רבי פינחס מנחם אלתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פנחס מנחם אלתר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מגור
רבי פינחס מנחם אלתר
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, ה'תש"ן.
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, ה'תש"ן.
לידה כ"א בתמוז ה'תרפ"ו
פלניצה, פולין
פטירה ט"ז באדר ה'תשנ"ו (בגיל 69)
ירושלים
מקום קבורה חצר ישיבת שפת אמת בירושלים
תאריך עלייה ת"ש
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י.
רבותיו אביו
חיבוריו פני מנחם, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת,
בת זוג ציפורה פייגא (אלתר)
אב רבי אברהם מרדכי אלתר
אם פייגע מינטשה (לבית בידרמן)
צאצאים ראה להלן
אדמו"ר מגור ה־6
י"ג בתמוז ה'תשנ"בט"ז באדר ה'תשנ"ו
(3 שנים ו־33 שבועות)

רבי פינחס מנחם אלתר[1] (כ"א בתמוז ה'תרפ"וט"ז באדר ה'תשנ"ו) היה האדמו"ר השישי לחסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שלושים וחמש שנה כראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.

ביוגרפיה

לפני מינויו לאדמו"ר

נולד כבן זקוניו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", שהיה בן 60 בעת לידתו, והיה אחיהם למחצה של רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל", ושל רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה". אמו, פייגה מינטשא הייתה בתם של אסתר (אחות אביו) ורבי יעקב מאיר בידרמן[2].

הצליח להימלט מאירופה עם אביו אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, ועלה לארץ ישראל בפסח ת"ש. התגורר בירושלים, ולמד בישיבת חיי עולם. בי' בתמוז תש"ו נישא לרבנית ציפורה (נפטרה בי' בסיון תשפ"ד[3]), בת הרב אברהם מרדכי אלתר מחברי המכון התלמוד הישראלי השלם[4], בנו של רבי משה בצלאל אלתר, אחי אביו. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו. עם פטירת אביו עבר להתגורר עם אמו בבניין שבו נמצאת עד היום ישיבת שפת אמת. התגורר כל ימיו בדירה זו, בת 3 חדרים עם מרצפות וריהוט ישנים.

ב-ה'תשי"ז מונה לראשות הישיבה על ידי אחיו, רבי ישראל, שכיהן אז כאדמו"ר מגור. רבי ישראל נכח בשיעור הראשון שאותו מסר. קודם לכן התפרנס מניהול חנות ספרים. גם כראש ישיבה הקפיד על קיום אורח חיים צנוע. במשך שנים היה דוברם של אֶחיו רבי ישראל ורבי שמחה בונים (שכיהן כאדמו"ר לאחר פטירת רבי ישראל). בתפקיד זה סייעו לו כישוריו הרטוריים, שעל ידיהם נודע כאחד מגדולי מנהיגי ונואמי היהדות החרדית.

כיהן כחבר נשיאות ונשיא מועצת גדולי התורה, כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר הנשיאות של מפעל הש"ס. ב-ה'תשל"א התמנה ליו"ר אגודת ישראל. במסגרת תפקיד זה פעל ב-ה'תשנ"ב לאיחוד בין מפלגת דגל התורה הליטאית למפלגת אגודת ישראל החסידית.

רבי פנחס מנחם סבל מאסתמה קלה כל ימיו.

כאדמו"ר

בשנת 1992 נפטר אחיו רבי שמחה בונים. במהלך ימי השבעה התעורר בחסידות הדיון את מי למנות כיורשו, את רבי פינחס מנחם, אחי האדמו"ר, או את רבי יעקב אריה אלתר, בנו של רבי שמחה בונים[5]. בסופו של דבר הוסכם שרבי פינחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא, והוא התחייב בכתב לכבד את נכדיו של רבי שמחה בונים לא פחות מאת נכדיו שלו, וכן שלאחריו יקבל את התפקיד רבי יעקב אריה (האדמו"ר הנוכחי)[6]. רבי פינחס מנחם כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים, עד לפטירתו. פנו אליו גם רבים שלא נמנו על חסידי גור. נהג למסור שיחות ודרשות ארוכות יחסית. נהג להאריך בתפילתו, בליווי תנועות של התלהבות - כמו ראשי השושלת, החידושי הרי"ם ושפת אמת, ושלא כאביו ואֶחיו האדמורי"ם הקודמים. האריך יחסית בשיחות עם הבאים אליו להתייעצות, גם זאת כמנהג האדמו"רים הראשונים של השושלת. בדברי תורתו עסק רבות בענייני "עין טובה" ו"קדושה" ודרש מחסידיו להגביר את האחווה ביניהם.

מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית. התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל. הרב אלתר סירב לבקשת ראש הממשלה שמעון פרס שהתקשר אליו ב-1996 וביקש להיפגש עמו, באומרו לו שאיננו מסוגל ללחוץ את ידו של מי שלחץ את ידי ערפאת שדם יהודים על ידיו. עם זאת הוא נפגש עם יצחק רבין בדירת הנופש בחיפה אך לא הסתכל בפניו, בנימוק שהוא נגרר אחר מהלכי אוסלו, ולא הוביל אותם[דרוש מקור].

פטירתו

קברו בחצר ישיבת שפת אמת בירושלים.

