ברכת האילנות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת האילנות
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף מ"ב, עמוד ב': "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם[1], וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת[2] (וְנָאוֹת), (כְּדֵי) לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם"
משנה תורה לרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה י"ג
שולחן ערוך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ו
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן

בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא ברכה הנאמרת אחת לשנה בחודש ניסן על אילנות מאכל המלבלבים ומוציאים פרחים. נהוג לברכה על שני אילנות מאכל לפחות, ומברכים אותה אף בתוך שלש שנות ערלה. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו.

האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת להִתְנאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם

רקע

ברכה זו מקבילה, מבחינה "טכנית", לשאר ברכות הראייה שתקנו חז"ל לברך על הראייה או חוויה של תופעת טבע מיוחדת. ברכות אלו כוללות ברכות על הרים וגבעות, על ברקים ורעמים, על הים הגדול, וכך הלאה. באותה מידה, מברכים על התופעה של לבלוב העצים.

ואולם, ברכת האילנות קיבלה סימן נפרד (רכו') בעל סעיף בודד בשולחן ערוך. דבר נוסף המאפיין אותה, משאר הברכות הוא עיסוק רחב בהיבטים קבליים של הברכה.

מעיקר הדין, כשאר ברכות הראייה, כשם שאין חובה לטוס לשווייץ כדי לברך על ראיית האלפים, כך אין חובה ללכת ולראות עצים מלבלבים כדי לברך עליהם. מכאן כתבו כמה פוסקים שאנשים אינם רגילים בדרך כלל לברך ברכה זו. אולם, מצאנו פוסקים המרבים בשבח ברכה זו, ומזכירים שמנהג תלמידי חכמים להקפיד לברך את הברכה אחת בשנה[3].

נוסחאות הברכה

ישנן נוסחאות נוספות, שיש בהם שינויים : בנוסח השולחן ערוך "דבר" מתחלף ב"כלום" ועל כך יש שהתנגדו בתקיפות, "ואילנות טובות ונאות כדי" מתחלף ב"אילנות טובים", ויש המשמיטים את המילים "ונאות" ו"כדי".

דינים באמירת הברכה

הברכה נאמרת על עצי פרי בלבד ולא על עצי סרק.

מתי מברכים

ואף שישנה דעה שאפשר לברך כל השנה על עצים מלבלבים, נפסק שניתן לברכה רק בחודש ניסן - לפי חלק מהפוסקים, המשנה ברורה פוסק שבמידה ופרי העץ לא גדל לגמרי, ניתן לברך גם לאחר חודש ניסן. ויש אומרים שאם רואה את העץ לאחר שגדל הפרי פטור מלברך, בגלל הכלל של ספק ברכות להקל.

יש אומרים[4] שאין מברכים ברכה זו בשבת וביום טוב, אלא בחול.

כמות העצים הנדרשת

על פי הכלל מיעוט רבים שניים, יש שכתבו שיש לברך לכתחילה על יותר מעץ אחד[5]. מנגד, אחרים כותבים שדי בעץ אחד אפילו לכתחילה, והשימוש בלשון רבים ("עצים") משמש כלשון גנרית בלבד, כפי שאנו מוצאים במקומות נוספים[6].

בשו"ת רבבות אפרים (ח, עז) מעיד שראה את רבי משה פיינשטיין מברך על אילן אחד.

ברכת נשים

אמנם נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, אך בקיומן את המצוות נהוג במנהג אשכנז שאף נשים מברכות כאשר מקיימות מצוות עשה שהזמן גרמה.

בפרט בברכת האילנות, גם נשים ספרדיות מברכות, משום שלפי רוב הפוסקים, ניתן לברך את הברכה גם לאחר חודש ניסן, מכיוון שאין הברכה תלויה בזמן אלא בלבלוב[7].

אף לפי הדעה שאין לברך אלא בניסן, יש לומר שההגבלה אינה קשורה ל"זמן גרמא", מפני שאינה נגרמת מנזמן, אלא תלויה בתופעת הטבע[8]. בנוסף נראה כי לא מדובר ב"מצווה" אלא בברכת הראייה, והכלל של "זמן גרמא" אינו חל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. בהרבה סידורים הנוסח הוא שלא חסר בעולמו 'דבר'
  2. יש גורסים אילנות טובים
  3. עיין הלבוש סימן רכו, ערוך השולחן, שם, ואשל אברהם (בוטשטש, שם)
  4. כף החיים מציין בספרו "ונראה שלפי המקובלים שעל ידי ברכת האילנות בורר ניצוצי קדושה מן הצומח, יש איסור בורר בשבת, ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת וביו"ט." ועיין עוד ב[1], [2],[3]
  5. עיין מורה באצבע קמח; שו"ת ציץ אליעזר, שם; הליכות והנהגות, שם
  6. עיין במשנה, ברכות נד, א, שם מבואר שמברכים על ההרים וגו' והמדבריות, כולם בלשון רבים, למרות שכמובן מברכים גם על הר אחד ומדבר אחד
  7. אור לציון ג, ו, א
  8. טורי אבן, מגילה כ, ב

מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.