חסידות בעלז
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| מייסד | רבי שלום רוקח |
| מנהיג | הרב ישכר דב רוקח |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז | קריית בעלז, ירושלים |
חסידות בעלז (במקור: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּעלז, ובראשה עומד כיום רבי ישכר דב רוקח. החסידות היא אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, לפי האלפון של החסידות היא מונה (נכון ל-ה'תשפ"ג) מעל ל10,000 משפחות בארץ ובעולם[1]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שויכו לחסידות בישראל כ-9,800 בעלי זכות בחירה בישראל[2].
תולדות חסידות בעלז
ערך מורחב – שושלת בעלז
חסידות בעלז הוקמה בשנת תקע"ז בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה), בידי האדמו"ר הראשון, רבי שלום רוקח, שהיה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק והמגיד מלוצק. רבי שלום התבטא: ”בעלזא וועט זיין א ווינקעל וואס מען וועט וויסען פון גאט ב"ה ביז משיח וועט קומען”[3], או לפי גרסה נוספת: ”בעלזא וועט זיין א ווינקעל פאר תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען”[4]. אמרה זו בולטת בחסידות.
את רבי שלום ירש בנו רבי יהושע רוקח, אחר כך נכדו רבי ישכר דב רוקח, ונינו רבי אהרן רוקח. עד מלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית ובהונגריה. בזמן השואה נספו רוב חסידי בעלז בגליציה.
כנהוג בחסידויות גליציה אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בעלז, ותוארם היה "הרב" (בהגייה הגליציאנית: דער רוּב) ולא "הרבי", כנהוג ברוב החצרות החסידיות. עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.
חסידות בעלז לאחר השואה
במלחמת העולם השנייה נמלט האדמו"ר באותה עת, רבי אהרן רוקח, מאירופה עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי[5] והצליח להגיע לארץ ישראל, שם התאספה סביבו שארית הפליטה של החסידים. הוא התגורר בתל אביב ברחוב אחד העם 63, שם התקיימו התפילות והטישים. בימות הקיץ עד אחרי הימים נוראים שהה בירושלים.
ריבוי הניצולים מהונגריה, שבה היו חסידי ואוהדי בעלז רבים, תרם להתבססות החסידות לאחר השואה. החסידים אשר עלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בירושלים, בתל אביב, ובבני ברק. רבי אהרן שלח את הבחורים הגליצייאנים ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור ואת ההונגרים לישיבת דושינסקיא, עד לשנת תש"י שבה הוקמה ישיבה של החסידות (ראו להלן). חסידי בעלז אחרים ששרדו את השואה היגרו לריכוזי היהדות החרדית בעולם, בפרט לניו יורק, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול, ופתחו שם קהילות ובתי כנסת עצמאיים. בניו יורק השתקעו החסידים באיסט סייד (בעיקר יוצאי גליציה) ובויליאמסבורג (בעיקר יוצאי הונגריה). לימים עקב הסכסוך עם חסידות סאטמר בויליאמסבורג (ברוקלין) העביר האדמו"ר הנוכחי את מרכז החסידות לבורו פארק.
בסוף ימיו של רבי אהרן נבנו הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בכ"א באב תשי"ז ולא השאיר בנים. החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, רבי ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. לאחר חתונתו הכתירוהו רוב החסידים. קבוצה אחרת התנגדה להכתרה מסיבות שונות, פרשה מהחסידות והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל הפורשים הצטרף מאוחר יותר הרב שלום ברנדר, ראש הישיבה. גם באנטוורפן הוקם בית כנסת של הפורשים. בית המדרש של בעלז בלונדון נותר בשליטת הפורשים, והחסידים של רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. בשנת תשנ"ה קיבלו רבים מהפורשים כאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר מכנובקה וחסידות זו קראה לעצמה "בעלזא-מכנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות. בכסלו תשע"ו נחתם הסכם בין החסידויות שלפיו מעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא", דבר שהחזיר את השלום בין המחנות ולביקורים הדדיים של שני האדמו"רים[6].
