות גור מאוד את נושא ה"יידישקייט" דהיינו הקפדה מקסימלית על "שמירת הברית" וריחוק מקסימלי מנשים (ראו עוד להלן).
רוב החסידים חברים בשטיבל המונה עשרות ומאות חסידים בני גילם (בשנים האחרונות השתלבו אברכים צעירים ברוב השטיבלך בבני ברק עם מבוגרים). ברחבי הארץ יש כ-154 שטיבלאך של החסידות[42]. מלבד לתפילה, משמש השטיבל גם כמקום לימוד משותף בשעות הערב לאחר העבודה. נהוג שפעמיים בשנה, בשמחת תורה ובשבת זכור, אוכלים חברי השטיבל יחד את סעודת היום, שנמשכת שעות. הבחורים והאברכים מאורגנים ב"חברה" המתקבצת פעם בשבוע לשיחה בענייני חסידות ובזמנים מיוחדים ל"טרינק", מסיבה שבה עוסקים בענייני חסידות. אצל הבחורים בדרך כלל מנהיג את האספה ה"קומנדאנט" (אחראי). נוהג זה החל כבר בפולין. חלק מה"חברה'ס" (חבורות) התפרסמו, כמו חבורתו של מתתיהו גלמן בפולין וכן החברה'ס הראשונות בישיבת שפת אמת בירושלים ("זעליגיסטן" ו"ברוינעריסטן"). נוהג זה הלך ונחלש.
בעבר הייתה החסידות מזוהה עם למדנות. חלק מהאדמו"רים וחסידים רבים התפרסמו בכך. תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי פסק הלימוד העיוני-למדני בישיבות של החסידות, ובמקומו מודגשים ההספק הכמותי וזיכרון הלימוד. אדמו"רי גור פועלים בדרך כלל בזריזות במעשיהם (למשל באכילה בהליכה ובדיבור[43]). לחסידות מיוחסת פתיחת הישיבה הראשונה 'דרכי נועם' בפולין אשר נפתחה מיד בשנה בראשונה לנשיאותו של האמרי אמת[44], שלאחריה נפתחו ישיבות נוספות על ידי חסידויות אחרות[45].
בכמה מובנים נחשבת החסידות לפתוחה יחסית. בהוראת ה"אמרי אמת" שפת הדיבור במוסדות היא עברית. רוב החסידים בישראל מדברים ביניהם בעברית וחלקם אינו מבין יידיש. עד לשנת תשמ"ט למדו בנות החסידות בבתי ספר וסמינרים כלליים.[ד] לאחר הפילוג בין אגודת ישראל לדגל התורה הקימה חסידות גור בתי ספר וסמינרים עצמאיים. לבוש הנשים מודרני יחסית לחצרות חסידיות אחרות. מקובלת עבודה במקצועות כמו נדל"ן, מסחר בבורסה והיי-טק ראית חשבון ועוד. עם זאת, תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי, ישנה הקפדה ובקרה על שימוש במחשבים ובאינטרנט.
נכון לראשית המאה ה־21, פועלת לצד האדמו"ר קבוצת פעילי ציבור העוסקים בניהול ענייניה של החסידות במגוון נושאים, כגון: חינוך, צדקה, רפואה, פוליטיקה ועוד. המודל הכלכלי של החסידות מבוסס על 'דמי כוללות', סכום כסף חודשי שמשלם כל חסיד לטובת אחזקת בית האדמו"ר, המועבר באופן קבוצתי באמצעות השטיבל שאליו הוא משתייך[46], מוסד הקיים לפחות מתקופת ה'אמרי אמת'[47]. בנוסף נהוג 'רעבישע געלט', סכום כסף שמשלמים החסידים לבית הרבי בעת אירועי שמחה במשפחתם.
תקנות
חסידות גור ידועה בהקפדתה על צניעות ושמירת עיניים. ההפרדה באוטובוסים החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור[48].
האדמו"ר רבי שמחה בונים תיקן תקנה שלפיה אין לערוך אירועים משפחתיים בהיקף נרחב. לסעודת המצוה מוזמנים בני המשפחה הקרובים בלבד, וכל השאר מוזמנים שלא בזמן הסעודה. התקנה מחייבת את כל משפחות החסידות, גם בעלות יכולת כלכלית. גם כיום נוהגים על פי תקנה זו ותקנות נוספות שנוספו בשנים האחרונות, לצמצם שבתות שבע ברכות, בריתות, ובר מצוות.
