יהודה מאיר אברמוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ, 1950
יהודה מאיר אברמוביץ, 1950
לידה 24 ביולי 1914
ר"ח מנחם אב תרע"ד
לודז', פולין
פטירה 20 באפריל 2007 (בגיל 92)
ב' באייר ה'תשס"ז
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1935
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה ישיבת חכמי לובלין
סיעה אגודת ישראל, חזית דתית תורתית
חבר הכנסת
7 באוגוסט 197120 ביולי 1981
(10 שנים)
כנסות 7 - 9

יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פוליןב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בשנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.

קורות חייו

נולד בפולין, ובגיל צעיר התייתם וגדל בבית דודו. הרב מאיר שפירא מלובלין הבחין בו בעת שהיה במסע התרמה ואיתור תלמידים לישיבתו באירופה. הוא לקחו עִמו והכניסו לישיבתו ישיבת חכמי לובלין, שם הוסמך לרבנות.

בכ"ח תשרי תרצ"ה נשא את חנה, בת ישראל זאב וידסלבסקי, שהיה חתנו של ר' מנדל קמינר (בנו של הרב יהודה לייב קמינר וגיסו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר מגור). לאחר נישואיו עלה לארץ ישראל בשנת 1935. במשך חמש שנים שימש מורה לגמרא. היה חבר בוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וראש הוועדה המדינית שלה. בשנת 1940 מונה למזכיר הכללי של אגודת ישראל בארץ ישראל.

היה נוכח בעת הכרזת העצמאות כנציגה הבכיר של אגודת ישראל, וזאת כיוון שמנהיג המפלגה יצחק מאיר לוין היה בארצות הברית באותו זמן. בזמן מלחמת העצמאות היה חבר הוועדה הדתית שליד משרד הביטחון[1]. ב-1948 נבחר כחבר המועצה הדתית בתל אביב, ובהמשך שימש סגן יו"ר המועצה הדתית.

משנת 1950 היה חבר מועצת העיר תל אביב. בשנת 1955 היה לשון המאזניים שהכריע מי יהיה ראש עיריית תל אביב. הוא בחר בחיים לבנון, כיוון שלא רצה לתמוך בגולדה מאיר, אישה, לראשות העיר[2]. בספרה 'חיי' גולדה מאיר טוענת שהבינה כי הסיבה האמיתית להתנגדות אגודת ישראל לבחירתה לא נבעה מהיותה אישה, אלא מיחסי כוח פוליטיים[3]. מ-1955 ועד כניסתו לכנסת ב-1971 שימש סגן ראש עיריית תל אביב-יפו.

ב-1951 הוצב במקום החמישי ברשימת "עם התורה – אגודת ישראל" לכנסת, אך הרשימה קיבלה שלושה מנדטים והוא לא נכנס לכנסת. הוא נכנס לכנסת באוגוסט 1971, באמצע כהונת הכנסת השביעית, בעקבות מותו של הרב יצחק מאיר לוין. כיהן בכנסת עד 1981 כנציג חסידות גור, ובכנסת התשיעית כיהן כסגן יושב ראש הכנסת. העביר שבע הצעות חוק פרטיות, בהן חוק חובת חגירת חגורות בטיחות, וחוק המחייב שהמדינה תסדר חופים נפרדים.

ב-1980 מינתה אותו הכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל ליושב ראש הוועד הפועל העולמי, תפקיד שבו כיהן עד פטירתו.

כל חייו עסק בהפצת רעיונו של רבו, הרב מאיר שפירא מלובלין: לימוד הדף היומי בגמרא.

נפטר בשנת 2007, ונקבר בהר המנוחות,[4] בסמיכות לקבר של רבו, שאת עצמותיו דאג להעלות לארץ.

משפחתו

אשתו חנה בת ישראל זאב וידסלבסקי ואסתר ביילא לבית קמינר מוורשה, נפטרה בט"ז תמוז תשע"ו, ונקברה לצידו בהר המנוחות.

בנו, הרב צבי יצחק אברמוביץ כיהן כרבם של חסידי גור בחצור הגלילית, ואחר כך כרבה של חצור הגלילית, מחבר הספרים על התורה ושו"ת "טעם הצבי". נפטר בי"ג באדר א' תשס"ח. בנו, הרב גבריאל מנחם, מכהן תחתיו כרב הקריה החסידית בחצור הגלילית.

בנו, אברהם חנוך, ערך את הספר "איש חי רב פעלים" - על תולדות חיי ופעולות אביו.

ספריו

חזון ומעש באגודת ישראל

סדרת "חזון ומעש באגודת ישראל" כוללת את מגוון מאמריו, מכתביו ונאומיו שפרסם במהלך פעילותו באגודת ישראל, אשר מקיפים את כלל תולדותיה.

לקריאה נוספת

  • חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים - תולדות חייו ופועלו של יהודה מאיר אברמוביץ, הוצאת פלדהיים, תשע"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו.
  2. ^ מ. מייזלס, הרב האדום בחר בנמיר, מעריב, 17 בנובמבר 1959
  3. ^ גולדה מאיר, 'חיי', עמ' 205
  4. ^ יהודה מאיר אברמוביץ באתר GRAVEZ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38925291יהודה מאיר אברמוביץ