רבי ישכר דב מכהן משנת תשכ"ו. הוא פיתח את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה. מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה בית מדרש בעלז, במבנה ענק ומפואר, המזכיר את העיצוב של בית הכנסת בעיירה בעלז, ובצמוד אליו ביתו של הרבי. למטה נמצא אולם הטישים המכונה 'די גרויסע שטוב' כפי שנקרא כבר בגליציה בפי החסידים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה מתגוררים יותר מאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, באשדוד, בבית שמש, בתל אביב, בחיפה, בקריית גת, בגבעת זאב ובהר יונה שבנוף הגליל,ברמת שלמה וכן בחו"ל: בבורו פארק, בסטטן איילנד, ויליאמסבורג (ברוקלין), במונסי, בלייקווד, במונטריאול, באנטוורפן, בלונדון, במנצ'סטר, בציריך, בווינה, במלבורן ובסאו פאולו.
לחסידות מערכת קהילתית רחבה. בד"ץ בשם "מחזיקי הדת", מערכת חינוך לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "המחנה החרדי", ארגון "צהר" להחזרה בתשובה, ישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה", ארגון עזרה וביקור חולים בשם "סעד ומרפא" המפעיל בין היתר מרפאת עזרה ראשונה ("מרפאת רם") בקריית בעלז. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק בהקמת ארגון הידברות, וכן הארגון עזרה למרפא הוקם על ידי אלימלך פירר ואברכי החסידות, בעידוד האדמו"ר. לחסידות קו מידע טלפוני ביידיש בשם "קול בעלזא", שבו חדשות החצר והקהילה וחזרה על דברי תורתו של האדמו"ר בטיש השבועי. לחסידות ארגון שיעורי תורה בשם "יגדיל תורה-נעשה ונשמע".
הוצאה לאור
לחסידות מכון הוצאה לאור בשם "מכון מעשה רוקח". המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר, והוציא לאור את הספר "הבינה והברכה" הכולל דברי תורה של האדמו"רים לבית בעלזא, וכן את הספר "פרשת מרדכי" מתוך כתביו של רבי מרדכי רוקח מבילגוריי אביו של האדמו"ר הנוכחי. המכון הוציא לאור את סידור התפילה "עבודת השם", ובו נוסח התפילה של החסידות, המבוסס על נוסח ספרד מלבד שלושה קטעים, בהם רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש, הנאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום, האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים בנוסח, בעיקר בניקוד או שינוי קל של מילים[7]. סדרה נוספת מבית היוצר של המכון הוא הספר "ביאורי החסידות" על התורה והמועדים המכיל עשרות כרכים.
לחסידות מכון נוסף בשם "אור הצפון" המוציא לאור את העלון השבועי עלים לתרופה. החל מאייר תשס"ח מוציא המכון ירחון בשם "אור הצפון" העוסק בתולדותיה ובדברי תורתה של החסידות. בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות עם הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (שבעה חלקים).
ארגון שיעורי התורה "יגדיל תורה", מפעיל גם מכון הוצאת ספרים שהדפיס בין היתר ספרי ליקוט מספרי ההלכה וספרי החסידות על מועדי ישראל.
מוסדות בעלז
-
היכל בית המדרש הגדול -
תלמוד תורה בעלז בתל אביב -
תלמוד תורה בעלז בירושלים -
בית הספר בנות ירושלים של חסידי בעלז בבורו פארק -
לוגו הכשרות "מחזיקי הדת"
מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה המרכז העולמי במבנה ענק ומפואר, המזכיר בצורתו את בית הכנסת בעיירה בעלז. בצמוד אליו ביתו של הרבי המכונה "די גרויסע שטוב" כפי שהיה נקרא בגליציה בפי החסידים, אשר בקומתו התחתונה נמצא אולם הטישים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה כאלף משפחות חסידים.
קהילות נוספות קיימות בבני ברק, אשדוד, בית שמש, תל אביב, חיפה, קריית גת, גבעת זאב והר יונה ג' ; וכן מחוץ לישראל: בבורו פארק, מונסי, ויליאמסבורג, לייקווד, סטטן איילנד, מונטריאול, אנטוורפן, לונדון, מנצ'סטר, ווסטקליף (אנ'), ציריך, וינה, מלבורן וסאו פאולו.
לחסידות מערכת קהילתית רחבה, הכוללת:
- בית דין צדק, המפעיל גם מערכת כשרות
- רשת חינוך לבנים הכוללת תלמודי תורה ורשת ישיבות (ראו להלן). בינואר 2022 פורסם כי החסידות מנהלת מגעים עם משרד החינוך בניסיון לגבש מתווה שיאפשר להגדיל את היקף התקציב המועבר למוסדות החינוך של החסידות לבנים, בתמורה ללימודי ליבה[8]. מתווה לקידום לימודי ליבה במוסדות החינוך נחתם ביוני 2022[9].