בחיי האדמו"ר רבי ישראל אלתר הוקמה הקריה החסידית בחצור הגלילית[31] בעידודו. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר יזם הקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה בערד ובאשדוד. הוא הכריז על תקנה שלפיה זוגות צעירים בשנים הראשונות לנישואיהם מחויבים לגור בקהילות אלה. אחיו, האדמו"ר רבי פנחס מנחם, יזם הקמת קריות בקריית גת ובעמנואל. האדמו"ר הנוכחי הרחיב ופיתח את הקהילה בערד, ויזם הקמת קהילה בדימונה.
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר תיקן מספר תקנות בנושא הכלים הטכנולוגיים והאינטרנט[דרושה הבהרה], קהילת גור נחשבת לאחת הקהילות המחמירות ביותר בנושא.
חזות חיצונית
חסידי גור ניכרים בכובע הפרווה הגבוה שלהם – ספודיק – אשר נחבש בשבתות בחגים ובשמחות, כמנהג רוב החסידויות יוצאות מרכז פולין, ולא כחסידויות האחרות שאנשיהן חובשים שטריימל – כובע פרווה נמוך ורחב יותר. הם ניכרים גם ב"הויזן אין די זאקן" (בתרגום מיידיש לעברית: מכנסיים בגרביים), גרביים שחורים שהמכנסיים מוכנסים בתוכם בין הקרסול לברך, זאת בניגוד לחצרות אחרות, שחסידיהן הולכים עם מכנסיים רגילים או לובשים מכנסי שלושה-רבעים וגרביים גבוהים. לבוש זה החל בזמן גזירת הלבוש ה'תר"ד ולאחר מאבקו של החידושי הרי"מ כנגד השלטונות הגיעו בשנת ה'תרי"ג (1852) לידי פשרה ולפיה נתנו ליהודים לבחור בין לבוש קצר וגילוח הזקן בו בחרו המתנגדים לחסידות, לבין לבוש ארוך בסגנון רוסי, כובע מצחייה, מכנסיים בתוך המגפיים וגידול זקן בדומה לאיכרים ברוסיה. הציבור החסידי בחר באפשרות זו עם שינויים קלים, וכך התקבע הלבוש החסידי בפולין[49].
כמנהג החסידים במרכז פולין, מכניסים חסידי גור את פאותיהם תחת הכיפה, למעט בעיר ירושלים, שבה מרבית חסידי גור מתהלכים כשפאותיהם גלויות. לחסידות גור גם כיפות ייחודיות, גבוהות מהמקובל במגזר. בימות החול (ובחורים גם בשבתות) חובשים החסידים כיפות כותנה (ולא כיפות קטיפה כמו רוב הציבור החרדי).
ניגוני גור
לחסידות אוצר של אלפי ניגונים. לחני הניגונים הושפעו גם מסגנון המוזיקה הקלאסית של פולין. שירים רבים של החסידות הם בקצב מרש וואלס. באופן כללי, ניגוני גור מאופקים לעומת ניגוני שאר החצרות, וזאת בהתאם לשיטתה הדוגלת באי התלהבות חיצונית.
הניגונים מולחנים לרוב לקראת חג השבועות וראש השנה. הם מיועדים למקומות מסוימים בתפילה (כמו לכה דודי, היה עם פיפיות, קדיש ואקדמות), אך מושרים ללא אמירת המילים.
המלחינים המפורסמים בחסידות הם יעקב תלמוד, ישראל סבינר, מנחם אירנשטיין, לייבל גולדקנופף ובנו צבי גולדקנופף.
בעשור השני של המאה ה-21 הורה האדמו"ר על הפסקת הלחנת ניגונים חדשים, ולמעט שני ניגונים בכל שנה מושרים ניגונים מחודשים משנים קודמות.
מכון ח.מ.י. (חקר מוזיקה יהודית) של החסידות הוציא אוסף בשם "היכל הנגינה" של 1200 הניגונים שהושרו בחגים בין השנים תשט"ו–תשע"א, בהפקת צבי גולדקנופף.
