קדושת לוי

קדושת לוי

שער הספר (הוצאת מכון הדרת חן)
מידע כללי
מאת	רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
סוגה	חסידות
הסכמות	רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר.
הוצאה
מקום הוצאה	סלאוויטא
תאריך הופעה ראשונה	ה'תקנ"ח
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות	זולקווא ה'תקס"ו, ברדיטשוב ה'תקע"א, ברוקלין ה'תשנ"א ועוד
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	קדושת לוי
היברובוקס	רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי, מהדורת סלאוויטא, ה'תקנ"ח רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי, מהדורת ורשה, ה'תרס"ב רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי, מהדורת ברוקלין נ.י., ה'תשנ"א

קדושת לוי הוא ספרו המרכזי של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית. הספר מכיל רעיונות חסידיים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, ועל ענייני חנוכה, פורים ופרקי אבות. הספר מפורסם בסגנונו המרבה לעסוק במעלתו ובייחודו של עם ישראל. סביב הספר נקשרו סגולות שונות, הן רוחניות והן גשמיות.

מבנה ותוכן החיבור

הספר מחולק לחמישה שערים מרכזיים:

• מאמרים ורעיונות על פרשות השבוע (חלק זה יצא לאור רק במהדורות שאחר פטירתו).
• פירושים לאגדות דסבי דבי אתונא.
• מאמרי חסידות לימים טובים (אלו מכונים "קדושות", והם היו עיקר החיבור שהדפיס רבי לוי יצחק. בהתאם להם שם החיבור הוא "קדושת לוי"):
  • ביאור המצוות הנוהגות בפורים - בארבעה פרקים ("ארבע קדושות").
  • ביאור המצוות הנוהגות בחנוכה - בחמישה פרקים ("חמש קדושות")
  • מאמר "כללות ימים-טובים".
  • מאמר כללות הניסים.
• פירושי אגדות.
• חידושים על הש"ס - מאבי המחבר, ומבני המחבר.

בספר מרבה המחבר לכתוב על מעלת עם ישראל ובשבח הסנגוריה עליהם. כראיה הביא את מה שנכתב בגמרא שבתפילין של ה' עצמן היה נכתב שבחם של ישראל. כמקור לכך הביא רבי לוי יצחק קטע מתנא דבי אליהו המדבר על המעלה באמירת שבח בני ישראל; במהדורה של הספר "תנא דבי אליהו" בשנת ה'תל"ו הקטע הושמט מהספר, והושב במהדורה של הספר שיצאה בשנת ה'תקנ"ו, בעקבות בקשתו של רבי לוי יצחק.

בנוסף לתורותיו של רבי לוי יצחק, מובאים בספר חידושים מאביו רבי מאיר מהוסאקוב, ומבניו רבי מאיר מחבר הספר 'כתר תורה' שנפטר בחייו (ה'תקמ"ו), וכן מבנו רבי ישראל מפיקוב. בנו רבי מאיר מצוטט על ידו גם בתוך הספר.

בניגוד לרבים מספרי החסידות, ממעט רבי לוי יצחק להשתמש בסודות וברמזים.

ההיסטוריון יצחק רפאל על הספר
”ספרו המצוין קדושת לוי הנו שיר תהילה, כעין "שיר השירים" לאהבת ישראל. הספר מלא רעיונות והברקות על קדושת האומה, מעלותיה וסגולותיה הנפלאות. מתוך השקפה רחבה על ישראל, תפקידו ומקומו בעולם, שאפשר לנו להכירה מתוך פיסקאות מרובות המפוזרות על פני כל הספר, הוא בא לידי מסקנה, כי אומתנו היא מושלמת בתכלית השלמות ומשוללת חסרונות וליקויים, "ישראל עם קדוש הוא, למעלה מכל העולמות". את הפגמים הנראים בכל זאת, שגם הוא אינו יכול להתעלם מהם, הוא מסביר כטבעיים בהתאם לתנאים החמורים בהם נתונה האומה. יש להצדיקם וללמד זכות עליהם, כי "אפילו אם אין אנו עושים רצונו יתברך, ג"כ אנו טובים מן העמים.”
-יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, "החסידות וארץ ישראל": יג, ירושלים תשנ"א, עמ' 159–160, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הספר קדושת לוי נכתב על ידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעצמו, בניגוד לרוב תלמידי הבעל שם טוב שספריהם נכתבו על ידי תלמידיהם. הוא אף קרא את שם הספר "קדושת לוי" בעצמו.