- רשת מוסדות חינוך לבנות "בית מלכה", אשר הוקמה בתשל"ד על שם הרבנית מלכה. בהמשך התפתחה לרשת מוסדות בירושלים בני ברק, אשדוד, נוף הגליל, חיפה, בית שמש, קריית גת וגבעת זאב.
- השבועון המחנה החרדי
- ארגוני חסד פנים קהילתיים לתמיכה בנזקקים, בהם ארגון "סעד ומרפא" המפעיל מרפאת עזרה ראשונה בקריית בעלז, וכן ארגון אהבת חסד העוסק בין היתר בתמיכות, בשיקום כלכלי ובתחומים נוספים[10].
- מכון הוצאה לאור "מעשה רוקח"[11].
- מכון הוצאה לאור "אור הצפון", הוקם בשנת תשל"ו, ומוציא לאור ירחון, בהמשך בשנת תשנ"ה התחיל המכון להוציא עלון שבועי עלים לתרופה[12].
- ארגון שיעורי תורה ומכון הוצאה לאור "יגדיל תורה"[13].
- ארגון להחזרה בתשובה, הוקם בשנת תשל"ה, בשם "אחדות הנוער", וכן ישיבת "תורה ואמונה", בהמשך הוקם "צהר - עם אחד בלב אחד".
ישיבות בעלז
ישיבות קטנות של החסידות קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, אשדוד (2 ישיבות: 1. 'בית מרדכי' על שם רבי מרדכי מבולגרייא; 2. 'בית אהרן' על שם רבי אהרן מבעלזא), חיפה, בית שמש[14],קריית גת, לונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק (3 ישיבות) ומונסי.
לחסידות שמונה ישיבות גדולות בישראל:
- הישיבה הוותיקה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת תש"י. ראש הישיבה היה הרב יהושע סג"ל דייטש הרב מקטמון. בהמשך כיהן בראשות הישיבה רבי שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה ברחוב אגריפס. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה רבי משה שובקס. לאחר מכן כיהן רבי שמואל יששכר רוזנגרטן כראש הישיבה, כשתפקיד זה התרחב בהדרגה לראשות כל רשת הישיבות של בעלז. כיום מכהן בראשות הישיבה הרב אהרן רובינפלד[15]. משגיח הישיבה הוא הרב שלמה נפתלי פרידמן.
- בבני ברק, בראשות הרב חיים צבי שפירא (ראב"ד בד"צ בעלז). הוקמה בשנת תשנ"ב. המשגיח הוא הרב יעקב פירר.
- ישיבת דובר שלום ברובע ז' באשדוד, בראשות הרב מאיר רוזנגרטן. משגיח הרב יוסף צבי קוט. שכנה לפני כן בראשון לציון בבניין השייך למוסדות קאליב. הוקמה בשנת תשנ"ד.
- ישיבת "אוהל יהושע" בחיפה, בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר. הוקמה בשנת תשנ"ז. המשגיח הוא הרב יצחק מאיר פרסטר.
- ישיבת "ישמח לב" השוכנת ברובע ג' באשדוד בראשות הרב שלמה לוינגר. הוקמה בשנת תשע"ט. המשגיח הוא הרב מנדל רויטמן.
- בקריית הרצוג בראשות הרב אהרן פדר. הוקמה בשנת תשפ"ב בבית שמש. המשגיח הוא הרב נפתלי כהנא.
- בביתר עילית, בראשות הרב שלמה בינעט. הוקמה בשנת תש"פ בבית שמש, ובתשפ"ב עברה לביתר[16]. המשגיח הוא הרב אשר אינדורסקי.
- בבית שמש רמה ג' בראשות הרב משה כהנא. הוקמה באלול שנת תשפ"ד.
כל ישיבה מתאפיינת במאפיינים שונים המייחדים אותה משאר הישיבות. שיבוץ הבחורים בישיבות מתבצע על ידי "ועד השיבוץ" שמשבץ את הבחורים בישיבות השונות תוך התחשבות בבקשת ההורים.