השתייכות פוליטית
מבחינה פוליטית חסידות גור היא חלק מאגודת ישראל, תחת השם "הסיעה המרכזית". לחסידות נציגות בממשלה מטעם יהדות התורה – יצחק גולדקנופף, המכהן כשר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה. בעבר כיהנו נציגי חסידות גור כח"כים מטעם אגודת ישראל: יצחק מאיר לוין, זלמן בן-יעקב (ינקלביץ'), יהודה מאיר אברמוביץ, אברהם יוסף שפירא[ה], משה זאב פלדמן, יעקב ליצמן, מאיר פרוש[ו], אברהם לייזרזון, יעקב ליצמן, יעקב כהן ואליהו חסיד[ז].
לחסידות ייצוג מגזרי ברוב הרשויות המקומיות בישראל שבהן מתגוררים חסידי גור.
שולשלת אדמו"רי ומנהיגי גור
| רבי יצחק מאיר אלתר האדמו"ר המייסד חידושי הרי"ם | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר אדמו"ר באלכסנדר | |||||||||||||||||||||||||||||
| אברהם מרדכי אלתר נפטר בחיי אביו | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יהודה אריה ליב אלתר האדמו"ר ה-2 שפת אמת | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר ה-3 אמרי אמת | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל אלתר האדמו"ר ה-4 בית ישראל | רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר ה-5 לב שמחה | רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר ה-6 פני מנחם | |||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אריה אלתר האדמו"ר ה-7 הנוכחי | הרב שאול אלתר מנהיג קהילת פני מנחם | ||||||||||||||||||||||||||||
חסידים בולטים
- רבי אברהם מפוריסוב – תלמיד הרבי מקוצק, מצדיקי פולין
- הרב מנחם זמבה – מגדולי רבני פולין לפני השואה.
- הרב מאיר דן פלוצקי – מחבר הספר "כלי חמדה".
- הרב מנחם מנדל כשר – ראש ישיבת שפת אמת ומחבר תורני פורה.
- יעקב לייב מינצברג – מראשי אגודת ישראל בפולין, חבר הסיים הפולני, וראש קהילת לודז'.
- הרב יצחק מאיר לוין – מנהיג אגודת ישראל ושר מטעמה.
- יהודה אריה לייב לוין – מייסד ועורך עיתון המודיע.
- האחים גרובייס – מפיקי סרטים.
- בנימין מינץ – שר הדואר לשעבר מטעם פועלי אגודת ישראל.
- הרב בנימין מנדלזון – רבה של קוממיות.
- הרב נפתלי נוסבוים – ראש ישיבה ופוסק הלכה.
- הרב גד אייזנר – משגיח ישיבת חידושי הרי"ם.
- הרב אברהם יוסף אירנשטיין – מדריך ראשי ומשגיח.
- יעקב ליצמן – שר השיכון לשעבר.
- אליהו חסיד – ח"כ בכנסת העשרים ושלוש.
- ישראל סבינר – מלחין.
- יעקב תלמוד – מלחין החצר.
- דוד ורדיגר – חזן וזמר חסידי.
- יצחק מאיר הלפגוט – חזן עולמי.
- יצחק גולדקנופף – פוליטיקאי ישראלי, שר השיכון.
- הרב משה פשנדזה – מדריך קבוצה נבחרת מהאברכים בני העלייה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אברהם ישכר בנימין אליהו אלטר, מאיר עיני הגולה פיעטרקוב ה'תרפ"ח
- מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, ירושלים תשי"ח 1958.
- יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה מהדורה חדשה תשע"ו
- יצחק אלפסי, תפארת שבתפארת בית גור לדורותיו, הוצאת סיני, תל אביב 1993.
- מאיר שורצמן המאור הגדול, סיפור חייו של אבי שושלת גור בעל חידושי הרי"ם, עברית י. שן, בני ברק 1991.
- אברהם מרדכי סגל ואהרן סורסקי, ראש גולת אריאל תולדות חייו ופועלו של רבי אברהם מרדכי אלטר מגור בעל "אמרי אמת" 2 כרכים, ירושלים תש"נ.
- אהרן סורסקי, פאר ישראל, ראשי פרקים במסכת חייו של האדמו"ר הבית ישראל מגור, שלושה כרכים, ירושלים: עמודי האור, תשנ"ח.
- בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, מתולדות רבי בונם אלתר מגור, 3 חלקים, ה'תשס"א.
- מרדכי גרליץ – ברוך וידסלבסקי. לבם של ישראל, מסכת חייו של רבי שמחה בונם אלתר מגור, שלושה כרכים, ה'תשנ"ה–ה'תשס"א
- בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור וחצר הקודש בתפארתה, בני ברק תשע"ז. עורך: מרדכי פסח קנובלביץ.
