רבי שלום ברנדר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
רבי שלום הכהן ברנדר (ה'תרע"ב, 1912 - י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999) היה רב וראש ישיבה חסידי, ראש ישיבת בעלז בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירוסלב לרב דוד ברנדר, למדן חסידי. למד בתלמוד תורה מקומי, ואחר כך בעיר דוברומיל אצל סבו הרב יעקב יהושע ברנדר. בשנת ה'תרפ"ז (1927) נסע ללמוד ב"קלויז" בעיר טארנא, שם למד אצל הרב יחיאל מיכל הולנדר מחבר שו"ת "אמרי כהן". בתקופת לימודיו שם התכתב עם רבנים ידועים כמו הרב הולנדר, הרב נחום ווידנפלד מדומברובה ורבי יוסף רוזין. בתקופה זו גם התקרב לחסידות בעלז והחל לנסוע בקביעות לאדמו"ר שישב בעיירה בלז.
לאחר שנים ספורות בטארנא, חזר לירוסלב והעביר בה שיעורים בתלמוד לבחורים צעירים ממנו, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1940 גורש יחד עם מאות אלפי יהודים אחרים באזורי הספר, לסיביר. הוא נקלע למחוז בודייבה באירקוטסק ועבד בגולאג עד תום המלחמה.
ב-1946 הגיע לפולין, שם נישא לבתו של הרב פינחס אנגלנדר והם התגוררו זמנית בקרקוב, שם התיידד עם רבי משה יצחק גווירצמן מייסד חסידות פשעווארסק. ב-1948 קיבל אשרת יציאה מהמדינה ונסע עם אשתו לצרפת, וכמה חודשים מאוחר יותר לאנטוורפן שבבלגיה שבה התרכזה קבוצה של חסידי בעלז. הוא מצא את כתב היד של פירושו של מהר"י קורקוס לספר זרעים ממשנה תורה לרמב"ם, שהיה בעותק יחיד בספריית ישיבת חכמי לובלין שהתפזרה בימי השואה; הוא מסר את הפירוש לרבי שבתי פרנקל שהדפיס אותו במהדורת הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[1].
ב-1950 נענה לקריאת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ועלה לישראל לכהן כראש ישיבת בעלז, שהוקמה בירושלים באותה שנה. בתפקידו זה תרם להשתקמות חסידות בעלז בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא גם נודע במסורות הרבות שהעביר מאדמו"רי החסידות בדורות קודמים.
עם פטירתו של האדמו"ר מבעלז בתשי"ז תמך בהכתרתו העתידית של האדמו"ר הנוכחי הרב ישכר דוב רוקח שהיה אז ינוקא. אך בתקופה שלאחרי ההכתרה פרש מראשות ישיבת בעלז ועבר ב-1971 לגור בבני ברק. שם הקים בה כולל אברכים בשם "קדושת אהרן" שבו הושם דגש על לימוד סדר קדשים. הוא העביר שיעורים כמעט מדי יום, וכך גם בלילה האחרון לפני פטירתו ביום שישי, י"ז בכסלו ה'תש"ס.
במוצאי יום כיפור תשמ"ח (אחרי פטירת האדמו"ר ממכנובקא רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי), עמד בראש החסידים שהכתירו את הרב יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקא.
פטירתו היתה על מקומו בבית מדרשו "קדושת אהרן" בבני ברק ביום שישי ערש"ק וישלח י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999.
משפחתו
- בנו רבי פינחס נפתלי מלונדון, מכהן כראש כולל לעלוב בעיר, חתן רבי בונם זבולן הירשלער.
- בנו רבי יעקב יהושע מלונדון, מכהן כראש כולל להוראה בעיר, חתן רבי אברהם שמואל ראנד ראש ישיבת מתיבתא לונדון.
- בנו רבי אברהם משיכון סקווירא - בית שמש, מכהן כראש כולל מכנובקה בעלז בבית שמש, חתן מתתיהו פריזעל ראש העיר דשיכון סקווירא.
- בנו רבי דוד, האדמו"ר מסטריקוב בני ברק. חתנו של רבי אברהם אביגדור לנדא מסטריקוב.
- בתו שרה אשת רבי אהרן סופר בן רבי יוחנן סופר מערלוי ורב קהילת ערלוי באלעד.
- בתו חנה אלמנת רבי יוסף מרדכי ווייס מגיד שיעור בישיבת טשעבין בירושלים, (נפטר בי"א באב ה'תשס"א).
- גיסו הוא איש העסקים והפילנתרופ החרדי אליהו אנגלנדר מלונדון.
ספריו
- חוקת היום - א, בני ברק תשמ"ט, באתר אוצר החכמה
- חוקת היום - ב, בני ברק תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
- חוקת היום - ג, בני ברק תשס"ב, באתר אוצר החכמה
- שו"ת "עבודת הכהן", תשע"ח.
- קונטרס "חותמו של כהן", יומי דחנוכה.
- קונטרס "לחמי כהן" עניני שתי הלחם בחג השבועות.
- "לשוח בשדה" ב' כרכים - ד"ת מספרי חסידות וסיפורי צדיקים על סדר הפרשיות.
הערות שוליים
- ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין, ח"א, בני ברק תשנ"ד, עמ' רצד.
24981236שלום ברנדר