כל ענייני החינוך בבעלזא מתנהלים על פי וועדה בשם "וועד משמרת החינוך" בראשות בנו של האדמו"ר הרב אהרן מרדכי ובניהול הרב ישראל שטיינר.
בעבר למדו הבחורים בישיבות בעלז בישיבה גדולה מגיל 17 ועד לנישואיהם. עם השנים גדל מספרם של הבחורים המבוגרים שלא נישאו ואלה לא הרגישו מחויבים לסדרי הישיבה. בשל כך, באלול תשס"ו פוצלו הישיבות. הבחורים משיעור ד' (גיל 20 ומעלה) עברו לישיבה גבוהה 'ברכת אהרן' שהוקמה בשכונת רמות בירושלים (בראשות הרב אברהם דירנפלד והרב אהרן רייכמן. המשגיח הוא הרב אהרן לאנגסאם). באלול תשע"ג עבר גם שיעור ג' לישיבה זו, אולם נוהל זה בוטל באלול תש"פ.
כמו כן קיימת מסגרת לבחורים מבוגרים הלומדים חצי יום ובחלקו השני עובדים. ישיבה זו קרויה "קדושת אהרן" ושוכנת בבניין בית המדרש המרכזי בירושלים. קבוצה נוספת אינה לומדת בישיבה, וחבריה מתכנסים באופן שבועי.
כוללים
בתש"נ הקים האדמו"ר מבעלז כולל אברכים בתוך ישיבת בעלז בירושלים במטרה שימשיכו בלימוד המסכתות הישיבתיות בעיון[17] והעמיד בראשו את הרב אברהם דירנפלד[18]. הרב דירנפלד מופיע מעת לעת בסניפי הכולל עיון למסירת שיעורים כלליים ושיחות חיזוק לעמל בתורה[19]. כמו כן קיימים כוללים בשאר מרכזי הקהילה בארץ, מי שעמד בראשות הכוללים הוא הרב פנחס פרידמן.
סמינרים
בשנת תשל"ד הוקמו בתי ספר וסמינרים בשם "בית מלכה" בבני ברק, בירושלים ובהמשך באשדוד, בחיפה ובבית שמש. סמינרים אלו שמרניים יחסית לבית יעקב ונלמדים בהם פחות לימודי חול. עם זאת יש בהם לימודי מקצוע בכיתות י"ג וי"ד, וחלק מהבנות הלומדות בסמינרים שבהם אין מסלול כזה עוברות לאחר מכן ל"בית מלכה" בשנים אלו.
פעילות להחזרה בתשובה
בתחילת שנות ה-80 הורה האדמו"ר, רבי ישכר דב רוקח, לפעול להחזרה בתשובה. תחילה נפתח ארגון בשם "אחדות הנוער", במסגרתו יצאו פעמיים בשבוע אברכי כולל מהחסידות לפעילות עם בני נוער בגילאי 13–14 במושבים אורה ועמינדב ליד ירושלים ובמושבים על יד העיר בני ברק. האברכים למדו עם בני הנוער משניות. כשהתגייסו הנערים לצה"ל, נותק עמם הקשר, מה שהוביל את הפעילים להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ייעודית לנערים הללו[20].
בהמשך הוקמה ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "ישיבת תורה ואמונה" בשכונת גבעת משה בירושלים, כשבמקביל ממשיכים החסידים לערוך חוגי בית והרצאות[21].
בשנות ה-90 הוקם הארגון צהר - עם אחד בלב אחד. הארגון ריכז תחתיו את פעילויות ההחזרה בתשובה של החסידות: חוגי בית, כנסים, סמינרים וימי עיון לבעלי תשובה. בוגרי הפעילות השתלבו בישיבת "תורה ואמונה". נשיא הארגון הוא האדמו"ר מבעלז[22] ומנכ"ל העמותה הוא הרב מנחם קליין.
בסמוך לישיבה הוקם כולל אברכים לבוגרי הישיבה הנשואים, בכולל גם מסלול ללימוד גמרא בעיון כדרך הלימוד בישיבות הליטאיות[23].
חלק מצוות הארגון הם חוזרים בתשובה בעצמם, בהם המנהל הרוחני הרב יצחק אלכמייסטר[24]. חלק מהחוזרים בתשובה דרך הארגון הפכו לחסידי בעלז. בין המרצים ומוסרי השיעורים: הרב אריה שכטר, הרב יהודה יוספי, הרב מרדכי נויגרשל והרב עמנואל תהילה[25].