- יורם יעקבסון, אמת, אמונה וקדושה, הוצאת אדרא, תל אביב 2018, חלק רביעי.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על חסידות גור באתר רמב"י
- איחוד מוסדות גור בא"י, באתר עולם התורה
- שמואל לוינגר, חסידות גור: הצצה לעולמה של ממלכה, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2010
- ק. נפתלי, עסקנות נוסח גור, מעריב, 26 בנובמבר 1965
- יוסי ביילין, הגוראים, דבר, 5 בספטמבר 1975
- מ. סעליס, בין חסידים - ראש השנה בגור, הצפירה, 14 באוקטובר 1927
- ש. ד., גור, הצופה, 9 בנובמבר 1939
חסידות גור, דף שער בספרייה הלאומית
דפנה שרייבר, האדמו"ר שעשה מהפיכה במערכת הערכים של תנועת החסידות, בעיתון מקור ראשון, 3 ביוני 2020- תמונה של ישיבת 'מאור ישראל'
ביאורים
- ^ מלבד חב"ד וברסלב הנחשבות לתנועות חסידיות חברתיות[1].
- ^ עדת חסידי אלכסנדר הייתה הגדולה אחרי זו של גור, אשכולי החסידות בפולין, סוף פרק כב[4].
- ^ לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא (שהיה חסיד אלכסנדר) כרב בעיר. הסכסוך נמשך כשלוש שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי[9].
- ^ בשונה מהחצרות ההונגריות-רומניות, כמו חסידות בעלז וחסידות ויז'ניץ, או החצרות הירושלמיות כמו חסידות קרלין וחסידות בויאן שלמדו בעיקר בבתי ספר חסידיים.
- ^ שפירא נבחר על ידי האדמו"ר מגור כנציג "הסיעה המרכזית" אף שבעצמו לא היה חסיד גור.
- ^ פרוש אף הוא אינו חסיד גור. ייצג את "הסיעה המרכזית" בבחירות 1996. בבחירות הבאות ייצג את סיעת שלומי אמונים.
- ^ לאחר מימוש החוק הנורווגי בכנסת העשרים ושלוש על ידי יעקב ליצמן.
הערות שוליים
- ^ משה ויסברג, נחשף: כמה מונה החסידות הגדולה בישראל, באתר בחדרי חרדים, 19 בפברואר 2017
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 205.
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ אשכולי החסידות בפולין, סוף פרק כב
- ^ יצחק ניסנבוים, סדרי התעמולה שבעל פה, הצפירה, 15 באוגוסט 1918
הפגנה של חסידי גור בורשה, דבר, 14 במאי 1935
פורעי "אגודת ישראל", דבר, 22 במאי 1935
ברכה חבס, אחד ודורו (פרק ראשון, חלק שלישי), דבר, 20 בינואר 1950 - ^ בתפוצות ישראל, החרות, 1 באפריל 1914
- ^ בר דרורא, מלחמת הבחירות ביהדות הפולנית, דואר היום, 12 במאי 1931
- ^ בקהילת ורשא, דבר, 6 בדצמבר 1934
- ^ הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956; חסידי אלכסנדר, מכתב אל המערכת, המזרחי, 6 במרץ 1924; כיבוש הרבנות ע"י הפמליא של גור, המזרחי, 7 בספטמבר 1922
- ^ ירושלים, החרות, 23 ביוני 1911
- ^ משה כהן, שלושה מכתבי הרצל שאבדו, דבר, 15 ביולי 1941
- ^ על הפרק, הצפירה, 5 באפריל 1917
- ^ רבי אברהם מרדכי אלתר, מכתב לרבי אשר למיל שפיצר, בתוך ספר "אוסף מכתבים", ירושלים תמוז תשס"ח עמוד ל"ח, באתר אוצר החכמהעל הפרק, הצפירה, 21 במרץ 1918
- ^ חגיגת הוראה גדולה במתיבתא בוורשה, הצפירה, 29 במרץ 1928
- ^ משה אביגדור שולוואס, ישראל היילפרין (עורך), התורה ולימודה בפולין וליטא, בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, תש"ח: אתר דעת, ירושלים
עדות זרח ורהפטיג, הישיבות בוורשה, באתר 'זכור' של מכללת ירושלים, תשנ"ג
אלבר לונדר, בית חרושת לרבנים, מובא בתרגום בפורום 'אוצר החוכמה' - ^ ה"מתיבתא" על אדמת האבות, הצופה, 12 בספטמבר 1940
- ^ בר דרורא, הערות קטנות על עניינים גדולים, דואר היום, 25 באוקטובר 1923
- ^ ספר 'ויהי בנסוע' (על מסעות האמרי אמת לארץ ישראל) בעמוד תקצ"ז, עיינו בהערה ובמה שמציינים למסע החמישי
- ^ יפו ותל אביב, דואר היום, 18 בנובמבר 1928
- ^ ארגון בתי הכנסת של חסידי גור בתל-אביב, הצופה, 31 בינואר 1938
- ^ לשון הצוואה בירחון הפרדס (שנה כ"ב חוברת י"א).
