גורה קלוואריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורה קלוואריה
Góra Kalwaria
כיכר בגורה קלוואריה
כיכר בגורה קלוואריה
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
ראש העיר ברברה סמבורסקה
Barbara Samborska
תאריך ייסוד המאה ה-13; זכויות עיר בשנת 1670
שטח 13.72 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 811.2 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 51°59′N 21°14′E / 51.983°N 21.233°E / 51.983; 21.233
אזור זמן UTC +1
http://www.gorakalwaria.net
בית אדמו"רי גור ובית המדרש בעיירה

גוּרַה קַלְוַוארְיַהפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה. העיר חשובה לנוצרים הקתולים של פולין, וכן ליהודים, כמרכזה בעבר של חסידות גור.

במקור היה שמה של העיר פשוט "גורה". בשנת 1670 הוא שונה ל"נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" (Nowa Jerozolima, בפולנית: "ירושלים החדשה"), ושונה פעם נוספת במהלך המאה ה-18 ל"גורה קלוואריה" (פולנית: Góra Kalwaria), שפירושה "הר הגולגולתא" - ההר בירושלים שעליו נצלב ישו.

בשנת 2006 גרו בעיירה כ-11,130 תושבים.

היסטוריה

הכפר גורה היה קיים כבר במאה ה-13. במהלך הכיבוש השוודי נהרס הכפר עד היסוד, ובשנת 1666 הפך לרכושו של הבישוף של פוזנן, סטפן וייז'בּובסקי (אנ'), אשר החליט לייסד עיירה חדשה על גבי החורבות. תוכניתו הייתה להקים מעין "גבעת גולגולתא" - מרכז דתי אשר יוקדש להצגת הפסיון של אותו האיש ולטקסים, שהיו די פופולריים בתחילת העת החדשה בפולין. הוא סבר כי הנוף המקומי מזכיר את זה של ארץ הקודש.

בשנת 1670 נקראה העיר החדשה "נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" ("ירושלים החדשה"), קיבלה זכויות עיר ועבודת הבנייה צברה תנופה. העיצוב העירוני התבסס על מפות ימי-ביניימיות של ירושלים, וסידור הרחובות יצר צורת צלב. הבישוף הזמין את מסדרי הדומיניקנים, הפרנציסקנים והפייריסטים להתיישב בעיר, וזו התכסתה עד מהרה במנזרים, בכנסיות, קפלות וב"דרכי ייסורים". העיירה אמורה הייתה להיות נוצרית טהורה, ויהודים לא הורשו להתיישב בה.

לאחר מותו של הבישוף וייז'בּובסקי החלה שקיעתה של העיירה. כנסיות וקפלות רבות נסגרו, ובין השנים 1883-1919 הושעו זכויות העיר של העיירה.

בתחילת המאה ה-19 בוטל האיסור על התיישבות יהודים בגורה.

יהודי גורה

ערך מורחב – חסידות גור

היהודים הראשונים הגיעו לגורה קלוואריה בשנת ה'תקס"ב (1802), וכעשרים שנה מאוחר יותר התגוררו בה כמה מאות יהודים. רק בשנת ה'תקצ"ד (1834) הורשו היהודים בעיר לבנות בתים. בסביבות אמצע המאה ה-19 הגיע למקום ר' יצחק מאיר אלתר, והקים את החסידות הקרויה על שם העיר - חסידות גור. עם התבססות החסידות משכה אליה העיר המוני מבקרים, ובתרנ"ט (1899) החל אף לפעול קו רכבת מוורשה לגורה, שכונה "דעם רבינ'ס קאלייקע" - הרכבת הקלה של הרבי.

לצד בית הרבי הוקם בית מדרש גורה קלוואריה, וכן הוקמו אכסניות ומתקנים נוספים לשימושם של החסידים, וביקור החסידים אצל האדמו"ר הפך לעוגן כלכלי משמעותי של העיירה[1]

בשנת ה'תרצ"ו (1936) נעשה ניסיון הצתה של בית הכנסת של חסידי גור מסיבות אנטישמיות[2]. ב־1938 אירעה בעיר התנפלות אנטישמית, במהלכה נפצעו מספר יהודים ונגרם נזק לרכוש[3]

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הוטלו על יהודיה גזירות שונות, רכושם הוחרם, ובוצעו בהם מעשי התעללות והשפלה פומביים. בין היתר, בתי תפילה יהודיים הוסבו לאורוות סוסים. עד מהרה הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר גבוהים. בשנת 1940 חלק מהיהודים הועברו לסובייניה יז'יורי. בחודש שבט ה'תש"א (פברואר 1941) העבירו הגרמנים את יהודי העיר, תוך שימוש באלימות רבה, לגטו ורשה, שם מתו מאות מהם תוך מספר חודשים מרעב וממחלות. היתר הועברו עם שאר יושבי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה בודדים.

בעיר קבורים כיום שני אדמו"רי גור, הרב יצחק מאיר אלתר ("חידושי הרי"ם) ונכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר ("השפת אמת").

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אליאונורה ברגמן, "גורה קלווריה (גור): היישוב היהודי וחצר הרבי מגור מראשית המאה הי"ט עד תרצ"ט", חסידים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, ירושלים: תשנ"ד, עמ' 126-111.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34900454גורה קלוואריה