עשרות ההרוגים בפיגועי ההתאבדות שהתרחשו בתקופה האחרונה לחייו השפיעו על מצב בריאותו. בימים שבהם נהרגו אנשים סירב לאכול. הוא התבטא בתכיפות לפני אישי ציבור שנכנסו לחדרו על האסון שמביא לדעתו "הסכם אוסלו" על חיי ישראל. לאור המצב, פִרסם בעיתון המודיע יומיים לפני פטירתו מכתב הפותח במשפט "עת צרה היא ליעקב, אשר יגורנו והוזהרנו בא"[7]. נפטר בשנתו, מספר שעות לאחר שערך את שולחנו במוצאי חג הפורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו[8].

הוא נקבר באופן חריג בחצר ישיבת שפת אמת בשכונת מחנה יהודה שבירושלים, בסמוך לקבר אביו רבי אברהם מרדכי אלתר[9].

משפחתו

לרבי פינחס מנחם אלתר נולדו שישה בנים ובת. אחד מבניו נפטר בילדותו ואחר נהרג בצעירותו.

  • הרב יעקב מאיר, חתן הרב מנחם מנדל ויסבוים. מתגורר בבני ברק.
  • אסתר, אשת הרב דוב (בערל) ליפל. מתגוררת בבני ברק.
  • משה בצלאל. היה ילד חולני ונפטר בגיל 6.
  • הרב שאול אלתר. מנהיגה של קהילת פני מנחם, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת תשע"ו. מתגורר בירושלים.
  • רבי יהודה אריה, היה חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב מנשה קליין. מונה בגיל צעיר לרב בשכונת רוממה בירושלים ולראש הכולל של חסידות גור בעיר. נהרג בתאונת דרכים בגיל 27. על שמו רחוב "ארי במסתרים" בשכונת רמות בירושלים[10]. לאחר פטירתו הוציאה משפחתו לאור כמה ספרים מחידושי תורתו שהותיר אחריו בכתובים[11]. בנו הרב אברהם מרדכי הוא מראשי קהילת פני מנחם.
  • הרב יצחק דוד אלתר, ראש כולל בית תלמוד להוראה דחסידי גור בבני ברק, ולשעבר מג"ש בישיבת אור שמחה. מתגורר בבני ברק.
  • הרב דניאל חיים אלתר, ראש ישיבת פני מנחם לצעירים בירושלים מגיד שיעור מפורסם ורב בית הכנסת "ארי שבחבורה" שבשכונת רוממה. מתגורר בירושלים.

חיבוריו

רבים מחידושיו נמצאים בכתב יד ולא נדפסו.

  • תורתך שעשעי - פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן.
  • פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בשישה כרכים, תשס"ח-תשע"ט.
  • מפחד אויב תצור חיי, מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה, תשנ"א.
  • פנינים נחמדים בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
  • משפתי ישנים, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו", תשנ"ז.
  • אוצר מכתבים, ח"א תש"ע, ח"ב תשע"ג.
  • אוצר דרשות ומאמרים, לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים, ח"א - אלול-שבט, תש"ע; ח"ב - אדר-אייר, תשע"ב, ח"ג - סיון - אב, תשע"ד.
  • שולי הגיליון - הגהות, על התלמוד בבלי וירושלמי, משנה תורה להרמב"ם, ספר החינוך והשולחן ערוך, שישה כרכים, תשע"א-תשע"ח.
  • מצותיך שעשועי - ענייני בר מצוה.
  • פני מלך - ענייני נישואין.
  • פני שבת - ענייני שבת.
  • פני מנחם - הגדה של פסח.
  • פני מנחם - הגהות על הלבוש.
  • אוצרות הפסח, תשע"א.

לקריאה נוספת

* Avrohom Birnbaum, The Pnei Menachem, ArtScroll Mesorah Publications, 2020.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נהג לאיית את שם משפחתו: 'אלטר' ולא 'אלתר' כנהוג היום, זאת בשל דעות שונות בתעתיק של האות T[דרוש מקור] (ראה האקדמיה ללשון העברית, ט' ות' במילים לועזיות).
  2. ^ סבו זה היה גם גיסו של אביו, וחמיו של אחיו רבי ישראל בזיווג ראשון.
  3. ^ משה ויסברג, אמה של מלכות: הרבנית הצדקנית מרת ציפורה פייגא אלתר מגור ע"ה, באתר כל רגע, ‏16.6.2024
  4. ^ הזמנה לחתונתו.
  5. ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
  6. ^ צילום המכתב בפורום בחדרי חרדים
  7. ^ מאמר בעיתון המודיע למחרת פטירתו
  8. ^ אברהם פרידמן, "בט"ז באדר יגיעו לכאן המונים", באתר בחדרי חרדים
  9. ^ על נסיבות קבורתו ועוד ראו: ראובן גפני, מושיבים ישיבה על קברו – זיכרון, תרבות וגאוגרפיה סביב קבר אדמו"רי גור בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בתוך "על אתר" גיליון ט"ו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג. עמ' 105-118
  10. ^ אתר עיריית ירושלים
  11. ^ "פרי ביכורים" על מצוות התורה, שם פורסמו גם קווים לדמותו (באתר היברו בוקס); "אמת ליהודה" על מסכתות הש"ס (באתר היברו בוקס); "ארי שבחבורה" על פרשיות התורה (באתר היברו בוקס); ארי שבחבורה קוים לדמותו, ירושלים תשמ"ט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0