שפת אמת (ספר)
ערך זה עוסק בספרו של רבי  | |
| שער הספר שפת אמת במהדורת פיוטרקוב תרס"ח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה אריה ליב אלתר |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תרס"ה-ה'תרס"ח |
ספר שפת אמת[1] הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס. את הספר חיבר רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור. ספר זה נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר בציבור החרדי ובציבור הציוני-דתי.
תוכן הספר
הספר הודפס לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים, הכוללים את הדרשות על התורה והמועדים. הדרשות על המועדים שובצו בין הדרשות על הפרשיות, פחות או יותר במקום המתאים לפי לוח השנה. במהדורת "אור עציון" החדשה הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים, בסדרה בת שבעה כרכים. כמו כן, דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר לוקטו לספר "שפת אמת-ליקוטים", וניתן למצוא בו את הבסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.
את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש", ולאחר השבת או המועד היה כותב אותן בעצמו על פי זכרונו. לכן ניתן למצוא לעיתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת", וביאור של משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: ”ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון אל הכתב לזאת טוב הקיצור במילות קצרות”.[2]
בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. דרשות השפת אמת אינן פרשנות, אלא בירור עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית של הרבי שנשען על הנאמר בפסוקים ובמדרשים כנקודות מוצא מילוליות (לדוגמה מילים כ"ויעל" או "וירד" משמשות כנקודת מוצא לעיון בתופעה הרוחנית של "עלייה" או "ירידה"). דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.
כתב יד של הספר וחשיבותו
בשנת תש"פ פרסמו החוקרים אריאל אבן מעשה ודניאל רייזר כתב יד בעברית. התלמיד ניסח את הדרשות של הרבי בתרגום די מילולי מן היידיש, השפה המקורית שבה נאמרו הדרשות. יש הבדלים לא מעטים בין התמצית של המחבר ובין רשימותיו של התלמיד. התלמיד רשם את הדברים כפי שנאמרו ועל פי כח זכרונו ואילו המחבר שעה שהעלה את הדברים על הכתב ניסחם בסגנון שונה, סגנון שהולם דברים שבכתב. דוגמאות לא מעטות להבדלים אלה ניתן לראות בפרסום של החוקרים-המהדירים.
מושגים מרכזיים
- שבת
- ארץ ישראל
- הנקודה הפנימית
- רצון
- בני ישראל / כנסת ישראל
- עולם שנה נפש; העש"ן הוא המקום, הזמן ונפש האדם שאותם מתקן היהודי באמצעות קיום תרי"ג מצוות.
שם הספר
שם הספר, "שפת אמת", ניתן לו על ידי בני וחתני המחבר. בהקדמה להדפסה הראשונה של הספר שיצאה מיד לאחר פטירת המחבר, הם נימקו את בחירת השם: ”כי כשמו כן הוא. גם לאשר המאמר האחרון אשר כתב איזה ימים קודם פטירתו [הוא בהחיבור הנוכחי פרשת ויהי שנת תרס"ה] סיים שם דבריו האחרונים בתיבות אלו "שפת אמת תכון לעד". גם מרומז בזה שמו הקדוש זצלה"ה "יהודה אריה במוהר"ר אברהם מרדכי" (הכוונה לגימטריה - 1221)”. בשם זה השתמשו המו"לים גם בשאר חיבוריו שהודפסו.
ביאורים ועזרים
הספר נחשב כקשה במיוחד לעיון, בגלל כתיבתו התמציתית וקיצורי הלשון. גם חסרונם של מקורות ומראי מקומות מקשה להבין רעיונות שמושתתים על מדרשים ודברי חז"ל שמובאים בקיצור שאינו מאפשר לדעת את מקורם. בשנים האחרונות, נעשו כמה ניסיונות להוציא מהדורות עם תוספת ביאורים ומראי מקומות. בהוצאת ישיבת אור עציון יצאה לאור ב-2012 מהדורה מוערת שבה נוספו מראי מקומות והפניות ואף ביאורים במקום הצורך[3]. כמו כן נדפסה מהדורה של מכון בני בינה של חסידי בעלזא. כמו כן, נכתבו כמה ספרי עזר שנועדו לבאר את הדברים ולהנגישם בשפה קלה.
בחסידות גור מתנגדים לכל שינוי ולכל ניסיון לבאר את הספר, על פי דברי בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שאמר כי כל יהודי יכול ללמוד בספר לפי רמתו, ולכן אין לקבוע מסמרות בביאור מסוים שלא בטוח שהוא הנכון. כך למשל, הרב יעקב משה חרל"פ כתב ביאור לספר, וגנז אותו לבקשת האדמו"ר מגור שנימקה בטיעון זה[דרוש מקור].
חוברו כמה ספרים (גם בשפה האנגלית) הבנוים על דברי השפת אמת. הבית ישראל אמר לאחיו הפני מנחם ש"אם הדברים נאמרים על ידי יראי ה' וכוונתם להטות לבות בני ישראל (והנוער שבהם) לתורה וליראת שמים, אין לו שום התנגדות לכך, ואדרבה צריך לחזק את ידם"[4]. עם זאת ציין הפני מנחם, שטוב לציין את המקור בספר שפת אמת כדי שכל אחד אשר ירצה לעיין בדבריו בלי שינוי, יוכל לקראם ולהבינם בעצמו.