ב-תשע"ד 2014 ניתן לעמותה צו פירוק על ידי בית משפט.
אדמו"רי בעלז
- ערך מורחב – שושלת בעלז
- רבי שלום רוקח - מכונה "השר שלום", "מהר"ש" או "דער ערשטער רב" (הרב הראשון), ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו.
- רבי יהושע רוקח - מכונה "מהר"י" או "דער מיטעלער רב" (הרב האמצעי), ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד.
- רבי ישכר דב רוקח - מכונה "מהרי"ד" או "דער פריערדיגער רב" (הרב הקודם), ה'תרי"ד - כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז.
- רבי אהרן רוקח - מכונה "מהר"א" או "דער רב זכרונו לברכה", ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז.
- הרב ישכר דב רוקח - מכונה בחסידות "דער רב"[26], נולד ח' בשבט ה'תש"ח.
-
ציונו של רבי שלום רוקח -
-
-
-
מאפייני ודרך החסידות
משמאל לימין: האדמו"ר רבי שלום, האדמו"ר רבי יהושע, האדמו"ר רבי ישכר דוב, רבי אלעזר בן רבי שלום
בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גארטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלז שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלז היא לימוד התורה והתקשרות לצדיק.
אדמו"רי וחסידי בעלז היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלז בישראל, נמנע האדמו"ר רבי אהרן מלקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. החסידות לחמה בהשכלה, בציונות ובאגודת ישראל. רבי יהושע הקים את ארגון "מחזיקי הדת" כנגד תנועת ההשכלה, והיה מגדולי הלוחמים בה. רבי ישכר דב מבעלז התנגד לאגודת ישראל וללימוד הדף היומי שנוסד על ידה[דרוש מקור], וכן התנגד לפתיחת בתי ספר לבנות (בית יעקב) בגליציה[דרוש מקור], אם כי לדברי שרה שנירר, הוא תמך ביוזמה בפולין[דרוש מקור]. הוא התנגד גם לרבנים שנחשדו בקרבה רעיונית להשכלה או לציונות[27]. בגליציה הקפידו חסידי בעלז על לבוש מסורתי בסגנון מיושן.
החסידות הייתה שמרנית גם בהשקפתה החסידית. הקפידו בה ללמוד רק ספרי חסידות מן הזרם המרכזי ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא[28]. כיום הקפדה זו נחלשה, ואף החסידות עצמה מדפיסה את ספרי התניא ושפת אמת.
החסידות מאופיינת עד היום בשמירת המסגרת הפנימית ומנהגי הקהילה. עם זאת, בישראל חלו בה שינויים משמעותיים והיא הפכה לפתוחה יחסית לשינויים כמו שימוש באמצעים פדגוגיים מודרניים ותמיכה בהכשרה מקצועית ולימודי תואר לאברכים. אברכי החסידות מתכנסים מדי שבוע ל"חבורות" ("חברה'ס"), קבוצות שבהן משוחחים בעבודת ה'. בחסידות ישנן "חברה'ס" גם לנשים, בהנהלת הרבנית שרה רוקח וכלתה שרה לאה רוקח.
ה"יושבים"
כמו בחסידויות אחרות, היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שישבו בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.
לבוש החסידות
באמצע השבוע לובשים חסידי בעלז כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה אבנט (גרטל), על אף שיש גרטל בקפוטה, וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים. בליל שבת הולכים עם מעיל עליון (ראז'וואלקע) מעל הקפוטה למעט בירושלים אשר בה הולכים כך רק המוצי"ם של החסידות. חלק גדול מהחסידים, לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים כפי שהיה נהוג בבעלזא בגליציא. בחגים ובחתונות לובשים החסידים גרביים לבנים. לאחרונה הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בחול המועד. בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה שמסגרת המשקפיים תהיה עשויה פלסטיק, ובשנת תשפ"ד הונהג שגם בישיבות קטנות ילכו עם משקפי פלסטיק. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, וחלקם הולכים בפיאות מגולגלות סביב האוזן כמנהג הונגריה.
בשנתיים הראשונות לאחר הבר מצוה, חובשים הבחורים הצעירים בימות החול כובע קטיפה הקרוי קסקט, ואילו את כובע הסמט הם חובשים רק בשבתות וימים טובים.