- ^ ראו, אמרי אמת ליקוטים, עמוד 282
- ^ 23.0 23.1 חסידי גור מנהלים תעמולה נגד הבחירות לאסיפת הנבחרים, המשקיף, 23 ביוני 1944
- ^ ניטשה המלחמה נגד "כנסת ישראל", הצפירה, 29 בינואר 1928
- ^ מגזין משפחה פסח תשפ"א, עמ'94
- ^ גלעד שלמור, הקרע בחסידות גור, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2020
- ^ רשימה של 7 בתי כנסת של החסידות בתל אביב - החזית הדתית המאוחדת, הצופה, 21 בינואר 1949
- ^ ישיבה מודרנית לחסידי גור, מעריב, 20 במאי 1969
- ^ אלפון עזר לנצרכים-גור בני ברק, ה'תשפ"ד
- ^ יוסי יחזקאלי, נתונים בלתי נתפסים: סיקור חג מיוחד על שלוש החסידויות המובילות בעיר אשדוד, באתר חרדים אשדוד | אתר החדשות המוביל של המגזר החרדי באשדוד, 2022-10-14
- ^ 31.0 31.1 בר לב ביקר בחצור הגלילית, דבר, 29 בדצמבר 1972
חסידי גור מקימים קריה בחצור הגלילית, דבר, 30 באוגוסט 1974
יוסי ביילין, שידוך בין חסידי גור ויוצאי צפון אפריקה, דבר, 5 בספטמבר 1975
קריית חסידי גור נחנכה במבואות חצור הגלילית, מעריב, 12 באוגוסט 1976 - ^ https://pdfhost.io/view/UNLJkUapD__
- ^ מגזין משפחה פסח תשפ"א, עמ'88
- ^ שרה פרדס, גבוה מעל גבוה - עיתון משפחה, באתר עיתון משפחה, ל' באב תשפ"א, 8 באוגוסט 2021
- ^ שלום דובער שניאורסון, איגרת תשנז, אגרות קודש - כרך ג', ניו יורק: אוצר החסידים, תשמ"ו (1986), עמ' רצז–ש, באתר היברובוקס
- ^ פורעי "אגודת ישראל", דבר, 22 במאי 1935
- ^ התנפלות על רב שנחשד בהוצאת חוברת נגד הרבי מגור, המשקיף, 26 בינואר 1944
- ^ להורדה(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021),
- ^ תיאור האירועים מתוך ספרו של אמנון לוי 'החרדים'(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021), מובא בבלוג של אורי קציר
- ^ מערי פולין, המליץ, 29 באוגוסט 1901
- ^ רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל, השקפה, 27 בינואר 1905
- ^ ההגרלות: כמה שטיבלא'ך יש לגור בארץ, באתר בחדרי חרדים.
- ^ ראו ראש גולת אריאל, חלק ראשון פרק עשירי
- ^ ראו ראש גולת אריאל, חלק ראשון פרק שמיני
- ^ יהודה ליב זלוטניק, לא זו הדרך!, הצפירה, 19 בינואר 1912
- ^ דברי הסבר לקבלה בחתימת ה'אמרי אמת'(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
- ^ י. מ. נימן, בחצרות הרביים בפולין, דבר, 4 ביולי 1935
- ^ תמר רותם, אבירי השולחן הכפול, באתר הארץ, 11 ביוני 2011
- ^ מאיר עיני הגולה חלק ב, מלואים והוספות עמוד 82,:עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גיליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד,
| אדמו"רי גור | |
|---|---|
|
חסידות גור37614965Q1509726