הערכה וחשיבות

רבי חיים אלעזר שפירא (ה"מנחת אלעזר") ממונקאטש אמר על הספר כי ”ספר הקדוש קדושת לוי, בו טמון ברמז כמעט כל כתבי האר"י, וכל תיבה ותיבה בנויה ומשוכללת על יסודות סתרי תורה, ולזה צריכין מתינות ועמוק והתבוננות להבין ולהשכיל שיח סוד קדשו, וכולי האי ואולי”^{[דרוש מקור]}.

במסורת הברסלבית מקובל^{[דרוש מקור]} כי ה"קדושות" (המאמרים על חנוכה ופורים) הם מרבי נתן מנמירוב, שחיבר אותם בעת שהסתופף אצל רבי לוי יצחק.

גדולי החסידות ראו בספר כוח סגולי גדול, ויכולת להביא להתלהבות ולדבקות באהבת ה' ויראת שמיים. מהם שאמרו שעצם החזקת הספר בבית מסוגלת להמתקת הדינים וכשמירה ממזיקים. רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (ה"אוהב ישראל") כתב בהסכמתו לספר (ברדיצ'ב תקע"ה) כי ”בוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו”, וכך גם כתב רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו לאותה המהדורה. בהסכמת רבני מונקאטש (מונקאטש תרצ"ט) נאמר ”ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים”.

בתנועת החסידות היו שנהגו לשים את הספר "קדושת לוי" כסגולה בעמוד תפילה בימי חודש אלול.

מהדורות הספר

החיבור נכתב על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב עצמו, ואת חלקו הראשון של הספר, העוסק בענייני חנוכה ופורים, וכן בחידושי אגדות דסבי דבי אתונא, הדפיס רבי לוי יצחק כבר בחייו. הוא יצא לאור בשנת ה'תקנ"ח (1798) בדפוס של האחים מסלאוויטא יחד עם חידושים מאביו רבי מאיר מהוסאקוב ומבנו רבי ישראל מפיקוב, ומהדורה נוספת יצאה בשנותיו האחרונות, בשנת ה'תקס"ו (1806), בדפוס זולקווא. בשער הספר תיאר המחבר את תוכנו: ”תוכחות מוסר לכל שפל ערכי כמוני להתלהב את לבו הטהור לאלקי ישראל”. שנה לאחר פטירתו, בשנת ה'תקע"א (1811), הודפס הספר במהדורה נוספת ומורחבת על ידי בנו, רבי דוב בער דרברמדיקר, כשאליו מתווספים דברי תורתו של רבי לוי יצחק על הסדר פרשיות השבוע.

במהדורה השנייה (תקס"ו) נוספו הסכמות מרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר. במהדורה הזו הופיעה הסכמת רבי לוי יצחק עצמו, וכן הסכמת רבי יעקב אורנשטיין (אב"ד לבוב), שהושמטו במהדורות הבאות.

בשנת ה'תרכ"ב יצאו דברי תורתו של רבי לוי יצחק על פרקי אבות, על פי כתב יד שהיה בביתו של רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ), מתלמידיו של רבי לוי יצחק. הספר יצא על ידי רבי משה כהן, נכדו של המגיד מקוזניץ', בעיר לבוב, בשם "קדושת לוי על פרקי אבות". בסוף הספר הודפס "כוונת המקווה" מהבעל שם טוב.

אברהם וינרוט הוציא ליקוט וביאור של הספר, בשם "לאור קדושת לוי". בני ברק תשמ"ח.

קישורים חיצוניים

מהדורות הספר

• ורשה תר"נ - על התורה, באתר הספרייה הלאומית.
• וורשה תרנ"א - על התורה, באתר הספרייה הלאומית.
• וורשה תרס"ב - על התורה, באתר הספרייה הלאומית.
• מונקץ' תרס"ה - כולל שני החלקים ופרקי אבות, באתר הספרייה הלאומית
• ברדישטוב תרס"ח - על התורה והתלמוד, באתר הספרייה הלאומית.
• ברדיטשוב תרפ"ז - על התורה, באתר הספרייה הלאומית
• לובלין תרצ"ד - על התורה, באתר הספרייה הלאומית
• ארצות הברית תש"ו - על התורה, באתר הספרייה הלאומית
• שנחאי תש"ו - על התורה, באתר הספרייה הלאומית
• גרמניה תש"ח - על התורה, באתר הספרייה הלאומית
• קדושת לוי, סלאוויטא תקנ"ח, באתר היברובוקס
• ספר קדושת לוי, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• פרקי אבות - בית הלוי - בית ישראל, ירושלם תשל"ב, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36710895קדושת לוי