האדמו"ר חובש במהלך השבוע בעת התפילות ובאירועים מיוחדים ספודיק. הוא גורב גרביים לבנים גם במהלך השבוע. נכדיו הרווקים חובשים קולפיק בשבתות מיוחדות, בחגים ובשמחות[29].
בחסידות בגליציה הייתה הקפדה על כיסוי ראש הנשים במטפחות ולא בפאות. לאחר השואה, התרופפה הקפדה זו והאדמו"ר רבי אהרן רוקח סבר שאין לפעול בנושא. כיום מרבית הנשים בחסידות חובשות פאה ומעליה כובע. בנות משפחת האדמו"ר מכסות את ראשן במטפחת.
מאורעות וזמנים בחסידות
בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה". בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את קביעת שיעור ותחילת הזמן בימים מיוחדים[30] אחרי ראש חודש, אך כיום הורה האדמו"ר הנוכחי להתחיל את הזמן עוד לפני מעמד קביעת שיעור.
טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום ההילולא של רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העליה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.
טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהלים הפותח במילים אלו ונחשב "מסוגל לפרנסה"; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שר האדמו"ר את הפיוט "המבדיל" של האר"י למוצאי יום כיפור בניגון עתיק; "יוסף טיש" ביום השישי של סוכות[31], שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "אסתר טיש" ביום הראשון של חול המועד פסח שבו נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש[32]; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר שר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.
יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהלים בציבור[33].
יום ההצלה
חסידי בעלז מציינים מדי שנה את יום ט' בשבט, שבו הגיעו בשנת תש"ד האדמו"ר רבי אהרן רוקח ואחיו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של האדמו"ר הנוכחי) לארץ ישראל, לאחר מספר שנים שבהן נמלטו ברחבי אירופה מאימת הנאצים. החסידים מציינים תאריך זה בסעודות חגיגיות.
שייכותה הפוליטית של החסידות
עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד תנועת ההשכלה היהודית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.
בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת ה'תש"ם פרשה החסידות לגמרי מן העדה החרדית. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שהוביל למתח עם רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים ה'תשס"ג-ה'תשס"ה ושוב החל מה'תשע"א במסגרת הסכם רוטציה ומ-ה'תשע"ג בבחירה לקדנציה שלימה.
ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלזא בירושלים, בבני ברק, באשדוד, בנוף הגליל, בבית שמש ובקריית גת.
ניגוני בעלז
- ערך מורחב – ניגוני בעלז
בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.
האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
האדמו"ר מלחין בעצמו שירים, כגון "יהי החודש". מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייער ("קה אכסוף"), ירמיה דמן ("סימן טוב ומזל טוב"), שלמה קאליש ("תהא השעה הזאת"[34], "פתח שערי שמים"), אליהו אייזנבאך ("וידעו"[35], "חסדי ה'"), אליעזר קאליש (בנו של שלמה, "כי אתה הוא מלך", "הקשיבה"), שלמה יעקב פריד, יהודה איינהורן והרב פנחס פרידמן[36]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.
חסידים בולטים
בעבר:
- רבי דוד מנחם מאניש באב"ד - רבה של טרנופול, מחבר שו"ת "חבצלת השרון"
- רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ.
- רבי יצחק צבי רצרסדורפר - מייסד הקהילה החרדית באנטוורפן, מייסד שכונת בתי אונגרין בירושלים ומתומכיו הבולטים של כולל שומרי החומות.
- רבי יהושע מנחם אהרנברג - אב"ד בתל אביב, פוסק הלכה
- רבי יוסף גרינוולד - האדמו"ר מפאפא בברוקלין, בעל "ויחי יוסף".
- רבי שלום ברנדר - ראש ישיבת בעלז.
- רבי יצחק שלמה אונגר גאב"ד חוג חתם סופר ב"ב
- רבי יעקב יצחק ניימן - רב בפאפא ואחרי השואה רב קהילת בעלז במונטריאול
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - רבה של נארול ולאחר השואה האדמו"ר מנארול בבני ברק
- רבי חיים יחיאל רויטמן, חבר הביד"צ דקהל מחזיקי הדת ורב ביהמ"ד בעלזא ברחוב בן יעקב בבני ברק, מחבר שו"ת באר חיים.
