רבי פינחס מנחם אלתר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף פנחס מנחם אלתר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מגור
פינחס מנחם אלתר
Ya'akov Katz (Katzele).jpg
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, ה'תש"ן.
חיבורו העיקרי פני מנחם
מקום לידה פלניצה
מקום קבורה חצר ישיבת שפת אמת בירושלים
מקום פטירה ירושלים
חסידות חסידות גור
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים
מספר בשושלת 6
הקודם הרב שמחה בונים אלתר
הבא הרב יעקב אריה אלתר
תחילת כהונה י"ג תמוז ה'תשנ"ב
סיום כהונה עם פטירתו
רבותיו אביו בעל האמרי אמת
נושאים בהם עסק ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י.
חיבוריו פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת,
אב הרב אברהם מרדכי אלתר
אם פייגע מינטשה בידרמן
בת זוג ציפורה אלתר
ילדים רבי יעקב מאיר אלתר, אסתר ליפל, משה בצלאל אלתר, רבי שאול אלתר ראש ישיבות גור, רבי יהודה אריה לייב אלתר, רבי יצחק דוד אלתר, רבי דניאל חיים אלתר

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו) היה האדמו"ר השישי לחסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.

ביוגרפיה

לפני מינויו לאדמו"ר

נולד כבן זקוניו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", שהיה בן 60 בעת לידתו, והיה אחיהם למחצה של רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל", ושל רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה". אמו, פייגה מינטשא הייתה בתם של אסתר (אחות אביו) ורבי יעקב מאיר בידרמן[1]

הצליח להימלט מאירופה עם אביו אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, ועלה לארץ ישראל בפסח ת"ש. התגורר בירושלים. בי' בתמוז תש"ו נישא לציפורה, בת הרב אברהם מרדכי אלתר[2], בנו של הרב משה בצלאל, אחיו של ה'אמרי אמת'. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו. עם פטירת אביו עבר להתגורר עם אמו בבניין שבו נמצאת עד היום ישיבת שפת אמת. התגורר כל ימיו בדירה זו, בת 3 חדרים עם מרצפות וריהוט ישנים.

ב-ה'תשי"ז מונה לראשות הישיבה על ידי אחיו, רבי ישראל, שכיהן אז כאדמו"ר מגור. רבי ישראל נכח בשיעור הראשון שאותו מסר. קודם לכן התפרנס מניהול חנות ספרים. גם כראש ישיבה הקפיד על קיום אורח חיים צנוע. במשך שנים היה דוברו של אֶחיו רבי ישראל ורבי שמחה בונים (שכיהן גם הוא כאדמו"ר לאחר פטירת רבי ישראל). בתפקיד זה סייעו לו כישוריו הרטוריים.

כיהן כחבר נשיאות ונשיא מועצת גדולי התורה, כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר הנשיאות של מפעל הש"ס. ב-ה'תשל"א התמנה ליו"ר אגודת ישראל. במסגרת תפקיד זה פעל ב-ה'תשנ"ב לאיחוד בין הפלג הליטאי של מפלגת דגל התורה לפלג החסידי של אגודת ישראל.

רבי פנחס מנחם סבל מאסתמה קלה כל ימיו.

כאדמו"ר

בשנת ה'תשנ"ב נפטר אחיו הרב שמחה בונים. במהלך ימי השבעה התעורר בחסידות הדיון את מי למנות כיורשו, את רבי פינחס מנחם, אחי האדמו"ר, או את רבי יעקב אריה אלתר, בנו של הלב שמחה[3]. בסופו של דבר הוסכם שרבי פינחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא ואחריו בנו של הלב שמחה, הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. הרב פינחס מנחם כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים, עד לפטירתו. התייחס בסבלנות כלפי הפונים אליו, בהם רבים שלא נמנו על חסידי גור. נהג למסור שיחות ודרשות ארוכות יחסית. נהג להאריך בתפילתו, בליווי תנועות של התלהבות - כמו ראשי השושלת, חידושי הרי"ם והשפת אמת, ושלא כאביו ואֶחיו האדמורי"ם הקודמים. האריך יחסית בשיחות עם הבאים אליו להתייעצות, גם זאת כמנהג האדמו"רים הראשונים של השושלת. בדברי תורתו עסק רבות בעניין "עין טובה" ודרש מחסידיו להגביר את האחווה ביניהם.

מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית. התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל. הוא סירב לבקשת ראש הממשלה שמעון פרס שהתקשר אליו ב-ה'תשנ"ו וביקש להיפגש עמו, באומרו לו שאיננו מסוגל ללחוץ את ידו של מי שלחץ את ידי ערפאת שדם יהודים על ידיו. עם זאת הוא נפגש עם יצחק רבין, בנימוק שהוא נגרר אחר מהלכי אוסלו, ולא הוביל אותם.

פטירתו

קבר הרב בחצר הישיבה

עשרות ההרוגים בפיגועי ההתאבדות שהתרחשו בתקופה האחרונה לחייו השפיעו על מצב בריאותו. בימים שבהם נהרגו אנשים סירב לאכול. הוא התבטא בתכיפות לפני אישי ציבור שנכנסו לחדרו על האסון שמביא לדעתו "הסכם אוסלו" על חיי ישראל. לאור המצב, פִרסם בעיתון המודיע יומיים לפני פטירתו מכתב הפותח במשפט "עת צרה היא ליעקב, אשר יגורנו והוזהרנו בא"[4]. נפטר בשנתו, מספר שעות לאחר שערך את שולחנו במוצאי חג הפורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו[5].

על פי צוואתו הוא נקבר באופן חריג בחצר ישיבת שפת אמת בשכונת מחנה יהודה שבירושלים, בסמוך לקבר אביו הרב אברהם מרדכי אלתר[6].

משפחתו

לרב אלתר נולדו שישה בנים ובת. אחד מבניו מת בילדותו. מבניו:

  • בנו רבי שאול אלתר, ראש ישיבת שפת אמת.
  • בנו רבי יהודה אריה - היה חתנו של הרב מנשה קליין. מונה בגיל צעיר לרב שכונת רוממה בירושלים ולראש הכולל של חסידות גור בעיר. חיבר כמה ספרים[7]. נהרג בתאונת דרכים בגיל 27. על שמו רחוב "ארי במסתרים" בשכונת רמות[8].
  • בנו רבי יצחק דוד, ראש כולל להוראה בית המדרש גור, בבני ברק.
  • בנו רבי דניאל חיים ראש כולל חושן משפט בירושלים.

חיבוריו

רבים מחידושיו נמצאים בכתב יד ועדיין לא הודפסו.

  • תורתך שעשעי - פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן
  • פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים לאחר פטירתו.
  • "מפחד אויב תצור חיי", מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה
  • פנינים נחמדים בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
  • משפתי ישנים, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
  • אוצר מכתבים, ח"א תש"ע, ח"ב תשע"ג
  • אוצר דרשות ומאמרים, לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים, ח"א - אלול-שבט, תש"ע; ח"ב - אדר-אייר, תשע"ב, ח"ג - סיון - אב, תשע"ד.
  • שולי הגיליון - הגהות, על משנה תורה להרמב"ם וספר החינוך, תשע"א; על מסכת ברכות - פסחים, תשע"ב; סדר מועד ח"ב, וסדר נשים, תשע"ג.
  • מצותיך שעשועי - ענייני בר מצווה
  • פני מלך - ענייני נישואין
  • פני שבת - ענייני שבת
  • פני מנחם - הגדה של פסח
  • פני מנחם - הגהות על הלבוש
  • אוצרות הפסח, תשע"א

לקריאה נוספת

  • הפני מנחם, שני כרכים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סבו זה היה גם חמיו של אחיו רבי ישראל וגיסו של אביו.
  2. הזמנה לחתונתו.
  3. המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
  4. מאמר בעיתון המודיע למחרת פטירתו
  5. אברהם פרידמן, "בט"ז באדר יגיעו לכאן המונים", באתר בחדרי חרדים
  6. על נסיבות קבורתו ועוד ראו: ראובן גפני, מושיבים ישיבה על קברו – זיכרון, תרבות וגאוגרפיה סביב קבר אדמו"רי גור בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בתוך "על אתר" גיליון ט"ו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג. עמ' 105-118
  7. "פרי ביכורים" על מצוות התורה, שם פורסמו גם קווים לדמותו (באתר היברו בוקס); "אמת ליהודה" על מסכתות הש"ס (באתר היברו בוקס); "ארי שבחבורה" על פרשיות התורה (באתר היברו בוקס)
  8. אתר עיריית ירושלים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0