רבי ישכר דב רוקח (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המהרי"ד מבעלז
רבי ישכר דוב רוקח
Yissachar Dov Rokeach.jpg
לידה 1854
פטירה 31 באוקטובר 1926 (בגיל 72 בערך)
בלז
מקום קבורה בית הקברות בבלז
מקום מגורים בלז
בת זוג בזיווג ראשון בתיה רוחמה בת רבי ישעיה זושא טברסקי מטשרנוביל, בזיווג שני חיה דבורה
אב רבי יהושע רוקח
אם רבקה מרים
צאצאים

בניו: ממלא מקומו האדמו"ר רבי אהרן – מזיווג ראשון. רבי יהושע מירוסלב, רבי מרדכי מבילגורייא ורבי שלום מאפטא – מזיווג שני.

בנותיו: חנה רחל – מזיווג ראשון. העניא ועוד 3 בנות – מזיווג שני.
אדמו"ר מבעלז ה־השלישי
ה'תרנ"דה'תרפ"ז
חתימה Yissachar Dov Rokeach, signature.svg
רבי ישכר דב (במרכז), מוקף חסידים בעיירת המרפא מרינבד
חתימתו
רבי ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוקח (תרי"ד, 1854[1]תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").

קורות חייו

נולד כבן שני לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשלשלת בעלזא, ולרבקה מרים רוקח, נינת רבי אברהם יהושע השל מאפטא. עם פטירת אביו רבי יהושע רוקח בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של חסידי בעלזא.

הרב רוקח נחשב היה מנהיג יהודי בולט בגליציה והונגריה. נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו.

התנגד בצורה חריפה לציונות ולתנועת המזרחי עליהם אמר ”הם - אנשי המזרחי... בשם התורה פועלים נגד התורה, לכן יש להיזהר מפניהם ביותר”[2]. התנגד גם לתנועת אגודת ישראל[3][4]. אם כי בהחלט תמך בהקמת בתי הספר לבנות בית-יעקב ונתן את ברכתו למיזם החדשני.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, התיישב זמנית בעיר ראצפרט בהונגריה, אחר כך עבר לעיר מונקאטש שם פרצה מחלוקת בינו ובין רב העיר והאדמו"ר ממונקאץ', רבי חיים אלעזר שפירא.

עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וה"גרויסע שטוב" (בית האדמו"רים) שגם נפגע קשות.

נפטר בליל שבת קודש כ"ב במרחשוון ה'תרפ"ז (1926). אלפים לקחו חלק בהלוייתו. הוא נקבר ליד אבותיו בבית העלמין בעיירה בעלזא.

משפחתו

רבי ישכר דב נשא את בתיה רוחמה, בתו של האדמו"ר רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אחרי שנפטרה בצעירותה נשא בשנית את חיה דבורה בת בן דודו רבי אברהם שמואל פצ'ניק, האדמו"ר מברזנה, צאצאית של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ושל רבי אהרן מצ'רנוביל.

מנישואיו הראשונים נולדו בנו הבכור ויורשו, רבי אהרן רוקח, וחנה רחל אשת רבי פנחס טברסקי מאוסטילא.

מנישואיו השניים נולדו שבעה ילדים:

  1. רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה. סבו של הרב יהושע רוקח, האדמו''ר ממכנובקה-בעלזא.
  2. רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא
  3. רבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין
  4. אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה
  5. העניא, אשת רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, ובנישואים שניים אשת רבי נפתלי פרלוב, בנו של רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ'
  6. שרה אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן א') אב בית דין הורבישוב, בנו של רבי משה מרדכי מלובלין
  7. יענטא אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן ב'), בנו של רבי נחום משה מקובלה (בן רבי זאב מרחמסטריווקא)

מחסידיו המפורסמים

תורתו

חלקים מדברי תורתו התפרסמו בספרים:

לקריאה נוספת

  • ישראל יעקב קלפהולץ, אדמור"י בעלז, חלק שלישי - מסכת חייו של הצדיק רבי יששכר דוב האדמו"ר השלישי לבית בעלז, תל אביב תשל"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, אות י', עמ' תפו; מפעל הביבליוגרפיה העברית בערכו, המתבסס על מאיר וונדר, חכמי גליציה, ד, עמ' 872.
  2. ^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג', עמוד תא
  3. ^ צבי זאב פרידמן, זכור ימות עולם פרק לה, השקפת הנצח לשאלות הזמן עמוד 313
  4. ^ עדות הרש"ב מליובאוויטש, אגרות מוהרש"ב איג' שע"ג, באתר היברובוקס


תקופת חייו של רבי ישכר דב רוקח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הקודם:
הרב יהושע רוקח
האדמו"ר מבעלז הבא:
הרב אהרן רוקח
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0