- רבי יונה רכניצר, ראש ישיבת טשרנוביל.
- רבי נתן אורטנר, רבה של לוד
- רבי משה שובקס, חבר הבד"ץ וראש הישיבה ומחותנו של האדמו"ר
- רבי שמואל יששכר רוזנגרטן, חבר הביד"צ דקהל מחזיקי הדת וראש רשת הישיבות של החסידות
- רבי חנוך דב פאדווא, רבה של לונדון ומחבר ספרי שו"ת חשב האפוד
כיום בולטים בין החסידים:
- הרב פנחס פרידמן, ראש רשת הכוללים של החסידות ומקורבו של האדמו"ר וראש ישיבת מבקשי השם ללימוד תורת הנסתר
- הרב מאיר דב רכניצר ראש הישיבה בחיפה ומחותנו של בן האדמו"ר
- הרב אברהם צבי דירנפלד חבר בד"ץ מחזיקי הדת וראש רשת כוללי עיון דחסידי בעלזא
- הרב שמאי קהת הכהן גרוס, חבר בד"ץ מחזיקי הדת, פוסק ומחבר סדרת הספרים שו"ת שבט הקהתי
- הרב יעקב גרינוולד, חבר בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית הכנסת של חסידי בעלז ברחוב קהילות יעקב בבני ברק
- הרב חיים צבי שפירא, ראב"ד בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית הכנסת קהל חסידים ברמת אהרון
- הרב אהרן שיף, רבה של אנטוורפן
- הרב ירמיה מנחם כהן אב"ד פריז.
- הרב שלמה קאהן, רבה של קהילת עדת ישראל במלבורן אוסטרליה.
- הרב פנחס ליבוש פדווא רב קהילת שומרי הדת באנטוורפן
- הרב שמעון זאב קליין, משב"ק האדמו"ר. ובונה בנין מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז.
- הרב יהושע פינק, איש חינוך, משפיע רוחני, דרשן, דיין ורב בית המדרש של בעלז ברחוב בן יעקב בבני ברק.
- הרב מנשה ישראל רייזמן, דרשן ידוע.
- אלימלך פירר, יועץ רפואי, ומייסד ארגון עזרה למרפא.
- ישראל אייכלר, חבר כנסת ועורך 'המחנה החרדי'.
- מרדכי בריסק, יו"ר 'קהל מחזיקי הדת' ומו"ל 'המחנה החרדי'.
- הרב ירמיה דמן, בעל תפילה, בעל מנגן ואיש חינוך.
- הרב יוסף צבי ברייער, מלחין ואיש חינוך.
- הרב פנחס ברייער, מלחין ואיש חינוך.
- הרב ברוך מרדכי קופרשטיין, חבר וועד החינוך, ומגדולי עסקני החסידות.
- יחיאל מיכל הלברשטאם, נציג חסידות בעלזא בעיריית ירושלים, מטעם אגודת ישראל
- אהרן אסטרייכר, אדריכל מפורסם, האדריכל של בית המדרש בעלזא בירושלים
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל יעקב קלפהולץ, גדולי חסידי בעלז, ב' חלקים, בני ברק תשל"ד.
- ישראל יעקב קלפהולץ, מנהגי רבותינו מבלז, תשל"ד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסידות בעלז |
- ביצוע מיוחד על חתונה בעלזאית שבוצע לפני השואה בסגנון מודרני על ידי החזן מוישה אושר על בית המדרש בעלזא טרם השואה
- תצלומים מבית הכנסת של חסידות בעלז
- מרכז מוסדות בעלזא בא"י, באתר עולם התורה
- סיון רהב-מאיר, צפו: חתונת העשור בעולם החרדי, באתר מאקו, 21 במאי 2013
- מנדי גרוזמן, החסידות שנמחקה בשואה וקמה מעפר בישראל, באתר nrg, 16 באפריל 2015
- משה אהרן רינגל, לדרכה של חסידות בעלזא, בתוך גליון "אור הצפון", חשוון תשפ"ג, עמ' נא-עא
מעגל השנה בבעלזא, בביצוע דודי קאליש, יענקי אויש, הרשי קליין, מקהלת נשמה וחסידימלעך, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ בשבועון משפחה פורסמה הערכה של כ-8,000 משפחות. באלפון של החסידות משנת תשע"ג מנויות כ-3,500 משפחות בישראל.