הערכה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהספר "שפת אמת" היה מונח על שולחנו מדי שבת, ציין כי ”יש שהמחבר גדול מספרו, ויש שהספר גדול ממחברו, אבל ה"שפת אמת" הוא וספרו חד הוא”. עוד אמר עליו כי ”"השפת אמת" כותב בקיצור נמרץ, ויש לדייק בדבריו כמו בדברי אחד הראשונים”[5]
חידושי שפת אמת על הש"ס
השפת אמת על הש"ס יצא לאור על הסדרים מועד וקדשים. בשנת ה'תשע"ג נטען שהתגלה בין ספרי אוסף שניאורסון שהועברו לידי המוזיאון היהודי במוסקבה, כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו.[6] בכתבי ידו של ה"שפת אמת" נמצאו חידושים רבים יותר על הש"ס ממה שיצא לאור, אולם כיון שעל מלאכת העריכה הופקד חתנו רבי יעקב מאיר בידרמן, שנזהר מאד במלאכתו וניפה את החומר בשבע נפות, עד פרוץ המלחמה הספיק להוציא רק את החידושים לסדר מועד וקדשים, בהותירו חידושים רבים על סדרי נשים נזיקין שאותם לא הספיק להדפיס קודם למלחמה בה נהרג.
התוכן המופיע בספר בסוגריים מרובעות, הוא מחתנו רבי יעקב מאיר בידרמן[7].
לקריאה נוספת
- הרב משה שפירא, פניני שפת אמת, שובה - מרכז ללימודי יהדות, עפרה, תשס"ד-תש"ע (חמישה כרכים).
- הרב אריה הנדלר, שפת הג"ן, דרשות "שפת אמת" מבוארות ומוערות לג"ן פרשיות השבוע, ישיבת שעלבים, שעלבים, תשס"ה.
- הרב שלמה רוזנברג, תכון לעד - עיונים ב"שפת אמת", הוצאת ישיבת הר עציון, תשס"ח.
- הרב נחמיה שינפלד, שפתי דעת, מהגותו הרעיונית של ה'שפת אמת' לחג ולמועד, מוסד הרב קוק, 2010.
- הרב זאב חיים רודמן, מאמרי שפת אמת, סודר על פי נושאים עם מראי מקומות והערות, ירושלים תשנ"ה-תשס"ה.
- דניאל רייזר ואריאל אבן-מעשה, שפת אמת בשפת האם, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"פ. (כ-150 דרשות ביידיש של השפת אמת מתורגמות לעברית).
- ישראל רוזנסון, 'וזה עניין הבארות' (שפת אמת) — הרהורים על אלגוריה ופרשנות, בשביל ישראל, עמ' 11 - 25.
קישורים חיצוניים
- "שפת אמת" בראשית, אבות, קדשים, משלי
- שפת אמת על התורה, טקסט מלא באתר Sefaria * כתב יד, שפת אמת על פרשות השבוע, מאה 19, לאדז, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יהודה אריה ליב בן אברהם מרדכי אלטר (1847-1905.), שפת אמת, דף שער בספרייה הלאומית
מאמרים אודותיו
- בנימין בראון, "שני מיני האחדות": המהר"ל, השפת אמת והמפנה הדואליסטי בהגות החסידית המאוחרת, מהר"ל – אקדמות, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ה, עמ' 448-411, באתר Academia.edu
- אסופת מאמרים בנושא שפת אמת, באתר אסיף
- הרב ישעיהו הדרי, שפת-השביעית - השמיטה במשנת בעל ה"שפת אמת" (חלק א), באתר "דעת"
- הרב ישעיהו הדרי, שפת-השביעית - השמיטה במשנת בעל ה"שפת אמת" (חלק ב), באתר "דעת"
- הרב יהושע שפירא, שפת אמת לפרשת השבוע - ישיבת רמת גן
- שלומי רוזנברג, מאגר שיעורים
- הרב אייל ורד, ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר
- הרב אריה הנדלר, תורה ודרך ארץ במשנת השפת אמת, המעין, תמוז תשמ"ט, עמ' 9, באתר היברובוקס
- הרב אריה הנדלר, פרשנות השפת אמת למדרש, המעין, תשרי תשמ"ח, עמ' 3, באתר היברובוקס
- הרב אליהו פישר, ספרי ה"שפת אמת" על הש"ס והתורה - השוואות בין שני הספרים, "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, הוצאת מכון "זכר נפתלי", עמ' צה-ק
- הרב פישל וינגרטן, שפת אמת על התורה, הוצאת מכון יסוד החסידות
- מידע על שפת אמת בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ על שם הפסוק "שפת אמת תיכון לעד" שהוא המשםט האחרון שהוציא מפיו מחבר הספר קודם פטירתו. כך סיפר רבי שאול אלתר בשיחה לגליון שבת קודש של עיתון יתד נאמן בשנת תשע"ז
- ^ שפת אמת לקוטים לחנוכה
- ^ רועי הורן, על מהדורת "אור עציון", באתר מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 2012
- ^ אוצר מכתבים, ירושלים תש"ע, ח"א עמ' שכו-שכז.
- ^ הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה, חלק ב', ירושלים תש"ן-תשנ"ה, עמ' 143, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יואל ביטלמן, דרמה: ארה"ב תעקל 43 מיליון דולר מרוסיה עבור ספריית שניאורסון, באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2015.
- ^ רבי יעקב מאיר בידרמן, הקדמה לספר שפת אמת על הש"ס, ורשה תרפ"ה, באתר אוצר החכמה.