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ בעלזא תהיה פינת יקרת אשר יידעו בה מהקדוש ברוך הוא עד ביאת המשיח.
- ^ בעלזא תהיה פינת יקרת לתורה ויראת שמים עד ביאת המשיח.
- ^ אביו של האדמו"ר הנוכחי
- ^ הידיעה הראשונית בעיתונות
- ^ למשל בקדושה במקום "על יד נביאך", "על ידי נביאך".
- ^ אור קשתי, לראשונה: חסידות מובילה בציבור החרדי מקדמת לימודי ליבה ותתוקצב לפי הישגים, באתר הארץ, 26.1.22
- ^ אלי ביתאן, "'הפעם זה אמיתי': המשבר חינוכי שעלול להביא לפיצול של יהדות התורה", מקור ראשון, 1 ביולי 2022
- ^ אתר ארגון "אהבת חסד".
- ^ המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר בשם "דברות קודש", ואת דברי תורתם של האדמו"רים הקודמים בשם "הבינה והברכה". המכון הוציא גם סדרת ספרים בשם "ביאורי החסידות", המלקט דברי תורה מתוך ספרי החסידות בתוספת ביאורים, הערות והשוואות.
- ^ בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות עם הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (ששה חלקים)
- ^ הדפיס בין היתר ספרי ליקוט מספרי ההלכה והחסידות על מועדי ישראל, וכן על תורה, נישואין ובר מצווה
- ^ בחדרי חרדים.
- ^ יעקב מלמד, חודשיים לאחר פטירת הגרש"י רוזנגרטן: בבעלזא מונו ראשי ישיבות חדשים, באתר JDN, 4 ביולי 2020.
- ^ ברכת עיריית ביתר עילית על פתיחת הישיבה.
- ^ בשונה מהנהוג עד אותה עת, שכל האברכים עם נישואיהם עזבו את לימוד הגמרא ופנו ללימוד הלכה
- ^ המחנה החרדי, ירושלים תשנ"ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב יהודה אריה לייבוש קרניאול, תורת התערובות, ירושלים תשע"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 54
- ^ ישיבת תורה ואמונה באתר יוטיוב
- ^ צהר עם אחד בלב אחד בעולם התורה
אלי בן דוד, האדמו"ר מבעלזא ערך סעודת ראש חודש עם בוגרי 'תורה ואמונה', באתר JDN, 11 בפברואר 2013 - ^ בנימין י. רבינוביץ, במאבק האמונה על, פסח תשס"ט, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן עמוד 61
- ^ ריקי רט, "אני מקנא בחרדים – הם לא מכורים לסמארטפון", 2 בדצמבר 2019, באתר מקור ראשון
- ^ מקור
- ^ לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
- ^ כך למשל בחסידות בעלז לא למדו את ספרי הרב שמואל שטראשון (הרש"ש) וספרי מהר"צ חיות.
- ^ יוצא מן הכלל היה הספר ישמח ישראל, שאף שמקור מחברו מבית פשיסחה, הוא כתוב בדרך החסידות הכללית[דרוש מקור].
- ^ בעבר גם האדמו"ר היה חובש קולפיק אך החל מחנוכה תש"ע הוא חובש ספודיק. בחסידות בעלז באירופה האדמו"רים השתמשו בשני הכובעים, ספודיק וקולפיק.
- ^ לא ביום ב' וד' בשבוע, ולא ביום א' ג' ה' בחודש.
- ^ בשנים שחל יום זה בשבת, נערך הטיש ביום הרביעי של סוכות שהוא יום האושפיזין של יוסף לפי מנהג אשכנז.
- ^ בחו"ל היה זמן הטיש בצהרי היום השני של יום טוב פסח.
- ^ רבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר שישנם שלושה ימי התעוררות: ראש חודש אלול "נלקח" על ידי חסידות צאנז, יום הראשון של סליחות בחסידות בעלז, וסליחות של ב"יום י"ג מידות", בחסידות טשרנוביל.
- ^ באתר הזמנה לפיוט. הולחן לחתונת אהרן מרדכי.
- ^ הולחן לבר מצוה של אהרן מרדכי רוקח.
- ^ ראו אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס", ובו רשימה של הניגונים המפורסמים עם שמות המלחינים; וכן ראיון עם ארבעת המלחינים המרכזיים, במקור בעיתון המחנה החרדי.
